ביאור:ישעיהו מה
קיצור דרך: a1045
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו מה)
א
כֹּה אָמַר יְהוָה לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ על אודות כורש שה' המליך אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד להכניע לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ ואת חגורות מלכי אויביו יפתח (סימן לחולשה), לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם את דלתות השערים שהוא בא לכבוש וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ.
ב
אֲנִי לְפָנֶיךָ אֵלֵךְ וַהֲדוּרִים ובמקומות הגבוהים (אושר) אֲיַשֵּׁר, דַּלְתוֹת נְחוּשָׁה הנחושת (של מבצרי אויביו) אֲשַׁבֵּר וּבְרִיחֵי בַרְזֶל אֲגַדֵּעַ.
ג
וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חֹשֶׁךְ ממעמקי האדמה וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים, לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי יְהוָה הַקּוֹרֵא בְשִׁמְךָ המייעד לך תפקיד מיוחד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.
ד
לְמַעַן עַבְדִּי יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל בְּחִירִי, וָאֶקְרָא לְךָ בִּשְׁמֶךָ, אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתָּנִי למרות שלא ידעת שהצלחותיך הם בזכותי (אלא יחסת אותם לאליליך).
ה
אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים, אֲאַזֶּרְךָ חיזקתי אותך וְלֹא יְדַעְתָּנִי.
ו
לְמַעַן יֵדְעוּ מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ וּמִמַּעֲרָבָהּ כִּי אֶפֶס בִּלְעָדָי, אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד.
ז
יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע, אֲנִי יְהוָה עֹשֶׂה כָל אֵלֶּה.
{ס}
ח
הַרְעִיפוּ הורידו גשמים שָׁמַיִם מִמַּעַל וּשְׁחָקִים יִזְּלוּ צֶדֶק גשמי ברכה, תִּפְתַּח אֶרֶץ וְיִפְרוּ יֶשַׁע (ותשתה את מי הגשמים) ויצמחו פיירות של ישועה, שיצילו מרעב, וּצְדָקָה תַצְמִיחַ יַחַד, אֲנִי יְהוָה בְּרָאתִיו.
{ס}
ט
הוֹי רָב אֶת יֹצְרוֹ, חֶרֶשׂ אֶת חַרְשֵׂי והאדם הרי הוא חרס מחרסי ה- אֲדָמָה, הֲיֹאמַר חֹמֶר לְיֹצְרוֹ: "מַה תַּעֲשֶׂה וּפָעָלְךָ אֵין יָדַיִם לוֹ לכלי שהכנת אין ידיות (האדם לא יכול לאמר לה' שלכלי שלו, כורש, אין יכולת להביא את הגאולה)?".
{ס}
י
הוֹי אֹמֵר לְאָב "מַה תּוֹלִיד לא היית צריך להוליד אותי (יש בין היושבים בגלות כאלו האומרים לה' שלא יגאל אותם)", וּלְאִשָּׁה "מַה תְּחִילִין בשביל מה תרגישי צירי לידה".
{ס}
יא
כֹּה אָמַר יְהוָה, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְיֹצְרוֹ: "הָאֹתִיּוֹת שְׁאָלוּנִי האם אתם מבקשים שהעתידות יהיו כרצונכם? עַל בָּנַי דרך התנהגותי עם עמי וְעַל פֹּעַל יָדַי תְּצַוֻּנִי?
יב
אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶרֶץ וְאָדָם עָלֶיהָ בָרָאתִי, אֲנִי יָדַי נָטוּ שָׁמַיִם וְכָל צְבָאָם צִוֵּיתִי.
יג
אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק עודדתי את כורש להלחם בבבל ולנצח וְכָל דְּרָכָיו אֲיַשֵּׁר, הוּא יִבְנֶה עִירִי את ירושלים וְגָלוּתִי ואת ישראל מהגלות יְשַׁלֵּחַ, לֹא בִמְחִיר לא יבקש כסף תמורת שיחרור עם ישראל וְלֹא בְשֹׁחַד", אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.
{פ}
יד
כֹּה אָמַר יְהוָה: "יְגִיעַ תוצרת מִצְרַיִם וּסְחַר כּוּשׁ וּסְבָאִים ובני העם 'סבא', אַנְשֵׁי מִדָּה אנשים גבוהים עָלַיִךְ יַעֲבֹרוּ יעברו דרכך (דרך ירושלים) עם סחורתם וְלָךְ יִהְיוּ הוא יקבלו עליהם את עבודת ה' בירושלים, אַחֲרַיִךְ יֵלֵכוּ, בַּזִּקִּים בכבלים (קשורים נפשית לירושלים) יַעֲבֹרוּ, וְאֵלַיִךְ יִשְׁתַּחֲוּוּ, אֵלַיִךְ יִתְפַּלָּלוּ: "אַךְ בָּךְ אֵל רק בך שוכן האל וְאֵין עוֹד, אֶפֶס אֱלֹהִים.
