ביאור:רות א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רות א יא: "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי: שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי, הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:רות א יא.


הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי[עריכה]

שֹׁבְנָה בְנֹתַי, לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי ?[עריכה]

נעמי שמעה היסוס ודחיה בדברי הכלות, "כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב, לְעַמֵּךְ" (ביאור:רות א י) - 'לעמך' לא 'לעמנו'. סביר שערפה, הבכירה, דיברה בשם שתיהן.

נעמי מנסה שוב.
בשאלה היא פונה אליהן: "לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי"?
נעמי לא מחכה לתשובה, אבל השאלה נשארת באוויר. כל מי שרוצה להתנגד לבקשתה תהיה חייבת להסביר.

הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים ?[עריכה]

נעמי שאלה שאלה למה אתן באות עמי?
היא מיד מוסיפה עוד שאלה - האם יש לה עוד תינוק ברחם, שיהיה לכן לבעל?