מ"ג רות א ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות רות


<< · מ"ג רות א · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּמָת אֱלִימֶלֶךְ אִישׁ נָעֳמִי וַתִּשָּׁאֵר הִיא וּשְׁנֵי בָנֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֥מׇת אֱלִימֶ֖לֶךְ אִ֣ישׁ נׇעֳמִ֑י וַתִּשָּׁאֵ֥ר הִ֖יא וּשְׁנֵ֥י בָנֶֽיהָ׃

תרגום (כל הפרק)

וּמִית אֱלִימֶלֶךְ בַּעֲלָהּ דְּנָעֳמִי וְאִשְׁתְּאֲרַת הִיא אַרְמְלָא וּתְרֵין בְּנַהָא יַתְמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

איש נעמי – למה נאמר? מכאן אמרו: "אין איש מת אלא לאשתו". (ואמר "איש נעמי" כלומר, לפי שהוא היה איש נעמי ושולט עליה והיא טיפלה לו, לכן פגעה בו ולא בה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ג) "וימת", וע"י שהסכים להשאר בח"ל נענש תיכף וימת, ובאר מדוע נענש הוא ולא נעמי כי הוא היה איש נעמי ומושל עליה, ועקר החטא מתיחס אליו, וחז"ל אמרו שתחלה הענישו ה' בממונו כי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה, וזה מרמז במ"ש איש נעמי, כי עשיר גדול כאלימלך הוא בעצמו נודע בשם ע"י עשרו והיו אומרים שמת אלימלך העשיר וכ"ש אם היה בא"י שם היו אומרים שמת אלימלך הפרנס וגדול הדור, אבל אחר שאבד כל עשרו והיה בארץ נכריה לא נודע בשם רק שהיה איש נעמי שהיא נודעה שם יותר ממנו והוא נודע רק במה שהוא איש נעמי. ותשאר האשה, ר"ל ובכ"ז לא לקחו מוסר לשוב לארץ ישראל רק נשארו שם, ובמדרש אומר ותשאר האשה נעשית שיורי מנחות, ר"ל שהלא שאר ונותר לא יצדק רק אם הרוב נלקח ונשאר המעוט, ואיך יצדק שרק אחד מת ושלשה נשארו, ועז"א כשיורי מנחות שהגם שלא יקחו רק הקומץ קורא כל המנחה בשם שירים, אחר שהקומץ הוא העיקר והמנחה טפלה להקומץ, וכן כאן הוא היה עיקר הבית ולכן נקראו כלם בשם שירים:


 

<< · מ"ג רות · א · ג · >>