המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
וחג הקציר: הוא חג השבועות שמקריבין בו קרבנות הכתובים בפרשת שור או כשב, ושתי הלחם שהם מנחה חדשה:
בכורי מעשיך: להתיר חדש במקדש: וחג האסיף: חג הסוכות בשעת אסיף אשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר וציוה הכתוב לישב בסוכות לזכרון, כי במדבר ישבו באהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר כמו שהיא להם אחרי כן בארץ, ויודו על זאת להק', הרי שלשה רגלים תלוים כולם בפירות הארץ אביב וקציר ואסיף:
"וחג הקציר בכורי מעשיך" - לא ידעתי למה יזכירם הכתוב בשם הידיעה כי לא צוה בהם ולא הזכירם עד עתה וראוי הוא שיאמר ועשית חג קציר בכורי מעשיך כאשר אמר במשנה תורה (דברים טז י) ועשית חג שבועות לה' אלהיך ואולי בעבור שאמר (בפסוק יד) שלש רגלים תחוג לי בשנה ופירש את חג המצות תשמור בחדש האביב (פסוק טו) שתשמור לעשות חג בתחלת האביב חזר ואמר והאחר תשמור שיהיה חג הקציר בכורי מעשיך והשלישי תשמור שיהיה חג האסיף בצאת השנה והנה כלם באספו כל מעשיו מן השדה לתת בהם הודאה לאלהים שהוא שומר חקות שמים ומוציא לחם מן הארץ להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב וזה טעם אל פני האדון ה' שהוא האדון המפרנס עבדיו ובנטלם פרס מלפניו יבאו אליו לראות מה יצום והנה אל פני כמו לפני ועל דרך האמת יהיה מן פנים וכבר רמזתי לך פירוש הפנים בעשרת הדברות (לעיל כ ג) ולכן אמר האדון ה' כמו שאמר בפעם השנית האדון ה' אלהי ישראל (להלן לד כג) וכן הנה ארון הברית אדון כל הארץ (יהושע יג יא) מלפני אדון חולי ארץ (תהלים צז ה)
רכה. וחג הקציר . הלא ענין שלש רגלים נתבארו במקומם, וגם ענין זה נשנה בפר' תשא. רק פה בא להוציא ממה שיעלה על הלב, אחר שבשביעית אין קציר ואין אסיף, לא יעשו המועדות שתלויות בקציר ובאסיף. לכן למד שינהגו גם בשביעית, כי כל הענין מדבר בשנת השביעית.
האסיף. ב' במסורה. דין ואידך האסיף תקופת השנה והיינו דאיתא בפ"ק דסנהדרין וחג האסיף תקופת השנה שיהא חג האסיף בתקופה חדשה והיאך משמע זה בכאן אדרבה לכאורה משמע בהיפך שהיא בתקופה ישנה אלא הכי פירושו חג האסיף מתחיל עם בצאת השנה אם כן צריך שיהא בתקופת השנה חדשה:
