קטגוריה:שמות יב כז
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו
המהדורה המנוקדת: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיהוָה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ.
פרשני המקרא
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְתֵימְרוּן דֵּיבַח חֲיָס הוּא קֳדָם יְיָ דְּחָס עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כַּד מְחָא יָת מִצְרָאֵי וְיָת בָּתַּנָא שֵׁיזֵיב וּכְרַע עַמָּא וּסְגִידוּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְתֵימְרוּן נִכְסַת חַיְיסָא הוּא קֳדָם יְיָ דְחַס בְּמֵימְרֵיהּ עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּחַבְּלוּתֵיהּ יַת מִצְרָאֵי וְיַת בָּתָּנָא שֵׁיזִיב וְכַד שָׁמְעוּ בֵּית יִשְרָאֵל יַת פִּתְגָמָא הָדֵין מִפּוּם משֶׁה גָּחְנוּ וּסְגִידוּ: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות יב כז.
זבח פסח הוא לה'
(שמות יב כז): "- וַאֲמַרְתֶּם 'זֶבַח פֶּסַח הוּא לה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם, בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם, וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל'; וַיִּקֹּד הָעָם, וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ."
'- אמרו לבניכם שהזבח שאתם מקריבים בחג הוא זבח פסח (הצלה פלאית) לה' ; הוא מזכיר לנו אשר ה' פסח (דילג) על בתי בני ישראל במצרים והגן עליהם מהמגפה שבה הוא נגף (היכה) את מצרים , ואת בתינו הציל מנקמת המצרים'; כך אמר משה. והעם קיבלו את דברי משה וקדו והשתחוו לה' כדי להודות לו על בשורת ההצלה.
זבח פסח הוא לה'
זו התשובה שיש לענות לילדים, השואלים אותנו מדי שנה (שמות יב כו): "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?"- מדוע אתם זובחים שה בחג האביב? התשובה היא, שזהו זבח פסח - זבח המזכיר את הפסיחה, שה' פסח על בתינו במצרים כשהיכה את מצרים במכת בכורות. אבל מה הקשר בין הזבח לבין הפסיחה - מדוע חוגגים את אותה פסיחה דווקא בזבח?
- המילים אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים אין כוונתן שה' דילג על בתי בני ישראל ולא עבר בהם, אלא להיפך - ה' דילג ועבר דווקא בבתי בני ישראל (שמעתי מד"ר אביאל מעודד) . זו משמעות הפועל "פסח על-" גם בפסוקים אחרים, כגון ב (מלכים א יח כא): "פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים"- קופצים ודורכים על שני ענפים, (מלכים א יח כו): "וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה"- קפצו ודרכו על המזבח (ראו משמעות השורש פסח ). כשה' עבר לנגוף את מצרים, הוא באותו זמן פסח - פסע וצעד בכל בתי בני ישראל, כדי להגן עליהם מנקמת המצרים. וכשאורח כה חשוב בא לבקר, עושים לכבודו סעודה - ולכן זובחים שה.
התשובה לבן הרשע בהגדה של פסח
בהגדה של פסח, התשובה לבן הרשע השואל "מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם?" היא " "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" ." - "לי ולא לו, אילו היה שם לא היה נגאל". אולם לפי הפסוק שלנו התשובה שונה. מדוע ההגדה שינתה ממה שכתוב בתורה?
- יש מפרשים, שהתשובה הכתובה בפסוקנו היא בכלל לא תשובה לבן הרשע: לא כתוב "ועניתם", וגם לא כתוב "ואמרתם אליו זבח פסח הוא לה'", אלא רק "ואמרתם". כאשר הבן הרשע שואל "מה העבודה הזאת לכם?" הוא מביע זלזול בעבודת ה', וזה עלול להשפיע לרעה עלינו ועל כל הבנים האחרים השומעים אותו. לכן, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להסביר לעצמנו למה אנחנו מקריבים את קורבן הפסח, בלי להכנס לויכוחים עם הרשע. רק מאוחר יותר – כאשר הרשע כבר מפסיק לשאול ולקנטר – צריך לבוא אליו ולתת לו את התשובה המתאימה לו, הנזכרת בשמות יג ח: "בעבור זה עשה ה' לי" ( פירוט ) (כך הסביר לי אלמוני בתור בתור למנהרת הכותל, בשנת ה'תשס"א או קודם) .
ויקוד העם וישתחוו
בני ישראל שמחו מאד על דברי משה, קדו והשתחוו לה' על הבשורות הטובות שבדבריו ( רש"י ) :
- בשורת הגאולה ממצרים (פסוק כג);
- הבשורה שהם ייכנסו לארץ ישראל (פסוק כה);
- וגם הבשורה שיהיו להם בנים (פסוק כו).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-04-26.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות יב כז"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.