משנה מעילה ב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ב · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין, מועלין בהן משהוקדשו.

נשחטו, הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ובלינה.

הוזה דמן, חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא, ומועלין בהן בבית הדשן עד שיותך הבשר.

נוסח הרמב"ם

פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מועלין בהן משהוקדשו נשחטו הוכשרו להיפסל בטבול יום ובמחוסר כיפורים ובלינה הוזה דמן חייבין עליהן משום פגול ונותר וטמא ומועלין בהן בבית הדשן עד שייתוך הבשר.

פירוש הרמב"ם

פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים מועלין כו': שיותך גזור מן נתוך ר"ל עד שיעשה הבשר חלול ויתהפכון חלקיו באש עד שידמה לספוג הים והענין הזה יהיה בבשר אחר שישרף לגמרי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

פרים הנשרפים - אין בהן לכהנים היתר כלל:

הוזה דמן כו' - הזאת דמן קובעתן לפגול לענוש כרת האוכל מהן אם חישב עליהם בשעת שחיטה ז להקטיר אימוריהן חוץ לזמנן, וכיון דלית בהו היתר לכהנים, מועלין בהן בבית הדשן חוץ למחנה היכא דנשרפו אם נהנה מהן:

עד שיותך הבשר - כלומר שיהיה נשרף ונעשה פחמים ח. אבל לאחר שניתך, שוב אין בו מעילה, שאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלים בו ט:

פירוש תוספות יום טוב

משום פיגול. לשון הר"ב אם חישב עליהם בשעת שחיטה כו' וכן ל' רש"י וה"ה בשאר העבודות כמו שפי' בס"פ דלעיל:

עד שיותך הבשר. פי' הר"ב כלומר שיהיה נשרף ונעשה פחמים וז"ל הרמב"ם שיותך גזור מן [תוך] ר"ל עד שיעשה הבשר חלול ויתהפכו חלקיו באש עד שידמה לספוג הים. והענין הזה יהיה בבשר אחר שישרף לגמרי. ע"כ. וזה דלא כמ"ש בשמו בספי"ב מזבחים דמפרש שיותך מלשון התכה והמסה ושהוא בתחלת השרפה ושם הדין עמו. דמדחכמים פליגי בברייתא וסברי משנעשה אפר. שמעינן דיותך דאמר ר"ש לאו הכי הוה. אבל הכא צ"ע אמאי לא מפרש כיותך דהתם דבלישנא דיותך לא שמעינן דפליגי. ולכן נ"ל דהכא גרסינן שיתוך הוי"ו אחר התי"ו. וכן בחבורו פ"ב מהל' מעילה. כתוב יתוך. ומ"ש הר"ב אבל לאחר שנעשו גחלים כו'. שאין לך דבר שנעשית מצותו ומועלים בו. הרי תרומת הדשן שנעשית מצותו ויש בו מעילה. כמו שכתב הר"ב בסוף מסכת תמורה. וכ"כ עוד במשנה ד' פ' דלקמן. משום דהוה תרומת הדשן ועגלה ערופה. שני כתובין הבאים כאחד. ואין מלמדין ולמאן דאמר מלמדים תרי מיעוטי הערופה [ה"א קמייתא] ושמו [וי"ו בתראי] הני אין מידי אחריני לא. גמרא פרק דלקמן די"א:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על הברטנורא) וה"ה בשאר העבודות:

(ח) (על הברטנורא) שיותך. גזור מן תוך. ר"ל עד שיעשה הבשר חלול ויתהפכו חלקיו באש עד שידמה לספוג הים. וענין זה יהיה בבשר אחר שישרף לגמרי. הר"מ. ועספי"ב דזבחים. וצ"ל דכאן גר' שיתוך. ועתוי"ט:

(ט) (על הברטנורא) והרי תרומת הדשן שנעשית מצותו ויש בו מעילה כו' משום דהוו ת"ה ועגלה ערופה. ב' כתובין הבאין כא' ואין מלמדין. ולמ"ד מלמדים תרי מיעוטי הערופה (ה"א קמייתא) ושמו (וי"ו בתראי) הני אין מידי אחריני לא. גמ':


פירושים נוספים