ביאור:ישעיהו מד

קיצור דרך: a1044

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו מד)

---

א וְעַתָּה שְׁמַע יַעֲקֹב עַבְדִּי, וְיִשְׂרָאֵל בָּחַרְתִּי בוֹ. ב כֹּה אָמַר יְהוָה עֹשֶׂךָ וְיֹצֶרְךָ מִבֶּטֶן יַעְזְרֶךָּ שהוא יעזור לך: אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וִישֻׁרוּן ועם ישראל ש- בָּחַרְתִּי בוֹ. ג כִּי כפי ש- אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים ואוריד גשם עַל יַבָּשָׁה, אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ. ד וְצָמְחוּ בְּבֵין חָצִיר כמו שחציר גדל, במהירות, כַּעֲרָבִים כערבות עַל יִבְלֵי מָיִם. ה זֶה כל "זה" מופנה לכל ישראל יֹאמַר "לַיהוָה אָנִי" וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב, וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ על ידו 'לַיהוָה', וּבְשֵׁם 'יִשְׂרָאֵל' יְכַנֶּה יכנה את עצמו. {פ}

פסוק כו משולב בציור קיר בבית הכנסת יוחנן בן זכאי

ו כֹּה אָמַר יְהוָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְהוָה צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים. ז וּמִי כָמוֹנִי יִקְרָא ידע את העתיד וְיַגִּידֶהָ וְיַעְרְכֶהָ לִי לפני מִשּׂוּמִי עַם עוֹלָם את רצוני לקבוע את עם ישראל בארצו לעולם, וְאֹתִיּוֹת ואת העתידות וַאֲשֶׁר תָּבֹאנָה יַגִּידוּ לָמוֹ. ח אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ תראו, הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי, הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי וְאֵין צוּר אין אל אחר בַּל יָדָעְתִּי שלא ידעתי עליו. ט יֹצְרֵי פֶסֶל כֻּלָּם תֹּהוּ, וַחֲמוּדֵיהֶם הפסלים שלהם שמראיהם נחמד בַּל יוֹעִילוּ, וְעֵדֵיהֶם הֵמָּה והם מעידים על עצמם בַּל יִרְאוּ שהם לא רואים וּבַל יֵדְעוּ לְמַעַן ולכן יֵבֹשׁוּ. י מִי יָצַר אֵל וּפֶסֶל נָסָךְ על ידי שיצק פסל, לְבִלְתִּי הוֹעִיל? יא הֵן כָּל חֲבֵרָיו כל עובדי הפסל יֵבֹשׁוּ, וְחָרָשִׁים עושי הפסלים הֵמָּה מֵאָדָם הם יבושו כי יבינו שעושי הפסלים הם בעצם בני אדם, יִתְקַבְּצוּ כֻלָּם יַעֲמֹדוּ יִפְחֲדוּ יֵבֹשׁוּ יָחַד. יב חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד מכין גרזן וּפָעַל בַּפֶּחָם וחיממו באש הפחם וּבַמַּקָּבוֹת פטישים יִצְּרֵהוּ, וַיִּפְעָלֵהוּ בִּזְרוֹעַ כֹּחוֹ, גַּם רָעֵב אפילו כשהוא רעב וְאֵין כֹּחַ, לֹא שָׁתָה מַיִם וַיִּיעָף. יג חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו סימן קו על העץ יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד וסירטט בחרט יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת משייפים וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ, וַיַּעֲשֵׂהוּ כְּתַבְנִית אִישׁ, כְּתִפְאֶרֶת אָדָם בצורת אדם יפה לָשֶׁבֶת בָּיִת ויעשהו לשבת בבית (בלעג - הפסל לא יכול לצאת מהבית בעצמו). יד לִכְרָת לוֹ אֲרָזִים וַיִּקַּח תִּרְזָה וְאַלּוֹן, וַיְאַמֶּץ ויחזק לוֹ בַּעֲצֵי יָעַר, נָטַע אֹרֶן וְגֶשֶׁם יְגַדֵּל גשם שה' שלח הישקה את העץ שממנו עשו את הפסל. טו וְהָיָה לְאָדָם לְבָעֵר וַיִּקַּח מֵהֶם וַיָּחָם, אַף יַשִּׂיק יסיק את התנור וְאָפָה לָחֶם, אַף יִפְעַל אֵל ועדיין מאותו עץ הוא גם מכין פסל וַיִּשְׁתָּחוּ עָשָׂהוּ פֶסֶל וַיִּסְגָּד לָמוֹ. טז חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ, עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר, יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע, אַף יָחֹם וְיֹאמַר "הֶאָח! חַמּוֹתִי התחממתי! רָאִיתִי אוּר את טובתה של האש!". יז וּשְׁאֵרִיתוֹ לְאֵל עָשָׂה לְפִסְלוֹ, (יסגוד) יִסְגָּד לוֹ וְיִשְׁתַּחוּ וְיִתְפַּלֵּל אֵלָיו וְיֹאמַר: "הַצִּילֵנִי, כִּי אֵלִי אָתָּה". יח לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ, כִּי טַח מכוסה מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם, מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם. יט וְלֹא יָשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְלֹא דַעַת וְלֹא תְבוּנָה, לֵאמֹר "חֶצְיוֹ שָׂרַפְתִּי בְמוֹ אֵשׁ וְאַף אָפִיתִי עַל גֶּחָלָיו, לֶחֶם אֶצְלֶה בָשָׂר וְאֹכֵל, וְיִתְרוֹ לְתוֹעֵבָה אֶעֱשֶׂה, לְבוּל עֵץ אֶסְגּוֹד". כ רֹעֶה אֵפֶר עובד האלילים הוא כרועה צאן בשדה מכוסה באפר לֵב הוּתַל מלא מחשבות שטות הִטָּהוּ, וְלֹא יַצִּיל אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יֹאמַר "הֲלוֹא שֶׁקֶר בִּימִינִי ביד ימיני המחזיקה בפסל". {ס}

