קטגוריה:יהושע טו יז

• לדף התרגום על כל הפרק •

|ראו מפת שבטי ישראל.

שמו של כלב היה "כָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי", וניתן להבין שכלב היה ממשפחת "הַקְּנִזִּי" שהיה נכדו של עשו, ככתוב: "שְׁמוֹת בְּנֵי עֵשָׂו: אֱלִיפַז ... וַיִּהְיוּ, בְּנֵי אֱלִיפָז: תֵּימָן, אוֹמָר, צְפוֹ, וְגַעְתָּם, וּקְנַז" (בראשית לו יא).
גם "עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז" היה ממשפחת הקנזי, והשם "קְנַז" עבר במשפחה.

לפי הכתוב לא יכול להיות ש"עָתְנִיאֵל בֶּן קְנַז", יהיה "אֲחִי כָלֵב", הן כלב היה בנו של יפונה ולא קנז, וכך נאמר בפרוש בדברי הימים: "וּבְנֵי קְנַז: עׇתְנִיאֵל, וּשְׂרָיָה" (דברי הימים א ד יג), וכלב אינו מופיע ברשימת בני קנז.

למרות זאת נאמר: "וַיֹּשִׁיעֵם אֵת עׇתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ" (שופטים ג ט), אולם זה מעורר את השאלה מה משמעות המילה "אֲחִי"?

'אח' -

• הפרוש המצומצם ביותר - בן לאותו אב ואם - כך היו בני יעקב ולאה: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולן.
• פרוש רחב יותר הוא חצי אח - כאשר הוא בן לאותו אב מאם אחרת, או לאותה אם מאב אחר. כך היו בני לאה לבני רחל.
• פרוש רחב יותר כאשר זה קרוב משפחה, כמו בן דוד או דודה, כדברי אברם ללוט: "אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ" (ביאור:בראשית יג ח).
• פרוש עוד יותר רחב כולל כל אנשי השבט והעם, כדברי יצחק אודות לבן אחי אשתו רבקה: "וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה" (ביאור:בראשית כז מג).
• ועוד, כל עם ישראל, ככתוב: "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו" (ויקרא כה יד), וגם "וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו, דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ" (ביאור:אסתר י ג).
• ואפילו לזרים, ככינוי חיבה ורצון למצוא חן, כדברי יעקב לרועים בחרן: "וַיֹּאמֶר לָהֶם יַעֲקֹב: אַחַי מֵאַיִן אַתֶּם" (ביאור:בראשית כט ד).

כלומר המילה 'אח', היא רחבה ביותר ואינה מצוצמת לאח מאב ואם.

• נאמר: "וּבְנֵי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה: עִירוּ, אֵלָה, וָנָעַם" (דברי הימים א ד טו).
• ואז נאמר: "וּבְנֵי אֵלָה: וּקְנַז" (דברי הימים א ד טו), כלומר קנז היה נכדו של כלב מאלה בנו (למרות שהאות ו' לפני קנז אינה ברורה, וייתכן ששם הבכור של אלה הושמט).
• ואז נאמר: "וּבְנֵי קְנַז: עׇתְנִיאֵל וּשְׂרָיָה" (דברי הימים א ד יג), כלומר "עׇתְנִיאֵל" הוא נינו של כלב בן יפונה.

נראה שעָתְנִיאֵל היה ממשפחת כלב בן יפונה.

כלב נשבע (בשם אלוהים) שהוא ייתן את בתו לאדם שיכבוש את דביר. כלב יצר חוזה מחייב, והוא רק חיכה לראות מי יהיה הקצין שיכבוש את העיר. לאחר שעתניאל ואנשיו לכדו את העיר, כלב היה חייב לתת לו את בתו לאשה.
היה ברור שאסור להחרים, להרוס ולשרוף את העיר בצורה כבדה, הן זה היה כבר רכושה של עכסה בת כלב. סביר שרק הכנענים סולקו מהעיר ורכושם נשאר שלל לעתניאל וצבאו.

לא נאמר שעכסה התנגדה להבטחה של אביה. אפשרי שהיא לא ידעה, אולם סביר שהיא ידעה, לא היתה נשואה, וכך אביה העניק לה נדוניה ענקית ועזר לה לקבל בעל.

• סביר שכלב רצה שבתו תרש כבניו, נחלה לילדיה לדורי דורות.
• סביר שעכסה שמחה לראות שיש קצינים נכבדים ביותר המוכנים לסכן את נפשם כדי לזכות בידה ורכושה.
• סביר שכבתו של כלב, הבעל הבין שהוא יהיה חייב לכבד את אשתו, כדברי לבן ליעקב: "אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי, וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי" (ביאור:בראשית לא נ), פן כלב יפגע בו.