משנה סוטה א ט
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת סוטה · פרק א · משנה ט | >>
וכן לעניין הטובה, מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר (שמות ב): "ותתצב אחותו מרחוק", לפיכך נתעכבו לה ישראל שבעה ימים במדבר, שנאמר (במדבר יב): "והעם לא נסע עד האסף מרים".
יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו ל גדול ממנו, שנאמר (בראשית נ): "ויעל יוסף לקבור את אביו, ויעל עמו גם רכב גם פרשים".
מי לנו גדול מיוסףלא, שלא נתעסק בו אלא משה.
משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו, שנאמר (שמות יג): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו".
מי גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא המקום, שנאמר (דברים לד): "ויקבר אותו בגי".
ולא על משה בלבד אמרו, אלא על כל הצדיקיםלב, שנאמר (ישעיה נח): "והלך לפניך צדקך כבוד יי יאספך".
וְכֵן לְעִנְיַן הַטּוֹבָה:
- מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמשֶׁה שָׁעָה אַחַת,
- שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק (שמות ב, ד),
- לְפִיכָךְ נִתְעַכְּבוּ לָהּ יִשְׂרָאֵל שִׁבְעָה יָמִים בַּמִּדְבָּר,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם" (במדבר יב, טו).
- יוֹסֵף זָכָה לִקְבֹּר אֶת אָבִיו, וְאֵין בְּאֶחָיו גָּדוֹל מִמֶּנּוּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו" (בראשית נ, ז), "וַיַּעַל עִמּוֹ גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים" (שם, ט).
- מִי לָנוּ גָּדוֹל מִיּוֹסֵף, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא מֹשֶׁה.
- מֹשֶׁה זָכָה בְּעַצְמוֹת יוֹסֵף, וְאֵין בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל מִמֶּנּוּ,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" (שמות יג, יט).
- מִי גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה, שֶׁלֹּא נִתְעַסֵּק בּוֹ אֶלָּא הַמָּקוֹם,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו).
- וְלֹא עַל מֹשֶׁה בִּלְבַד אָמְרוּ,
- אֶלָּא עַל כָּל הַצַּדִּיקִים,
- שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" (ישעיהו נח, ח):
- אֶלָּא עַל כָּל הַצַּדִּיקִים,
וכן - לעניין הטובה.
- מרים - המתינה למשה שעה אחת,
- שנאמר: ותתצב אחותו מרחק" (שמות ב ד) וכו',
- לפיכך - נתעכבו לה ישראל במדבר שבעת ימים,
- שנאמר: "והעם לא נסע, עד האסף מרים" (במדבר יב טו).
- שנאמר: ותתצב אחותו מרחק" (שמות ב ד) וכו',
- יוסף - זכה לקבור את אביו,
- ואין באחיו - גדול ממנו,
- שנאמר: "ויעל יוסף לקבור את אביו" (בראשית נ ז),
- מי לנו - גדול מיוסף,
- שלא נתעסק בו - אלא משה.
- משה - זכה בעצמות יוסף,
- ואין בישראל - גדול ממנו,
- שנאמר: "ויקח משה את עצמות יוסף" (שמות יג יט),
- מי לנו - גדול ממשה,
- שלא נתעסק בו - אלא הקדוש ברוך הוא,
- שנאמר: "ויקבור אותו בגיא, מול" (דברים לד ו) וכו'.
- ולא על משה בלבד אמרו,
- אלא על כל הצדיקים - שהמקום אוספם,
- שנאמר: "והלך לפניך צדקך, כבוד ה' יאספך" (ישעיהו נח ח).
וכן - רצונו לומר דמיון השכר, לא בשוה לפי שהשכר יותר, לפי שהיא המתינה שעה אחת והמתינה לה שכינה שבעת ימים כמו שנתבאר.
וכן לענין הטובה - נותנים לו לאדם שכר מעין הטובה שעשה. ומיהו יותר ממה שעשה משתלם דמדה טובה מרובה בתשלומין ממדת פורענות כט:
וכן לענין הטובה כו'. פירש הר"ב ומיהו יותר וכו' דמדה טובה מרובה כו' דהתם חדא שעתא. הכא ז' יומי. גמ'. וכתבו התוס' [י"א] וא"ת הא מצינו מדת פורענות גדולה ממדה טובה. דכתיב (דברים לג) איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה גבי מדת פורענות. וגבי מדה טובה כתיב (ויקרא כו) ורדפו מכם חמשה מאה. וי"ל דעדיין גבי מדת פורענות מיירי רדיפה ולא הריגה. אבל הכא דכתיב ורדפו מכם חמשה סיפא דקרא ונפלו אויביכם לפניכם לחרב. מספר הישר. אבל קשיא לרבי. והא במרגלים נפרע מהם יום לשנה יום לשנה. א"כ היתה מרובה מדת פורענות ממדה טובה של מרים. עכ"ל. ולי נראה דל"ק ולא מידי שמפני מדת טובה הוצרך הפורענות להתאחר כל כך כמו שפירש"י בפירוש החומש כדי שלא ימות אחד מהם פחות מבן ששים וכו'. ותדע שזו מצד מדת טובה היא מדתנן במ"ה [פ"ג] רבי אומר הזכות תולה כו'. אלא מתנוונה כו' ולרב ששת בגמ' דלעיל ד' ו' לרבנן נמי מתנוונה. וכ"פ הרמב"ם בפ"ג מה' סוטה ש"מ דאע"פ שמתנוונה וחייה חיי צער הן אפ"ה זכותה גרמה לה זה. וכ"ש שחיי אנשי המדבר בריוח היו וזוהי דעת ספרי שהעתיק רש"י בפי' פ' בהעלותך (במדבר יא) עד חדש ימים זו בכשרים שמתמצין על מטותיהן ואח"כ נשמתן יוצאה וברשעים הוא אומר (שם) הבשר עודנו בין שניהם:
ואין באחיו גדול ממנו. שהיה מלך הרי מדה שמדד שנקבר אביו בגדולים ובו במדה מדדו לו שנקבר הוא בגדולים. רש"י:
מי לנו גדול מיוסף. מי לנו לענין כבוד קבורה לקבור בגדולים גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה שהוא גדול מישראל ואין בישראל גדול ממנו הרי א)מדה שמדד לקבור (גבי) [את] יוסף ע"י גדול ב)ובה מדדו לו שאין גדול בכבודו קבור ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב"ה. רש"י.
[ולא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים שנא' והלך לפניך וגו'. ומ"מ בהא עדיף מרע"ה שעמו לא נתעסק אלא המקום ב"ה משא"כ בשאר הצדיקים שכבוד ה' יאספהו ועכ"ז מתעסקים בו בני אדם כדרך כל הארץ וכמאמרי הפסוקים בקבורת הצדיקים בקצתם ג)מיקמי שהתעסק עמהם ויהיה פי' לא על משה בלבד אמרו היינו שהמקום ב"ה התעסק בקבורתו ולא בכל מה שנא' במשה דהיינו שלא התעסק עמו אלא המקום ב"ה בזה ודאי שאמרו על משה בלבד נ"ל]:
(כט) (על הברטנורא) דהתם חדא שעתא, הכא ז' יומי. גמרא. וקשה דבמרגלים נפרע מהם יום לשנה א"כ היתה מדת פורעניות מרובה ממדה טובה של מרים תוספ'. וי"ל דלא קשיא שמפני מדה טובה הוצרך הפורעניות להתאחר כל כך כד שלא ימות אחד מהם פחות מבן ס'. ועתוי"ט:
(ל) (על המשנה) ואין באחיו כו'. שהיה שליט. הרי מדה שמדד שנקבר אביו בגדולים, ובו במדה מדדו לו שנקבר הוא בגדולים. רש"י:
(לא) (על המשנה) גדול מיוסף. מי לנו לענין כבוד קבורה לקבור בגדולים גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה שהוא גדול מישראל ואין בישראל גדול ממנו. הרי מדה שמדד לקבור את יוסף ע"י גדול בה מדדו לו שאין גדול בכבודו ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב"ה. רש"י:
(לב) (על המשנה) על כל כו'. ומ"מ בהא עדיף מרע"ה שעמו לא נתעסק אלא המקום ב"ה משא"כ בשאר הצדיקים שכבוד ה' יאספהו ועכ"ז מתעסקים בו [גם] בני אדם כדרך כל הארץ. ועתוי"ט:
מרים המתינה למשה שעה אחת: לאו דוקא נקט שעה אלא שליש שעה או רביע דקתני בתוספתא מדה טובה מרובה ממדת פורענות על אחת ת"ק:
לפיכך נתעכבו לה כל ישראל: וכו' כך צ"ל:
ואין באחיו גדול ממנו: וז"ל ה"ר יהוסף ז"ל ואין באחיו גדול ממנו פי' ובזכות זה אין באחיו גדול ממנו דהיינו שנתעסק משה בעצמותיו וכן נ"ל לפ' גבי משה ע"כ:
ולא על משה בלבד אמרו אלא על כל הצדיקים: שהקב"ה אוספן שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ד' יאספך כך צ"ל:
יכין
וכן לענין הטובה: ג"כ משתלם מדה כנגד מדה. אבל מדת טובה מרובה על מדת פרענות [ואע"ג דבטובה כ' ורדפו מכם ה' ק', וק' רבבה ירדופו, ובפרענות כ' איכה ירדוף א' אלף וב' רבבה ירדופו. תירץ בתוס' דעכ"פ לא כ' בפרענות שיפלו לחרב, כדכתיב בטובה ונפלו אויביכם לפניכם לחרב. ולא נתישב דעתי בזה. דוכי אימת הרדיפה בעצמה אינה פרענות. שיתיראו אלף מלפני א'. ומלבד זה הקשו עוד שהרי מרגלים היו משלמין יום לשנה, שהוא מרובה מתשלומי מרים שהמתינה למשרע"ה שעה א' ביאור והמתינו לה ז' ימים. ורתי"ט תירץ דהא דשלמו דור המדבר יום לשנה, זה היה לטובתם. כדי שלא ימות א' מהן בפחות מס' שנה ולפע"ד מ"ש חז"ל מרובה מדת טובה ממדת פרענות וילפינן לה מדכתיב פוקד עון אבות לשלשים ולרבעים. ובחסד כ' נוצר חסד לאלפים. היינו בשקולה העבירה כגודל המצוה. וזה אין אדם יכול לידע. בלתי לד' לבדו]:
יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו: מדהיה משנה למלך:
שלא נתעסק בו אלא משה: הרי מדה כנגד מדה, שנקבר גם הוא ע"י היותר גדול בדור:
ויקבור אותו בגיא: שנתעסק בו הקב"ה:
והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך: הרי שהקב"ה ג"כ מתעסק כ"י להשיב הנפש למקומה, ובני אדם מתעסקים להשיב הגוף למקומו. אבל במשרע"ה גם הגוף נאסף ע"י הקב"ה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
תוספות שאנץ |
הריטב"א |
שיטה מקובצת
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש