לדלג לתוכן

משנה מעילה ה ה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מעילה · פרק ה · משנה ה | >>

אכילתו ואכילת חברו, הנייתו והניית חברו, אכילתו והניית חברו, הנייתו ואכילת חברו, מצטרפין זה עם זה, ואפילו לזמן מרובה.

אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ,

הֲנָיָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ,
אֲכִילָתוֹ וַהֲנָיַת חֲבֵרוֹ,
הֲנָיָתוֹ וַאֲכִילַת חֲבֵרוֹ,
מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,
וַאֲפִלּוּ לִזְמַן מְרֻבֶּה:

אכילתו ואכילת חברו,

הניתו והנית חברו,
אכילתו והנית חברו,
הניתו ואכילת חברו -
מצטרפין זה עם זה - אפילו לזמן מרובה.

אמרו בסיפרא "מנין אכל היום ואכל למחר ואפילו לזמן מרובה בהעלם אחד, תלמוד לומר תמעול מעל, מכל מקום". ונאמר גם כן "מנין לאכילתו ואכילת חבירו, הנאתו והנאת חבירו, ואפילו מכאן לשלש שנים, תלמוד לומר תמעול מעל, מכל מקום".

ועניין מה שאמר אכילתו ואכילת חבירו - שיאכל הוא ויאכל חבירו, או נהנה הוא עצמו בשום דבר ויהנה חבירו בדבר, כגון שיכבד אותו ויעשה עמו חסד, שהכל מצטרף וכשישלים ממנה שווה פרוטה כפי התנאים הנזכרים מעל. וכל זה מבואר מאשר הקדמנו:


אכילתו ואכילת חברו - אכל הוא חצי שיעור והאכיל את חברו חצי שיעור, או נהנה הוא חצי שיעור וההנה את חברו חצי שיעור, וכן הנאתו ואכילת חברו, כגון סך הוא חצי שיעור וחבירו אכל חצי שיעור, או איפכא, כל אלו מצטרפים לחייבו אשם מעילות:

ואפילו לזמן מרובה - כגון שאכל חצי שיעור היום וחצי שיעור למחר בהעלם אחד, או שאכל או נהנה כחצי שיעור היום והאכיל או ההנה את חברו כחצי שיעור למחר יז, מצטרפים ואפילו לזמן מרובה, ובלבד שיהיו בהעלם אחד, דכתיב (ויקרא ה) כי תמעול מעל, מכל מקום שתמעול נתחייב באשם:

ואפילו לזמן מרובה. לשון הר"ב כגון שאכל חצי שיעור היום וחצי שיעור למחר כו'. או שאכל כו'. והאכיל כו' למחר ובברייתא שבגמ' [דף י"ח ע"ב] תני גבי אכילתו ואכילת חברו אפילו מכאן ועד ג' שנים. והרמב"ם בפ"ה מה"מ. כתב נהנה היום מן ההקדש ונהנה לאחר כמה שנים כו' מצטרפין ומעל:

(יז) (על הברטנורא) ובגמ' תני אכילתו ואכילת חבירו אפי' מכאן ועד ג' שנים והר"מ כ"כ גבי הנאת עצמו:

אכילתו ואכילת חברו כו':    ברייתא בראש פירקין. בפירוש רעז"ל צ"ל כגון סך הוא חצי שיעור ונתן לחברו חצי שיעור ואכלו או איפכא וכו'. וביד בפ"ה דהלכות מעילה סימן ג' ד':

ואפילו לזמן מרובה:    וכדתנן נמי בכריתות פ' אמרו לו צירף המעילה לזמן מרובה. ועיין בספר קרבן אהרן פרשת ויקרא בדבורא דחטאות פרשה י"א:

יכין

אכילתו ואכילת חברו:    שאכל הוא בכחצי פרוטה, והאכיל גם לחבירו בכחצי פרוטה:

הנייתו והניית חברו:    שנהנה הוא בכחצי פרוטה וההנה גם לחבירו בכחצי פרוטה, כגון שסכו בשמן קדש:

מצטרפין זה עם זה:    לחייבו אשם מעילות. ולא דמי לנהנה ופגם, דלא מצטרפי [כמ"ב]. דהכא שאני דשניהן מענין הנאה:

ואפילו לזמן מרובה:    אף שהיה בין ב' האכילות, או בין ב' ההנאות, או בין ההנאה ואכילה שלו להנאת ואכילת חבירו כמה שנים, אפ"ה כשהיו שניהן בהעלם א' מצטרפין. ודוקא בשהאכיל לחבירו בשר שהקדיש לבדק הבית, דאי בקדשי מזבח הרי לא מעל רק האוכל, ואיך יצטרף אכילת חבירו לחייב המאכיל [ועי' פ"ו ססי' ד']:

בועז

פירושים נוספים