קטגוריה:רות א ג

ראש המשפחה היה אלימלך. אלימלך נשא שם מפואר: אלוהים מלך. לפי המשך הסיפור הוא היה ממשפחה עשירה ובעלת אדמות, כמו בועז והאלמוני. ובכל זאת הוא ירד למואב כי סבל רעב ביהודה.

בהמשך נעמי אומרת: "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה" (ביאור:רות ב כא), אבל הכוונה לא לעושר כספי, אלא למשפחה שלמה: בעל ושני בנים.

לא מוסבר למה אלימלך מת, זקנה או מחלה. מותו לא שינה הרבה, ונעמי נשארה במואב והמשיכה לחיות ולהתפרנס עם שני בניה. בניה של נעמי נשאו נשים (ביאור:רות א ד). מקובל שהחתן משלם למשפחת הכלה עבורה, כפי שעבד אברהם נתן מתנות ללבן ואימו, וכן מקובל שמשפחת החתן נותנת מתנות לאשה (ביאור:בראשית כד נג). מקובל שאבי הכלה נותן נדוניה לכלה (ביאור:בראשית לא מג) וחוקי חמורבי סעיף 180. לא נאמר שהבנים שילמו בכסף או עבודה, ולא נאמר שאבי הכלה נתן נדוניה, ועם הרכוש הזה נעמי ורות שבו ליהודה.

וַתִּשָּׁאֵר כפל משמעות:

• נעמי נשארה ללא בעלה.
• נעמי נשארה במואב.

נעמי נשארה כי היא התבישה לחזור ריקם. מאוחר יותר נעמי חוזרת וגרה לבד עם רות, ונראה שחסר להם אוכל בבית, כי רות מביאה לה אוכל שהיא הותירה (ביאור:רות ב יח), ממה שבועז נתן לה (ביאור:רות ב יד). ניתן להבין שנעמי לא חזרה לרכוש שאלימלך השאיר בבית לחם יהודה, ולכן היא לא רצתה לחזור.

לא ברור איך היא התפרנסה ובני כמה היו בניה, אבל בהמשך הם מתחתנים, כך שניתן להבין שהם היו בוגרים.

ניתן ללמוד מזה, שכאשר אדם חי בארץ נוכריה ולא ביחד עם בני עמו, בניו בסוף ישאו נערות מקומיות.