משנה מעילה ב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ב · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שתי הלחם מועלין בהן משהוקדשו.

קרמו בתנור, הוכשרו להפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים ולשחוט עליהם את הזבחיג.

נזרק דמן של כבשים, חייבין עליהן משום פגול נותר וטמא, ואין בהן מעילהיד.

נוסח הרמב"ם

שתי הלחם מועלין בהן משהוקדשו קרמו בתנור הוכשרו להיפסל בטבול יום ובמחוסר כיפורים ולשחוט עליהן את הזבח נזרק דמם של כבשים חייבין עליהן משום פגול ונותר וטמא ואין בהן מעילה.

פירוש הרמב"ם

שתי הלחם מועלין בהן משהוקדשו כו': כבר בארנו במנחות ששתי הלחם אוכלים אותם הכהנים ולפיכך אין בהם מעילה וכבר נתבאר בב' ממנחות היאך מתפגל שתי הלחם ולחם הפנים ונתבאר בי"א ממנו ששתי הלחם ולחם הפנים יעמוד ימים ואחר כך יאכל ולפיכך לא זכר כאן לינה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שתי הלחם - שמביאין בעצרת:

קרמו פני הלחם בתנור - היינו תחילת תיקונן, וההיא קרימה בתנור חשיבא הכשר ליפסל בטבול יום ומחוסר כיפורים כשחיטה דקדשי קדשים. והכא לא גרסינן ובלינה, משום דשתי הלחם נאפות מערב יום טוב שאין אפייתן דוחה את היו"ט יב ונאכלות למחר ביום טוב. והוכשרו לשחוט עליהן את הזבח, דכיון דקרמו פניה קרויה לחם:

ואין בהן מעילה - שיש בהן שעת היתר לכהנים וכבר נעשית מצותן:

פירוש תוספות יום טוב

הוכשרו להפסל כו'. כתב הר"ב הכא ל"ג ובלינה משום דשתי הלחם נאפות מערב י"ט. וכ"כ רש"י. אבל התוס' כתבו דר"י אומר דשפיר גר' דמדקתני קרמו בתנור [הוכשרו ליפסל וכו'] אלמא דאית ליה דתנור מקדש. א"כ על כרחך לינה פסלה ונאפית בשבת. והא דתנן בפי"א דמנחות דנאפות מעי"ט. אית ליה דתנור אינו מקדש. וא"ת כיון דאית ליה למתני' תנור מקדש למה לי קרמו. כניסתו בתנור לקדשו. דהא כלי שרת מקדש. וי"ל דמשום טבול יום נקטי' דקסבר חולין שנעשו על טהרת הקדש לאו כקדש דמו. והא דכלי שרת מקדש. היינו דוקא כשנעשה כל הראוי להעשות בו. והיינו כשנקרם ע"כ. ועיין מ"ש להרמב"ם בפרק י"א דמנחות משנה ב':

ולשחוט עליהן את הזבח וכו'. דשחיטת הכבשים מקדשתן ומפגלתן כדאיתא במשנה ב' פ"ב דמנחות:

ואין מועלין בהן. פירשו התוספות דכיון שאינן גוף הזבח ליכא לפרושי כמו באינך דאין מועלין בהן. הא איסורא איכא. וביוצא ואליבא דר"ע. וכן צ"ל בלחם הפנים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יב) (על הברטנורא) רש"י. אבל התו' כ' דשפיר גרסי' דמדקתני קרמו בתנור הוכשרו ליפסל כו' אלמא דאית לי' דתנור מקדש. א"כ על כרחך לינה פסלה ונאפות בשבת. והא דתנן בספי"א דמנחות דנאפות מערב יו"ט אית לי' דתנור אינו מקדש. עתוי"ט:

(יג) (על המשנה) הזבח כו'. דשחיטת הכבשים מקדשתן ומפגלתן כדאי' במ"ב פ"ב דמנחות:

(יד) (על המשנה) ואין כו'. פי' התוס' דכיון שאינן גוף הזבח ליכא לפרושי כמו באינך דאין מועלין בהן. הא איסורא איכא. וביוצא ואליבא דר"ע. וכן צ"ל בלחם הפנים:


פירושים נוספים