ספר התשבי/אות הבית

העריכה בעיצומה

שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

אות הבית

בִּיאָה

"אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מִבִּיאָה רִאשׁוֹנָה" (יבמות לד א). וְכֵן "בּ-ג' דְּבָרִים הָאִשָּׁה נִקְנֵית בְּכֶסֶף בְּבִיאָה וּבִּשְׁטַר" (משנה קידושין א א). הוּא כִּנּוּי לְתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה דֶּרֶךְ כָּבוֹד. וְיֵשׁ הֵפְרֵשׁ בֵּין בִּיאָה לִבְעִילָה, כְּמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ בְּשֹׁרֶשׁ בַּעַל.

בַּדַּאי

"כַּך עוֹנְשׁוֹ שֶׁל בַּדַּאִי, אֲפִילוּ אוֹמֵר אֱמֶת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ" (סנהדרין פט ע"ב). וְכן "שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מֹשֶׁה בַדַּאי הוּא" (ברכות ד ע"א). פֵּירוּשׁ: כַּזְבַן. וְהוּא מִלְּשׁון "בַּדֶּיךָ מְתִים יַחֲרִישׁוּ" (איוב יא ג). וְהַשֵּׁם: "בִּדּוּי". כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ "גָּדוֹל הַשָּלוֹם, שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בִּלְשׁוֹן בִּדּוּי" (בראשית רבה מח יח).^[1]

בָּדַל

"לְמַעַן יִיטַב לִי בַּעֲבוּרֵךְ" (בראשית יב יג)– תַרְגוּם: "בְדִיל דְיֵיטֵב לִי בְדִילֵךְ" (אונקלוס, שם). וְהוּא כְּמוֹ "בִּשְׁבִיל", וְאֵין לְשַׁמֵּשׁ בָּהֶם זוּלָתִי הַבֵּית.

בָּדַק

הִרְגִּילוּ רַבּוֹתֵינוּ זכרונם לברכה בְּשֹׁרֶשׁ זֶה בִּלְשׁוֹן חִפּוּשׂ וּבַקָּשָׁה – בִלְשׁוֹן אשׁכּנז: "זוּכן", וּבלעז: "צירקאר" – בְּאֳמְרָם: "בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ" (פסחים א, א). וּבִגְמָרָא בְּפָּסוּק אֲשֶׁר הֶעֱתִיקוּ אַנְשֵׁי חִזְקֵיָּהוּ: "בָּדְקוּ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע" ( סנהדרין צד ע"ב). וְכֵן בְּסִפְּרֵי רְפוּאוֹת: "בָּדוּק וּמְנוּסֶה".^[2] וְהָשֵׁם - "בְּדִיקָה", וְאֵין לְשַׁמֵּשׁ בּוֹ רַק בְּבִנְיַן הַקַּל.

בְּהֵדְיָא

תִּמְצָאֵיהוּ בְּשֹׁרֶש הֵדְיָא.

בָּהַק

בְּדִבְרֵיּ רַבּוֹתֵינוּ זכרונם לברכה "סִימַן מוּבְהַק" (למשל, גטין כז ע"ב), פֵּירוּשׁ: "מְלֻבַּן וְצַח". וְהוּא נִגְזַר מִלְשׁוֹן "בוֹהַק הוּא" (ויקרא יג לט), שֶׁהוּא נֶגָע שֶׁיֵּש בּוֹ לַבְנוּת הַרְבֶּה. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "לויטר", וּבְלַעַז: קייארו.

בּוּר

"אֵין בּוּר יָרֵא חֵטְא" (אבות ב, ה)– פֵּירוּשׁ: אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ לֹא תּוֹרָה וְלֹא דֶּרֶךְ אֶרֶץ נִקְרָא "בּוּר", פֵּירוּשׁ: שׁוֹטֶה וּבַעַר. וְכֵן "וְשׂוֹנֵא תּוֹכַחַת בַעַר" (משלי יב א)– "וְסָנֵי מַכְסְנוּתָא הוּא בּוּרָא" (תרגום משלי, שם) "בַּעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ" (משלי ל ב)– "בּוּרָא דְּבַר נְשָׁא אָנָא" (תרגום משלי, שם).

בִּזְבֵּז

בְּפָסוּק "וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב"^[3] וְגוֹמֶר (קהלת ג כב) - תַּרְגוּם: "לְמַא דִי אֲנָא מְבַזְבֵּז מָמוֹנָא". וְהוּא הַפִּזּוּר יוֹתֵר מִדַּאי כְּמוֹ בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ" וכו' (כתובות נ ע"א). וְאֵין מְשַׁמְשִׁין בּוֹ, רַק בְּבִנְיַן פִּעֵל.

בָּטֵל

"וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת" (קהלת יב ג) אֵין לוֹ דוֹמֶה בַמִּקְרָא, אַךְ בְּתַרְגּוּם שֶׁל עֶזְרָא "אֱדַיִן בְּטִילַת עֲבִידַת" וְגוֹמֵר '''הפניה''' וְהוּא לְשׁוֹן שְׁבִיתָה. תַּרְגּוּם "יום וָלַילָה לֹא יִשְׁבּוֹתוּ" (בראשית ח כב): "לָא יְבַטְלוּן" (אונקלוס, שם). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שִׁמְשׁוּ בו גַּם כֵּן בְּבִנְיַן פִּעֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּפִרְקֵי אָבוֹת: "בַטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ" (אבות ב, ד).

וְהַתּוֹאַר "אָדָם בָּטֵל" אוֹ "בַטְלַן". וְהָרַבִּים: "בַטְלָנִים". וְהַשֵּׁם: "בִּטּוּל". וּבִלְשׁוֹן נְקֵבָה: "בַטָּלָה".

בֵּין

שִׁמְשׁוּ בוֹ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּלְשׁוֹן הַוַּיָּה, בְּאֳמְרָם "בֵּין יָחִיד בֵּין רַבִּים" (פסחים כג ע"א) "בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה" (ערכין ד ע"ב), שֶׁהוּא כְּמוֹ: יִהְיֶה יָחִיד אוֹ יִהְיוּ רַבִּים, יִהְיֶה אִישׁ אוֹ תִהְיֶה אִשָּה. וּכְמוֹ אֵלוּ רַבִּים מְאֹד. וּבִלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: "עז זיי", וּבְלַעַז: "סִיאַה".

וְלִפְעָמִים שִׁמְשׁוּ בָזֶה בְמִלַּת "הֵן", בְּאָמְרָם: "הֵן רַב הֵן מְעַט"^[4] וְלִפְעָמִים בְּמִלַּת "אֶחָד", בּאֳמְרָם: "אֶחָד עָנִי אֶחָד עָשִׁיר" (למשל, עירובין ד, ט) - רוצֶה לומַר: הַכֹּל אֶחָד, יִהְיֶה עָנִי אוֹ יִהְיֶה עָשִׁיר. בּלשׁון אשׁכּנז: "עז איז אלז איינז", וּבלעז: "טוֹטוֹ אוּנוֹ".

בִּיּץ

"בֵּצִים אוֹ אֶפְרוֹחִים" (דברים כב ו), וְלֹא נִמְצָא מִמֶּנּוּ הַיָּחִיד בַּפָּסוּק. ורבּוֹתינוּ זכרונם לברכה שִׁמְשׁוּ בו בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה: "בֵּיצָה שֶׁנוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב" (ביצה א, א). וּבִסְמִיכוּת: בֵּיצַת הַתַּרְנְגוֹלֶת" (פרה ה, ו). וּבְרִבּוּי: בֵּצוֹת וְלֹא בֵּצִים.

בֵּית דִּין

אֵין מְקוֹם מוֹשַׁב הַדַּיָּינִים נִקְרָא בֵּית דִּין, אֶלָּא קִבּוּץ הַדַּיָּינִים עַצְמָם נִקְרָאִים כֵּן. וּפֵּירוּשׁ כְּמוֹ "בֵּית יִשְׂרָאֵ' וּבֵית יְהוּדָה" (ירמיהו ה יא). בּלשון אשׁכּנז: "גּיזינד", וּבלעז: "פּריגּאדה". וְכֵן "הקּבּ"ה וּבֵית דִּינוֹ" (בראשית רבה יב, א) הֵם הַמַּלְאָכִים.

בֵּית הַכִּסֵּא

מָקוֹם הַמְיוּחַד לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲשׂוֹת שָׁם צֳרֱכָם נִקְרָא בֵּית הַכִּסֵּא. וְיֵשׁ קוֹרִין לוֹ "מוֹשָׁב" אוֹ "מָקוֹם" בִּסְתַּם.

בַּיְתוֹס

צָדוֹק וּבַיְתוֹס אֲבָאֵר בְּשׁורֶשׁ צָדַק.

בִּלְבֵּל

"כִּי שָׁם בָּלָל" (בראשית יא ט) - תַּרְגוּם: "אֲרֵי תַּמַּן בִּלְבֵּל" (אונקלוס, שם). כָּפוּל בּוֹ פֵא הַפָּעַל בֵּין הָעָיִן וְהַלַּמֵּד עַל מִשְׁקַל "קִלְקֵל" מִן קָלָל.

ורבּותנוּ זכרונם לברכה שִׁמְשׁוּ בוֹ הַרְבֶּה אַךְ בְּבִנְיַן פִעֵל. וְהַשֵּׁם: "בִּלְבּוּל", עִנְיַן עִרְבּוּב וְקִלְקוּל.

בַּלְמַס

בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "מִי שֶׁאֲחָזוֹ בּוֹלְמוֹס" (יומא ח, ו). אוֹמְרִים הַטִּפְּשִׁים שֶׁהוּא מִין עֵשֶׂב הַנִּקְרָא בוֹלְמוֹס, וּמִי שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ יָבֹא לוֹ רָעַב גָּדוֹל, וְאִם אֵינוֹ אוֹכֵל יָמוּת מִיַּד. וְאֵינוֹ אֶלָּא שֵׁם חוֹלִי אֶחָד, מִי שֶׁאֲחָזוֹ אוֹתוֹ חוֹלִי יֹאכַל הַרְבֶּה וְלֹא יִשְׂבַּע. וְאִם הָיָה כְּדִבְרֵיהֶם הָיָה אוֹמֵר "מִי שֶׁמוֹצֵא" אוֹ "מִי שֶׁפוֹגֵעַ" בְּבּוֹלְמוֹס. וּבָ עָרוּך פֵּי' שֶׁבּוֹלְמוֹס נִקְרָא בִּלְשׁוֹן יָוָן גְּרוֹנוֹ שֶׁל שׁוֹר, לְפִי שֶׁאוֹכֵל הַרְבֶּה כַּשּׁוֹר.^[5]

בֳּלַסְטַר

"וַיְּסֶּע כך! עַמּוּד הֶעָנָן" (שמות יד יט) וְגוֹמֶר - פֵּירַשׁ רַשִׁי לְהַבְדִיל בֵּין מַחֲנֶה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל חִצִים וּבְלִיסְטְרָאוֹת שֶׁל מִצְרַיִם (רש"י, ד"ה וילך מאחריהם). בִּלְשׁוֹן רוֹמִי קוֹרִין לְקֶשֶׁת בּליסטא, בּלעז בּליסטר.

בַּלְסַם

"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ" שיר השירים ז יד - תַּרְגּוּם: "וּמִתְבַּסֵּם קָדָמַי כְּרֵיחַ בַּלְסְמוֹן" (תרגום שיר השירים, שם). וְהוּא שֶׁמֶן עָרֵב מְאֹד, וְלֹא נִמְצָא רֵיחַ טוֹב יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. וְכֵן נִקְרָא בּלשׁוֹן אשׁכּנז. וּבּלעז: באלסִימו. וְנִקְרָא גַּם כֵּן "אַפַרְסְמוֹן", כַּאֲשֶׁר בִּאָרְתִּי בְּשָׁרְשׁוֹ.

