ביאור:ישעיהו נג

קיצור דרך: a1053

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו נג)

---

הפרק במגילת ישעיהו - אחת ממגילות ים המלח מלפני 2000 שנה

א מִי הֶאֱמִין לִשְׁמֻעָתֵנוּ דברי הגויים: מי האמין למה ששמענו?? וּזְרוֹעַ יְהוָה עַל מִי נִגְלָתָה מי היה מאמין שתגלה את כוחה לטובת עם ישראל השפל? ב וַיַּעַל עם ישראל צמח כַּיּוֹנֵק כצמח רך לְפָנָיו וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה, לֹא תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר, וְנִרְאֵהוּ וְלֹא מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ ואין לו מראה שמביא לכך שנחמוד אותו. ג נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים מלהיות איש, אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי, וּכְמַסְתֵּר פָּנִים כמצורע שמסתיר את פניו מִמֶּנּוּ, נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ. ד אָכֵן חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא ייסוריו באו עליו בגלל חטאינו וּמַכְאֹבֵינוּ סְבָלָם, וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים שכך גזר עליו ה' ייסורין של אהבה, מסיבה כלשהי שאינה קשורה אלינו וּמְעֻנֶּה. ה וְהוּא מְחֹלָל אבל האמת היא שהוא פצוע, מלשון "חלל חרב" בפרשת חוקת מִפְּשָׁעֵנוּ, מְדֻכָּא מֵעֲוֺנֹתֵינוּ, מוּסַר שְׁלוֹמֵנוּ את הייסורים שיועדו להביא לנו שלום (בכך שילמדו אותנו לקח) שמנו עָלָיו, וּבַחֲבֻרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ. ו כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ, וַיהוָה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֺן כֻּלָּנוּ. ז נִגַּשׂ העבידו אותו וְהוּא נַעֲנֶה נכנע, וְלֹא יִפְתַּח פִּיו, כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה, וְלֹא יִפְתַּח פִּיו. ח מֵעֹצֶר וּמִמִּשְׁפָּט לֻקָּח נלקחה ממנו יכולת השלטון וְאֶת דּוֹרוֹ ועם האנשים מסביבו מִי יְשׂוֹחֵחַ יגן עליו? כִּי נִגְזַר מֵאֶרֶץ חַיִּים, מִפֶּשַׁע עַמִּי העמים נֶגַע לָמוֹ נגרם להם נגע, לישראל. ט וַיִּתֵּן אֶת עִם רְשָׁעִים קִבְרוֹ וְאֶת עָשִׁיר ועם מי שהתעשרו על חשבון אחרים בְּמֹתָיו ציון קיברו, עַל לֹא חָמָס עָשָׂה אך את עושרו הוא עשה ביושר (ולא בחמס) וְלֹא מִרְמָה בְּפִיו. י וַיהוָה חָפֵץ דַּכְּאוֹ הֶחֱלִי במחלה, אִם תָּשִׂים אָשָׁם נַפְשׁוֹ אבל אם יקריב קורבן אשם יִרְאֶה זֶרַע יַאֲרִיךְ יָמִים, וְחֵפֶץ יְהוָה בְּיָדוֹ יִצְלָח בידיו יעשה מעשים שה' חפץ בהם ויצליח. יא מֵעֲמַל נַפְשׁוֹ יִרְאֶה יראה ברכה יִשְׂבָּע, בְּדַעְתּוֹ על ידי תורתו יַצְדִּיק צַדִּיק יפרסם שדרך הצדיקים נכונה עַבְדִּי לָרַבִּים יפרסם זאת לעמים רבים, וַעֲוֺנֹתָם הוּא יִסְבֹּל. יב לָכֵן אֲחַלֶּק לוֹ בָרַבִּים שלל בין העמים וְאֶת עֲצוּמִים ועם עמים עצומים יְחַלֵּק שָׁלָל, תַּחַת אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ וְאֶת פֹּשְׁעִים נִמְנָה במותו נחשב בין הפושעים (כפי שנכתב לעיל בפסוק ט), וְהוּא חֵטְא רַבִּים נָשָׂא וְלַפֹּשְׁעִים יַפְגִּיעַ נתן שיפגעו בו. {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

• "עַל מִי נִגְלָתָה" (פסוק א) - פירשנו פרשה זו על עם ישראל, כדעתם של רש"י ואחרים. אולם רבי משה אלשיך פירש כאן בפירושו מראות הצובאות שזרועו יתברך נגלתה לכל כאשר על מלך המשיח.
• "חֳלָיֵנוּ הוּא נָשָׂא" (פסוק ד) - רש"י פירש "אבל עתה אנו רואים שלא מחמת שפלותו בא לו, אלא מיוסר היה ביסורין להיות כל האומות מתכפרות בייסוריהן של ישראל, חלי שהיה ראוי לבא עלינו הוא נשאו" אבל יש פירוש נוסף שאמרו חז"ל בגמרא שמדבר כאן אכן חליינו הוא נשא וגו' על משיח וכול הנביאים נתנבאו על משיח (סנהדרין צ"ח עמוד ב'). הרבה פרשנים לא הסכימו עם רש"י שהרי לא מצאנו במקרא שעם ישראל נענש בגלל חטאיהם של עמים אחרים, ואפילו ענישת בנים בעוון אביהם מצומצמת מאוד. הדמיון היחיד הוא השעיר לעזאזל שביום הכיפורים נשלח למותו כדי לכפר על חטאי העם. הרד"ק הסכים עם רש"י שאכן משתמע מפשט הפסוקים שישראל סבלו בגלל חטאי הגויים, אך הוא מוסיף שאלו הם דברי הגויים, והאמת היא שישראל סבלו בחטאותיהם שלהם. הלכנו בפירושנו כאן בעקבות הרד"ק.
• "והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו" (פסוק ה) לפי הזוהר גם זה מדבר על מלך המשיח, שמשיח בוכה (זוהר ויקהל ריב,א).