כא זְכָר אֵלֶּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל כִּי עַבְדִּי אָתָּה, יְצַרְתִּיךָ, עֶבֶד לִי אַתָּה, יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי לא תשכח אותי. כב מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ. כג רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה יְהוָה, הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת המקומות הנמוכים ב- אָרֶץ, פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה, יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל יְהוָה יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר. {פ}

כד כֹּה אָמַר יְהוָה גֹּאֲלֶךָ וְיֹצֶרְךָ מִבָּטֶן: אָנֹכִי יְהוָה עֹשֶׂה כֹּל, נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדִּי, רֹקַע הָאָרֶץ (מי אתי) מֵאִתִּי מכוחי. כה מֵפֵר אֹתוֹת בַּדִּים מכשפים וְקֹסְמִים יְהוֹלֵל מבלבל, מֵשִׁיב חֲכָמִים אָחוֹר וְדַעְתָּם יְסַכֵּל. כו מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ הנביא וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, הָאֹמֵר לִירוּשָׁלַ͏ִם "תּוּשָׁב", וּלְעָרֵי יְהוּדָה "תִּבָּנֶינָה", וְחָרְבוֹתֶיהָ אֲקוֹמֵם. כז הָאֹמֵר לַצּוּלָה למצולות הים "חֳרָבִי היו לחרבה, לאדמה יבשה, וְנַהֲרֹתַיִךְ אוֹבִישׁ". כח הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ "רֹעִי גזרתי עליך שתהיה מלך", וְכָל חֶפְצִי יַשְׁלִם, וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלַ͏ִם "תִּבָּנֶה" וְ"הֵיכָל, תִּוָּסֵד" בציווי: בית המקדש, אני מצווה עליך להבנות (ר' בהצהרת כורש: "כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס: כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם, וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‍ִם" - עזרא א ב). {ס}

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.