בָּעַל

כָּל לְשׁוֹן בְעִילָה שֶׁבַּמִקְרָא אֵינו בָּא רַק עַל הָאִישׁוּת, ר"ל שֶׁהַבַּעַל מְשַׁמֵּש עִם אִשְׁתּוֹ, כְּמוֹ "תָּבֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ" (דברים כא יג), וְכֵן "וּבָא אֵלֶיהָ וּבְעָלָהּ" ("כי יקח איש אשה ובעלה", דברים כא ד),^[6] וְכֵן "וּבָעַל בַּת אֵ' נֵכָר" (מלאכי ב יא) - הַנָּבִיא הוֹכִיחָם עַל שֶׁנָּשְׂאוּ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת. אֲבָל רז"ל קָרְאוּ בְּעִילָה גַּם עִם שְׁאַר נָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ "הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ" (ע"ז לו ע"ב), "שֶׁבַע בְּעִילוֹת בָּעַל אוֹתוֹ רָשָׁע" (נזיר כג ע"ב), וְכֵן "כָּל בְּעִילוֹתָיו בְּעִילַת זְנוּת" (תוספות כת' ג ע"א, ד"ה תינח דקדיש בכספא).

וְיֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין בְּעִילָה לְבִיאָה, כִּי לֹא נִקְרָא בִּיאָה רַק הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָאִישׁ מְשַׁמֵּשׁ עִם אִשָּׁה. וְלָכֵן לֹא תִּתְרַבֶּה לומַר "בּיאוֹת", כְּמוֹ שֶׁנֹאמַר "בְּעִילוֹת". וְדוֹק וְתִמְצָא.

בָּקִיא

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה הֵרְגֵּל בְאֵיזֶה לִמּוּד אוֹ בְּאֵיזוֹ מְלָאכָה נִקְרָא בָּקִי. וּבְרִבּוּי: בְּקִיאִים. וּבְפָסוּק "וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (בראשית מט יב), תַּרְגוּם יְרוּ' "בְּקִיאִין בַּהֲלָכָה" (תר' ירושלמי, שם) וגוֹמֶר. וְהַשֵׁם בְּקִיאוּת. בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: גיוואנליך, וּבְלַעַז: פראטיגא.

בַּר₍₁₎

"מַה בְּרִי מַה בַּר בִטְנִי" משלי לא ב. כְּמוֹ בֶן. וְלֹא נִמְצָא עוֹד בְּעִבְרִי. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כֵּן "נַשּׁקוּ בר" תהלים ב יב. וְכֵן כָּל "בֶּן" מְתוּרְגַּם "בַּר" או "בְרָא", וּבְתַרְגּוּם יְרוּשַׁלְמִי "בִּיר" כְּמוֹ: "לֹא נִין לוֹ וְלֹא נֶכֶד" איוב יח יט - "לֹא בִיר לֵיה וְלֹא בִיר בְּרָא" תרגום איוב, שם. וְכֵן רוֹב הַפַּיְיטָנִים חוֹתְמִים שְׁמָם "פְּלוֹנִי בִּירְבִּי פּלוֹנִי". וְהוּא מוּרְכַּב מִן "בִּיר" וְ"רִבִּי". וְעוֹד אֲדַבֵּר מִזֶּה בְּשׁוֹרֶשׁ רִבִּי.

בַּר₍₂₎

"וּמִי יָחוּש חוּץ מִמֶּנִּי" (קהלת ב כה) - תַּרְגּוּם: "בַּר מִינִי" (הפניה). וְכֵן "וַיּוֹצֵא אוֹתוֹ הַחוּצָה" (בראשית טו ה) - "לְבַרַא" (אונקלוס, שם). וְכֵן נוֹהֲגִין כְּשֶׁזוֹכְרִין אֵיזֶה חוֹלִי רָע אוֹ מִיתָה מְשׁוּנָה וּכְדוֹמֶה לְזֶה, אוֹמְרִים: "בַּר מִנַּן" - פּירוּשׁ: "חוּץ מִמֶּנּוּ".

בַּר₍₃₎

"לְבַד מִטַּף" (שמות יב לז) - תַּרְגּוּם: "בַר מִן טַפְלָא" (אונקלוס, שם) . וְכֵן כָּל "לְבַד" - תַּרְגּוּם: "בַּר". וְכֵן "אֵין בּלְתֶּךָ" (שמואל א ב ב) - "לֵית בַּר מִנָּךְ" (תר' יונתן, שם). "וְאֵין מִבַּלְעָדַי"(ישעיהו מג יא)- "לֵית בַּר מִנִּי" (תר' יונתן, שם).

כֻּלָּם לְשׁוֹן לְבַד, וְהֵם קְרוֹבִים בְּעִנְיַן עִם הַשֹּׁרֶשׁ שֶׁלְּפָנָיו. בִּלְשׁוֹן אשׁכּנז: "זונדרליך" או "און", ובלעז: "סענצה".

בַּר₍₄₎

"בְּהמוֹת בְהַרְרֵי אָלֶף" (תהלים נ י) - תַּרְגּוּם: "וְתוֹר בַּר דְרָעֵי בּכָל יוֹמֵי טוּרֵי אַלְפִין" (הפניה). וְכֵן בְּדִבְרֵי רז"ל "בַר יוּכְנֶה" (יומא פ ע"א) הוּא עוֹף גָּדוֹל מְאוֹד, וְנִקְרָאִים "בַּר" מִלְשׁוֹן שָׂדֶה, דְמִתוּרְגַם "בַּרָא" (למשל, אונקלוס על בראשית ב יט). אוֹ הֵם מֵעִנְיַן "חוּץ" דִּבְּשֹׁרֶשׁ שֶׁלְפָנָיו. וּפֵּירוּ' "בַּר" בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז "ווילד", וּבלעז "סלוודיג".

בַּרְבַּר

תַּרְגוּם "מֵעַם לוֹעֵז" (תהלים קיד א) - "מֵעַמָּא בַּרְבְּרָאִיז" (הפניה). וַאֲנַחְנוּ קוֹרְאִים כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְשׁוֹן הַקוֹדֶשׁ "לועֵז". וְ"תוֹגַרְמָה"^[7] (בראשית י ג) - תרגום ירושלמי: "בַּרְבְּרִיאָה" (תרגום ירושלמי, שם). וְכֵן "בַּרְבּוּרִים אֲבוּסִים" (ב"מ פו ע"ב) אוֹמְרִים שֶׁהוּא עוֹף שָׁמֵן מִבַּרְבְּרִיאָה, וְהָיָה עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן שְׁלמה בְּכָל יוֹם (קהלת רבה ב ז).

בַּת₍₁₎

בְּדִבְרֵי רז"ל: "אַל יַתִּיז אֶת הָראשׁ בְּבַת אַחַת" (חולין ב, ג), פֵּירוּשׁ: בְּפַעַם אַחַת. ואֵינִי יוֹדֵעַ מֵאַיִן נִגְזַר זֶה, אִם לא שֶׁהוּא נִגְזַר מִן "בַּת עַיִן", וְהוּא בְּדֶרֶךְ קְצָרָה, כּאִילּוּ אוֹמר: "בְבַת עַיִן אַחַת". וּפֵירוּשׁוֹ: כְּהֶרֶף עַיִן, רוֹצֶה לוֹמַר: רֶגַע.

בַּת₍₂₎

בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זכרונם לברכה "יוֹצֵאת בַּת קוֹל", "אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל" וְכֵן בְּהַרְבֶּה מְקוֹמוֹת. וְאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ קוֹל מַמַּשׁ, אֶלָּא בַּת שֶׁל קוֹל. וּמִשֶׁפָּסְקָה הַנְּבוּאָה הָיוּ מִשְׁתַּמְשִׁין בּוֹ לִפְעָמִים. וּבַעֲלֵי הַקַּבָּלָה אוֹמְרִים שֶׁהוּא קוֹל שֶׁל מִדָּה אַחַת הַנִּקְרֵאת "קוֹל" - וְאוּלַי כֵן הוּא.

נשׁלמה אוֹת הבּית

בּטו לחדשׁ טבת

הערות עורכי ויקיטקסט

1. במהדורת וילנא (כאן באתר): בדאית, אך בכתבי היד הטובים: בִּדּוּיִם.
2. נוסחה זו רווחת מאוד בחיבורים ימי ביניימיים העוסקים ברפואה מעשית ובמרשמים מאגיים.
3. בגוף המהדורה: "כי אין טוב וראית", ותוקן בנספח התיקונים.
4. המובאה אינה מדברי חז"ל (תוספות ב"מ סד ע"ד; רא"ש כתובות י ס"ב ועוד הרבה), אך שימוש זה ב"הן" מצוי גם בלשון המשנה: "הן חסר הן יתר" (ב"ב ז, ב).
5. ביוונית: βουλιμος. שור=βους; רעב=λιμος.
6. לברר
7. שמה המסורתי של תורכיה