טו
אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר שאין לו גוף גלוי כמו לפסלים, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ המושיע לכל המתפלל אליו".
טז
בּוֹשׁוּ בפסלים שהיו להם וְגַם נִכְלְמוּ כֻּלָּם, יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה כאשר הבושה ניכרת עליהם חָרָשֵׁי צִירִים אמני מתכת העושים צורות.
יז
יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּיהוָה תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים, לֹא תֵבֹשׁוּ וְלֹא תִכָּלְמוּ עַד עוֹלְמֵי עַד.
{פ}
יח כִּי כֹה אָמַר יְהוָה: בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם - הוּא הָאֱלֹהִים, יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ - הוּא כוֹנְנָהּ הוא גם ביסס אותה, לֹא תֹהוּ לשממה בְרָאָהּ - לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד. יט לֹא בַסֵּתֶר התגלותי לעם ישראל לא היתה במקום נסתר את בהר סיני דִּבַּרְתִּי, בִּמְקוֹם אֶרֶץ חֹשֶׁךְ, לֹא אָמַרְתִּי לְזֶרַע יַעֲקֹב תֹּהוּ בַקְּשׁוּנִי בארץ מדברית תעבדו אותי, אֲנִי יְהוָה דֹּבֵר צֶדֶק, מַגִּיד מֵישָׁרִים. כ הִקָּבְצוּ וָבֹאוּ הִתְנַגְּשׁוּ גשו יַחְדָּו פְּלִיטֵי הַגּוֹיִם הגויים הבורחים מכורש, לֹא יָדְעוּ הַנֹּשְׂאִים אֶת עֵץ פִּסְלָם הסוחבים את פסלם העשוי מעץ שאין בו דעת וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ. כא הַגִּידוּ וְהַגִּישׁוּ הגישו את דבריכם אַף יִוָּעֲצוּ יַחְדָּו ולפני כל תתכננו ביחד מה להגיד, מִי הִשְׁמִיעַ זֹאת את נצחון כורש מִקֶּדֶם? מֵאָז הִגִּידָהּ מי בעבר כבר אמר אותה? הֲלוֹא אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד אֱלֹהִים מִבַּלְעָדַי, אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ, אַיִן זוּלָתִי. כב פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, כִּי אֲנִי אֵל וְאֵין עוֹד. כג בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, יָצָא מִפִּי צְדָקָה דבר שיתקיים, דָּבָר וְלֹא יָשׁוּב, כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. כד אַךְ בַּיהוָה לִי אָמַר צְדָקוֹת וָעֹז לי אמר כל לשון: שרק לי יש צדקות ועוז, עָדָיו עד ה' יָבוֹא וְיֵבֹשׁוּ כֹּל הַנֶּחֱרִים בּוֹ נלחמים בה' בכעסם (מלשון חרון אף). כה בַּיהוָה יִצְדְּקוּ תתגלה צדקתם וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע" (פסוק ז) - ובתפילה :"בורא את הכל" (על פי הגמרא בברכות יא ב). הראי"ה קוק מסביר: "כי באמת אין רע נמצא כלל, כי כל נמצא הוא טוב לפי ערכו, אלא כשאנו מורגלים לראות שלמות יותר גדולה, אנו קוראים את מיעוט השלמות ומה שגורם לזה בשם רע... כי לפי האמת נמצא הרע רק מפני שרק חלק קטן מן הטוב זרח עליו... "כ הנביא, שנאמרה נבואתו לתכלית מוסרי להסיר דעות רעות של מהרסי דעת ד' אחד, אמר לפי ציור המקבלים, בורא חושך ובורא רע. אבל אנו בתפילתינו שאנו אומרים הכל לפי האמת, הרי מגמתינו סיפור כבודו ית' לפי האמת... כיון שתכלית הברכה היא ג"כ לברך את שמו על חסדו, ראוי לנו להודיע בזה אמתת הענין שלא ברא השי"ת כל רע, ואין במציאות רע מוחלט, והרע המורגש הוא מצורף אל הכלל כולו להשלים את הטוב, עד שיכלל בשם הכל, שתכליתו הטובה תבחן בצירופו עם הכלל של המציאות. (עין איה על ברכות א קס)