הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

פסח = קפץ והגן[עריכה]

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: פסח

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: פסח

שמו של חג הפסח נגזר מהשורש פסח - מה משמעותו של שורש זה? בתנ"ך ישנם מספר פסוקים שבהם מופיע השורש פסח (פרט להופעות כשם החג או הזבח):

א. (שמות יב יג): "וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם, וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם; וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (פירוט)
ב. (שמות יב כג): "וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת; וּפָסַח ה' עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף" (פירוט)
ג. (שמות יב כז): "וַאֲמַרְתֶּם 'זֶבַח פֶּסַח הוּא לה', אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל'"
ד. (מלכים א יח כא): "וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר 'עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים?! אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו!' וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר"
ה. (מלכים א יח כו): "וַיִּקְחוּ אֶת הַפָּר אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, וַיַּעֲשׂוּ, וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר 'הַבַּעַל עֲנֵנוּ', וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה; וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה"
ו. (ישעיהו לא ה): "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלָים, גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט" (פירוט)
ז. בנוסף, השורש מופיע במילה פיסח - אדם נכה ברגליו, שמואל ב ד ד: "וְלִיהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם ;

בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִיִּזְרְעֶאל, וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ וַתָּנֹס; וַיְהִי בְּחָפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ ; וּשְׁמוֹ מְפִיבֹשֶׁת". וכן (משלי כו ז): "דַּלְיוּ שֹׁקַיִם מִפִּסֵּחַ וּמָשָׁל בְּפִי כְסִילִים"( פירוט ). וכן ויקרא כא יח, דברים טו כא, שמואל ב ה ו, שמואל ב ט יג, ישעיהו לג כג, ישעיהו לה ו, ירמיהו לא ז, מלאכי א ח, איוב כט טו.

1. פסח = קפץ ודילג[עריכה]

מפרשים רבים פירשו שהשורש פסח עניינו קפיצה ודילוג (ראו אבן שושן בקונקורדנציה, שבי"ל בקונקורדנציה, וכן רש"י ומצודות על שמות יב ועל ישעיהו לא ועוד) . פירוש זה מתאים לרוב המקורות:

א: כשה' היכה את בכורי מצרים, הוא דילג על בתי בני ישראל שגרו ביניהם, ולא הכה את בכוריהם.
ד: עד מתי אתם קופצים מדעה לדעה, כמו ציפור המדלגת מענף לענף?! (סעיף = ענף).
ה: כהני הבעל דילגו וקיפצו על המזבח שבנה אליהו, כדי להרוס אותו (ולכן בהמשך נאמר שאליהו "ריפא את מזבח ה' ההרוס").
ז: פִּסֵּחַ הוא אדם שרגלו קטועה או כואבת, והוא מדלג וקופץ על רגלו השניה או על קביים.

אולם ישנם שלושה מקורות שבהם הפירוש הזה פחות מתאים:

ו: כאן הפועל פסח מופיע במקביל לפעלים המציינים הגנה והצלה ( פירוט ).
ב, ג: כאן מדובר על הגנה פעילה: ה' לא נתן למשחית להיכנס אל בתי בני ישראל; ה' הציל את בתי בני ישראל. זה לא מתאים למשמעות שה' רק התעלם מבתי בני ישראל ונמנע מלהכות אותם ( פירוט ).

2. פסח = ריחם וחמל[עריכה]

המדקדק ר' יונה אבן ג'נאח פירש "פסח - מעניין הרחמים והחנינה" (ספר השורשים) . ומנחם בן סרוק הביא שני פירושים: אחד - "לשון חמלה", והשני - לשון דילוג (מחברת מנחם) . וכן תרגם אונקלוס בכמה מקורות:

א: "ופסחתי" תרגם "וְאִיחוּס". וכן במכילתא: "ופסחתי עליכם - עליכם אני חס, ואיני חס על המצרים".
ב: "ופסח" תרגם "וייחוס".
ג: "אשר פסח" תרגם "די חס".

