משנה מעילה ה
מעילה פרק ה', ב: משנה • תוספתא • בבלי
<< • משנה • סדר קדשים • מסכת מעילה • פרק חמישי ("הנהנה בשוה") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש, אף על פי שלא פגם, מעל, דברי רבי עקיבא.
וחכמים אומרים, כל דבר שיש בו פגם, לא מעל עד שיפגום.
וכל דבר שאין בו פגם, כיון שנהנה, מעל.
כיצד, נתנה קטלא בצוארה, טבעת בידה, שתתה בכוס של זהב, כיון שנהנית, מעלה.
לבש בחלוק, כיסה בטלית, בקע בקרדום, לא מעל עד שיפגום.
תלש מן החטאת כשהיא חיה, לא מעל עד שיפגום.
כשהיא מתה, כיון שנהנה, מעל.
נהנה בכחצי פרוטה ופגם בכחצי פרוטה, או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר, הרי זה לא מעל, עד שנהנה בשוה פרוטה ויפגום בשוה פרוטה בדבר אחד.
אין מועל אחר מועל במוקדשין, אלא בהמה וכלי שרת.
כיצד, רכב על גבי בהמה ובא חברו ורכב ובא חברו ורכב, שתה בכוס של זהב ובא חברו ושתה ובא חברו ושתה, תלש מן החטאת ובא חברו ותלש ובא חברו ותלש, כולן מעלו.
רבי אומר, כל שאין לו פדיון, יש בו מועל אחר מועל.
נטל אבן או קורה של הקדש, הרי זה לא מעל.
נתנה לחברו, הוא מעל וחברו לא מעל.
בנאה בתוך ביתו, הרי זה לא מעל, עד שידור תחתיה בשוה פרוטה.
נטל פרוטה של הקדש, הרי זה לא מעל.
נתנה לחברו, הוא מעל וחברו לא מעל.
נתנה לבלן, אף על פי שלא רחץ, מעל, שהוא אומר לו הרי מרחץ פתוחה, הכנס ורחוץ.
אכילתו ואכילת חברו, הנייתו והניית חברו, אכילתו והניית חברו, הנייתו ואכילת חברו, מצטרפין זה עם זה, ואפילו לזמן מרובה.
- אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּגַם, מָעַל,
- דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
- אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָּגַם, מָעַל,
- וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
- כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם,
- לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם;
- וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ פְּגָם,
- כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה, מָעַל.
- כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ פְּגָם,
- כֵּיצַד?
- נָתְנָה קַטְלָא בְּצַוָּארָהּ,
- טַבַּעַת בְּיָדָהּ,
- שָׁתְתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב,
- כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנֵית, מָעֲלָה.
- נָתְנָה קַטְלָא בְּצַוָּארָהּ,
- לָבַשׁ בְּחָלוּק,
- כִּסָּה בְּטַלִּית,
- בִּקַּע בְּקַרְדּוֹם,
- לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם.
- תָּלַשׁ מִן הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא חַיָּה,
- לֹא מָעַל, עַד שֶׁיִּפְגֹּם;
- כְּשֶׁהִיא מֵתָה,
- כֵּיוָן שֶׁנֶּהֱנָה, מָעַל:
- אוֹ שֶׁנֶּהֱנָה בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה בְּדָבָר אֶחָד
- וּפָגַם בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה בְּדָבָר אַחֵר,
- הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל,
- עַד שֶׁנֶּהֱנֶה [נ"א: שֶׁיֵּהָנֶה] בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה
- וְיִפְגֹּם בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה
- בְּדָבָר אֶחָד:
- אֶלָּא בְּהֵמָה וּכְלֵי שָׁרֵת.
- כֵּיצַד?
- רָכַב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה,
- וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב,
- וּבָא חֲבֵרוֹ וְרָכַב,
- שָׁתָה בְּכוֹס שֶׁל זָהָב,
- וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה,
- וּבָא חֲבֵרוֹ וְשָׁתָה,
- תָּלַשׁ מִן הַחַטָּאת,
- וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ,
- וּבָא חֲבֵרוֹ וְתָלַשׁ,
- כֻּלָּן מָעֲלוּ.
רַבִּי אוֹמֵר:
- כֹּל שֶׁאֵין לוֹ פִּדְיוֹן,
- יֵשׁ בּוֹ מוֹעֵל אַחַר מוֹעֵל:
- כֹּל שֶׁאֵין לוֹ פִּדְיוֹן,
- הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל.
- נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ,
- הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל.
- בְּנָאָהּ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ,
- הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל,
- עַד שֶׁיָּדוּר תַּחְתֶּיהָ בִּשְׁוֵה פְּרוּטָה.
- הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל,
נָטַל פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ,
- הֲרֵי זֶה לֹא מָעַל.
- נְתָנָהּ לַחֲבֵרוֹ,
- הוּא מָעַל, וַחֲבֵרוֹ לֹא מָעַל.
- נְתָנָהּ לַבַּלָּן,
- אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָחַץ, מָעַל,
- שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ:
- הֲרֵי מֶרְחָץ פְּתוּחָה,
- הִכָּנֵס וּרְחֹץ:
- הֲנָיָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ,
- אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ,
- הֲנָיָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ,
- מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,
- וַאֲפִלּוּ לִזְמַן מְרֻבֶּה:
נוסח הרמב"ם
(א) הנהנה בשוה פרוטה מן ההקדש -
- אף על פי שלא פגם - מעל,
- דברי רבי עקיבה.
- וחכמים אומרין:
- כל דבר שיש בו פגם - לא מעל עד שיפגום,
- וכל שאין בו פגם - כיון שנהנה מעל.
- כיצד?
- נתנה קטלה בצווארה, טבעת בידה, שתת בכוס של זהב - כיון שנהנה מעל.
- לבש בחלוק, כיסה בטלית, בקע בקורדום - לא מעל עד שיפגום.
- תלש מן החטאת -
- כשהיא חיה - לא מעל עד שיפגום,
- כשהיא מתה - כיון שנהנה מעל.
(ב) הנהנה בכחצי פרוטה, ופגם בכחצי פרוטה,
- או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד, ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר,
- הרי זה לא מעל - עד שיהנה בשוה פרוטה, ויפגום בשוה פרוטה בדבר אחד.
- או שנהנה בשוה פרוטה בדבר אחד, ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר,
(ג) אין מועל אחר מועל במוקדשין - אלא בבהמה, וכלי שרת.
- כאיזה צד?
- רכב על גבי בהמה, ובא חברו ורכב, ובא חברו ורכב,
- שתה בכוס של זהב, ובא חברו ושתה, ובא חברו ושתה,
- תלש מן החטאת, ובא חברו ותלש, ובא חברו ותלש - כולם מעלו.
- רבי אומר:
- כל שאין לו פדיון - יש בו מועל אחר מועל.
(ד) נטל אבן או קורה של הקדש - הרי זה לא מעל.
- נתנה לחברו - הוא מעל, וחברו לא מעל.
- בנאה בתוך ביתו -
- הרי זה לא מעל - עד שידור תחתיה בשוה פרוטה.
- נטל פרוטה של הקדש - הרי זה לא מעל.
- נתנה לחברו - הוא מעל, וחברו לא מעל.
- נתנה לבלן - אף על פי שלא רחץ, מעל,
- שהוא אומר לו: הרי המרחץ פתוחה - היכנס ורחוץ.
(ה) אכילתו ואכילת חברו,
- הניתו והנית חברו,
- אכילתו והנית חברו,
- הניתו ואכילת חברו -
- מצטרפין זה עם זה - אפילו לזמן מרובה.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה מעילה, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב