משנה מעילה ב
מעילה פרק ב', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< • משנה • סדר קדשים • מסכת מעילה • פרק שני ("חטאת העוף") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
חטאת העוף, מועלין בה משהוקדשה.
נמלקה, הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה.
הוזה דמה, חייבין עליה משום פגול נותר וטמא, ואין בה מעילה.
עולת העוף, מועלין בה משהוקדשה.
נמלקה - הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה.
מיצה דמה - חייבין עליה משום פגול נותר וטמא, ומועלין בה עד שתצא לבית הדשן.
פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין, מועלין בהן משהוקדשו.
נשחטו - הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה.
הוזה דמן - חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא, ומועלין בהן בבית הדשן עד שיותך הבשר.
העולה מועלין בה משהוקדשה.
נשחטה, הוכשרה להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה.
נזרק דמה, חייבין עליה משום פגול נותר וטמא, ואין מועלין [ בעורה ], אבל מועלין בבשר עד שיצא לבית הדשן.
חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור, מועלין בהן משהוקדשו.
נשחטו - הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה.
נזרק דמן - חייבין עליהם משום פגול ונותר וטמא.
אין מועלין בבשר, אבל מועלין באמורים עד שיצאו לבית הדשן.
שתי הלחם מועלין בהן משהוקדשו.
קרמו בתנור - הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ולשחוט עליהם את הזבח.
נזרק דמן של כבשים - חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא, ואין בהן מעילה.
לחם הפנים מועלין בו משהוקדש.
קרם בתנור - הוכשר להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים, ולהסדר על גבי השולחן.
קרבו הבזיכין - חייבין עליו משום פגול נותר וטמא, ואין בהן מעילה.
המנחות מועלים בהן משהוקדשו.
קדשו בכלי - הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה.
קרב הקומץ - חייבין עליו משום פגול נותר וטמא.
ואין מועלין בשירים, אבל מועלים בקומץ, עד שיצא לבית הדשן.
הקומץ, והלבונה, והקטורת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת נסכין, מועלין בהן משהוקדשו.
קדשו בכלי - הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה, וחייבין עליהן משום נותר ומשום טמא, ופגול אין בהן.
זה הכלל, כל שיש לו מתירין, אין חייבין עליו משום פגול נותר וטמא, עד שיקרבו מתיריו.
וכל שאין לו מתירין, כיון שקדש בכלי, חייבין עליו משום נותר ומשום טמא, ופגול אין בו.
- מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה.
- נִמְלְקָה,
- הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם
- וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים
- וּבְלִינָה.
- הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם
- הֻזָּה דָּמָהּ,
- חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא,
- וְאֵין בָּהּ מְעִילָה:
- חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא,
- מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה.
- נִמְלְקָה,
- הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם
- וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים
- וּבְלִינָה.
- הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם
- מִצָּה דָּמָהּ,
- חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא;
- וּמוֹעֲלִין בָּהּ עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן:
- מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ.
- נִשְׁחֲטוּ,
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- וּבְלִינָה.
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- הֻזָּה דָּמָן,
- חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא;
- וּמוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן,
- עַד שֶׁיֻּתַּךְ הַבָּשָׂר:
- מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה.
- נִשְׁחֲטָה,
- הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- וּבְלִינָה.
- הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- נִזְרַק דָּמָהּ,
- חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.
- וְאֵין מוֹעֲלִין בְּעוֹרָהּ;
- אֲבָל מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר,
- עַד שֶׁיֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן:
- אֲבָל מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר,
- וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר,
- מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ.
- וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר,
- נִשְׁחֲטוּ,
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- וּבְלִינָה.
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- נִזְרַק דָּמָן,
- חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא.
- אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר;
- אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים,
- עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן:
- אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים,
- מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ.
- קָרְמוּ בַּתַּנּוּר,
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- וְלִשְׁחֹט עֲלֵיהֶם אֶת הַזֶּבַח.
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- נִזְרַק דָּמָן שֶׁל כְּבָשִׂים,
- חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא,
- וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה:
- חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא,
- מוֹעֲלִין בּוֹ מִשֶּׁהֻקְדַּשׁ.
- קָרַם בַּתַּנּוּר,
- הֻכְשַׁר לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- וּלְהִסָּדֵר עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן.
- הֻכְשַׁר לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- קָרְבוּ הַבָּזִיכִין,
- חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא,
- וְאֵין בָּהֶן מְעִילָה:
- חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא,
- מוֹעֲלִים בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ.
