לדלג לתוכן

ביאור:ישעיהו יח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
(הופנה מהדף A1018)

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

ישעיהו פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו (מהדורות נוספות של ישעיהו יח)


א הוֹי אֶרֶץ צִלְצַל כְּנָפָיִם כינוי לכוש בה נפוץ השרץ "צלצל" (סוג של ארבה - דברים כח מב), אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לְנַהֲרֵי כוּשׁ. ב הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא סירות העשויות מפפירוס עַל פְּנֵי מַיִם. לְכוּ מַלְאָכִים לכו ושובו שליחי כוש (שנשלחו לארץ ישראל) קַלִּים אֶל גּוֹי מְמֻשָּׁךְ גבה קומה וּמוֹרָט מלוטש מראה (בחזרה אל ארץ כוש), אֶל עַם נוֹרָא מִן הוּא המטיל מורא וָהָלְאָה ממנו והלאה, גּוֹי קַו קָו בעל מידות גדולות וּמְבוּסָה אשר מביס את אויביו אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים בזעו (קרעו) נהרות, מחלקות את שטח אַרְצוֹ.

אתר הפירמידות בעיר מרואה מימי ממלכת כוש

ג "כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ: כִּנְשֹׂא כאשר יונף נֵס הָרִים דגל בהרים תִּרְאוּ, וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ את השופר, ואת שימעו של הנס שיעשה ה'". {ס}
ד כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֵלַי: "(אשקוטה) אֶשְׁקֳטָה וְאַבִּיטָה בִמְכוֹנִי כאשר אני בביתי, כְּחֹם צַח כביום חם עֲלֵי אוֹר בו החום מגיע עם אור השמש, כְּעָב טַל כענן המוריד טל בְּחֹם קָצִיר. ה כִּי אני אשקוט כי כבר נגזרה הגזירה על האויבים לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח המצב הוא כמו לפני קציר כשנשרו כל הפרחים מהעצים והגיע הזמן לקטוף את הפירות, וּבֹסֶר גֹּמֵל וענב בוסר ההולך ומבשיל יִהְיֶה נִצָּה פרח הגפן (כלומר, כאשר הניצה תהפך לענב), וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים הענפים הקטנים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הענבים המתבשלים הֵסִיר הֵתַז בהתזה (ה' יכרות את ענפיהם של המתפשטים של אויבי כוש: סנחריב \ גוג ומגוג). ו יֵעָזְבוּ יַחְדָּו ינטשו כל החללים לְעֵיט הָרִים וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ, וְקָץ ובקיץ ירד עָלָיו הָעַיִט, וְכָל בֶּהֱמַת הָאָרֶץ עָלָיו תֶּחֱרָף תרד בחורף".

ז בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַיהוָה צְבָאוֹת

עַם מאת עם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה, גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ
אֶל מְקוֹם שֵׁם יְהוָה צְבָאוֹת, הַר צִיּוֹן. {ס}


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.