וכן במקור ו: הפועל פסוח מקביל לפעלים גנון , הציל , המליט .

אולם ישנם מקורות שבהם פירוש זה קשה:

ד: יש לפרש בדוחק במשמעות מושאלת - "עד מתי אתם מרחמים על שתי דעות מנוגדות?" (בלשון ימינו אומרים לפעמים שאדם מגן על דעה מסויימת שהוא תומך בה).
ה: יש לפרש בדוחק: לאחר שכהני הבעל התחננו לבעל שעות רבות ולא נענו, לא נותר להם אלא להישען על המזבח אשר בנה אליהו, ולבקש את רחמיו.
ז: יש לפרש בדוחק: הפיסח נזקק לרחמים מצד הסובבים אותו.

3. פסח = צעד כדי להציל[עריכה]

נראה שיש לשלב את שני הפירושים. השורש פסח אכן מציין דילוג וקפיצה, אבל הפועל פסח על- אינו מציין שה' דילג על בתי בני ישראל ולא עבר בהם, אלא להיפך - ה' דילג ועבר דווקא בבתי בני ישראל (שמעתי מד"ר אביאל מעודד) .

זו משמעות הפועל פסח על- גם במקור ד (אתם פוסחים - קופצים ודורכים על שני ענפים), ובמקור ה (נביאי הבעל פסחו - קפצו ודרכו על המזבח שעשה אליהו כדי להרסו).
ובמקורות א, ב, ג: כשה' עבר לנגוף את מצרים, הוא באותו זמן פסח - פסע וצעד בכל בתי בני ישראל, כדי להגן עליהם מנקמת המצרים. ואכן, אילו הכוונה היתה רק לדילוג, לא היה צורך בדם; מסתבר יותר שהכוונה להצלה פעילה (פירוט). ודומה לזה בתרגום השבעים: "אכסה ואסתיר".
וכן במקור ו: הפועל פסוח מקביל לפעלים גנון , הציל , המליט , שכולם מציינים הגנה והצלה פעילה. ואכן גם שם, כמו במצרים, ה' הביא מגפה על מחנה אשור הצרים על ירושלים, אבל פסח (פסע) על ירושלים כדי להגן עליה מהמגפה (פירוט).

כך גם מובן מה שכתוב בהגדה של פסח: "כל דצריך ייתי ויפסח". אם הכוונה להשתתפות בקרבן הפסח, תמוהים הדברים שכן לא רק גויים (וכל מי שלא נימול) מנועים מלהשתתף עימנו בקרבן, אלא אף יהודי שלא נמנה עליו מראש! אלא הכוונה לפרש: יבא ויחוס, וימצא הגנה ומסתור (ע"פ ד"ר אליהו נתנאל בעלון שבת בשבתו , ה'תשס"ז) , או פשוט: יפסע ויצעד וייכנס לביתנו.

מכאן מובנת המשמעות העמוקה של חג פסח - החג שבו ה' פוסח ופוסע אל ביתנו בכבודו ובעצמו כדי להגן עלינו. בפסח ה' מעביר אותנו למימד אחר, שבו כל הצרות של העולם הזה פוסחות ומדלגות מעלינו.

מקורות נוספים[עריכה]

בדרך רמז, דרשו את המילה "פסח" כשתי מילים: פה-סח; שהרי עיקר המצווה בחג הפסח היא "והגדת לבנך" (ע"פ האר"י) .
פסח על שום מה? - באתר האקדמיה ללשון העברית. לטענתם, לשורש פסח יש שתי משמעויות שונות.
על פסיחה והחמצה - מאת הרב יהודה לנדא, באתר מקוה.נט.
משמעות המילה פסח - מאת יהושע שטיינברג, מכון "ורוממנו".
משמעות השם פסח - הרב יואל מנוביץ', ישיבת הגולן.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-06-25.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פסח - דילג וקפץ או הגן ונתן חסות

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/psx