- קָדְשׁוּ בַּכְּלִי,
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים,
- וּבְלִינָה.
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם,
- קָרַב הַקֹּמֶץ,
- חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא.
- וְאֵין מוֹעֲלִין בַּשִּׁירַיִם;
- אֲבָל מוֹעֲלִים בַּקֹּמֶץ,
- עַד שֶׁיֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן:
- וּמִנְחַת כֹּהֲנִים, וּמִנְחַת כֹּהֵן מָשִׁיחַ,
- וּמִנְחַת נְסָכִין,
- מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ.
- קָדְשׁוּ בַּכְּלִי,
- הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים וּבְלִינָה,
- וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם נוֹתָר וּמִשּׁוּם טָמֵא,
- וּפִגּוּל אֵין בָּהֶן.
זֶה הַכְּלָל:
- כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין,
- אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא,
- עַד שֶׁיִּקְרְבוּ מַתִּירָיו;
- אֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא,
- וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין,
- כֵּיוָן שֶׁקָּדַשׁ בַּכְּלִי,
- חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם נוֹתָר וּמִשּׁוּם טָמֵא,
- וּפִגּוּל אֵין בּוֹ:
- כֵּיוָן שֶׁקָּדַשׁ בַּכְּלִי,
נוסח הרמב"ם
(א) חטאת העוף - מועלין בה משהוקדשה.
- נמלקה - הוכשרה להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים, ובלינה.
- הוזה דמה - חייבין עליה משום פגול, ונותר, וטמא,
- ואין בה מעילה.
(ב) עולת העוף - מועלין בה משהוקדשה.
- נמלקה - הוכשרה להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים, ובלינה.
- מיצה דמה - חייבין עליה משום פגול, ונותר, וטמא,
- ומועלין בה - עד שתצא לבית הדשן.
(ג) פרים הנשרפים, ושעירים הנשרפים - מועלין בהן משהוקדשו.
- נשחטו - הוכשרו להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים, ובלינה.
- הוזה דמן - חייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא,
- ומועלין בהן בבית הדשן - עד שיתוך הבשר.
(ד) העולה - מועלין בה משהוקדשה.
- נשחטה - הוכשרה להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים, ובלינה.
- נזרק דמה - חייבין עליה משום פגול, ונותר, וטמא,
- ואין מועלין בעורות,
- אבל מועלין בבשר - עד שיצא לבית הדשן.
(ה) חטאת, ואשם, וזבחי שלמי ציבור - מועלין בהן משהוקדשו.
- נשחטו - הוכשרו להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים, ובלינה.
- נזרק דמן - חייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא,
- ואין מועלין בבשר,
- אבל מועלין באימורין - עד שיצאו לבית הדשן.
(ו) שתי הלחם - מועלין בהן משהוקדשו.
- קרמו בתנור - הוכשרו להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים,
- ולשחוט עליהן את הזבח.
- נזרק דמם של כבשים - חייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא,
- ואין בהן מעילה.
- קרמו בתנור - הוכשרו להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים,
(ז) לחם הפנים - מועלין בו משהוקדש.
- קרם בתנור - הוכשר להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים,
- ולהסתדר על גבי השולחן.
- קרבו הבזיכים - חייבין עליו משום פגול, ונותר, וטמא,
- ואין בו מעילה.
- קרם בתנור - הוכשר להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים,
(ח) המנחות - מועלין בהן משהוקדשו.
- קדשו בכלי - הוכשרו להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים, ובלינה.
- קרב הקומץ - חייבין עליהן משום פגול, ונותר, וטמא,
- ואין מועלין בשירין,
- אבל מועלין בקומץ - עד שיצא לבית הדשן.
(ט) הקומץ, והלבונה, והקטורת,
- ומנחת כהנים, ומנחת כוהן משיח,
- ומנחת נסכים - מועלין בהן משהוקדשו.
- קדשו בכלי - הוכשרו להיפסל בטבול יום, ובמחוסר כיפורים, ובלינה,
- וחייבין עליהן משום נותר, וטמא,
- ופגול אין בהן.
- זה הכלל -
- כל שיש לו מתירין -
- אין חייבין עליו משום פגול, ונותר, וטמא - עד שיקרבו מתיריו,
- וכל שאין לו מתירין -
- כיון שקדש בכלי - חייבין עליו משום נותר, ומשום טמא,
- ופגול אין בו.
- כיון שקדש בכלי - חייבין עליו משום נותר, ומשום טמא,
- כל שיש לו מתירין -
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה מעילה, פרק ב':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב