קטגוריה:יהושע א ה

• לדף התרגום על כל הפרק •

"יִתְיַצֵּב" - שורש 'נצב' - עומד, עומד זקוף, הוֹפִיעַ, צָץ (מילוג).
למילה יש מספר פרושים:

• "יִתְיַצֵּב" בכבוד ויראה, ככתוב: "וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו, וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו, וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" (יהושע כד א).
• "יִתְיַצֵּב" לקרוא תגר, לאיים, ככתוב: "וַיִּתְיַצֵּב מַלְאַךְ יְהֹוָה בַּדֶּרֶךְ לְשָׂטָן לוֹ, וְהוּא רֹכֵב עַל אֲתֹנוֹ" (במדבר כב כב).
• "נצב" לעמוד בשקט, לא בכבוד ולא ביראה, ככתוב: "הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב" (ביאור:בראשית כד מג).

לפי ההקשר, סביר שאלוהים מודיע ליהושע שהוא ישמור שאף אחד לא יקרא תגר על שלטונו. לא יבואו אנשים מבני ישראל, כקרח ועדתו, ויתצבו לפניו בדרישות, ככתוב: "וַיָּקֻמוּ" לפניו (ביאור:במדבר טז א), או "וַיִּקָּהֲלוּ" עליו (ביאור:במדבר טז ג), "וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם" (ביאור:במדבר טז ג) בטרוניות. גם זרים לא יתיצבו לפניו בעזות פנים ועוצמה. יושבי גבעון באו לפני יהושע והזקנים, אולם הם לא באו בכוח אלא בתחינה (יהושע ט יא).

על בנות צלפחד נאמר: "וַתִּקְרַבְנָה לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים לֵאמֹר" (יהושע יז ד), והן באות בדרישה, אולם אין כאן איום לשלטונו של יהושע, לכן הן לא כלולות שהן התיצבו לפניו.

מלאך אלוהים עמד לפני יהושע, ככתוב: "וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ" (יהושע ה יג), אולם המלאך בא בשם אלוהים לעזור ליהושע ובני ישראל, ולא קרא תגר על תפקידו של יהושע. המלאך התנשא מעל יהושע אולם המטרה היתה להראות את גדולת אלוהים, ולכן יהושע קיבל את מרותו של המלאך, ככתוב: "וַיִּפֹּל יְהוֹשֻׁעַ אֶל פָּנָיו אַרְצָה, וַיִּשְׁתָּחוּ" (יהושע ה יד).

אלוהים אמר: "לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ", אולם נשאלת השאלה מה פרוש המילה "אִישׁ"?

• האם מלאך אלוהים?
• האם אישה יכולה להתיצב לפני יהושע, ולנצח?
• האם יהושע יכול להפגע מאבן, עץ, אש או מים, שלא היה בה יד איש?
• האם יהושע יכול להפגע ממחלה או עובש קטלני, כמו הלחם המנוקד שהביאו הגבעונים לפניו?

אלוהים למעשה לא אמר ליהושע כפי שהוא אמר ליעקב: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ" (ביאור:בראשית כח טו). אלוהים לא אמר ליהושע: 'אתה לא תמות עד שתכבוש את כל הארץ', כי אלוהים ידע שיהושע לא יצליח לסיים את המשימה בחייו.

יהושע זכה לכבוד גדול מאוד, ואלוהים מבטיח להתנהג איתו כשם שהוא התנהג עם משה - לטוב ולרע.

• "אַרְפְּךָ" - שרש 'רפה' - חסר כוח ודריכות, חלש, מדולדל (מילוג) חולה, מוזנח, עזוב. פרעה אמר על בני ישראל: "לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ כִּי נִרְפִּים הֵם עַל כֵּן הֵם צֹעֲקִים לֵאמֹר נֵלְכָה נִזְבְּחָה לֵאלֹהֵינוּ" (שמות ה ח), וכפה עליהם עבודה נוספת "לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם, הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן" (שמות ה ז).
• "אֶעֶזְבֶךָּ" - שרש 'עזב' - השאיר ללא השגחה, נטש, ניתק מגע, הרפה, הִסְתַּלֵּק, הִפְקִיר (מילוג).

המילה "אַרְפְּךָ" ו"אֶעֶזְבֶךָּ" הן מאוד דומות בהקשר שלנו ומכסות את כל הפרושים, אולם חייב להיות הבדל אחרת יש מילה מיותרת בתנ"ך.

המילים "לֹא אַרְפְּךָ" נשמעות כאזהרה או איום - לא ארשה לך להיות רפוי, לא אעזוב אותך לנפשך. אלוהים מודיע ליהושע שהוא לא ירשה ליהושע לנסות להתחמק מחובתו להוביל את בני ישראל למלחמה ולכבוש את הארץ, וגם לא ירשה ליהושע לתת לעם לעזוב את תורת אלוהים.

קימת אפשרות שהכוונה שאלוהים לא יעזוב אותו בצורה גופנית (אֶעֶזְבֶךָּ - לנטוש), ונפשית (אַרְפְּךָ - להרפות), וכך אלוהים חוזר ואומר ליהושע "חֲזַק וֶאֱמָץ" (ביאור:יהושע א ו) כדי לחזק את גופו ונפשו.