משנה יומא ד

אנא השם, כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים, שעוויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך, ככתוב בתורת משה עבדך (ויקרא טז), כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו.

והן עונין אחריו, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

משנה ג

שחטו וקבל במזרק את דמו, ונתנו למי שהוא ממרס בו על הרובד הרביעי שבהיכל, כדי שלא יקרוש.

נטל מחתה ועלה לראש המזבח, ופינה גחלים אילך ואילך, וחותה מן המעוכלות הפנימיות, וירד והניחה על הרובד (הרביעי) שבעזרה.

משנה ד

בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב, והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס.

בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה בתוך של שלושת קבין, והיום חותה בשל שלושת קבין ובה היה מכניס.

רבי יוסי אומר, בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך של שלשת קבין, והיום חותה בשל שלשת קבין, ובה היה מכניס.

בכל יום היתה כבדה, והיום קלה.

בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה.

בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום, דברי רבי מנחם.

בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים, והיום מוסיף מלא חפניו.

בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקה.

משנה ה

בכל יום כהנים עולים במזרחו של כבש ויורדין במערבו, והיום כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע.

רבי יהודה אומר: לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע.

בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, והיום מן הקיתון של זהב.

רבי יהודה אומר: לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הקיתון של זהב.

משנה ו

בכל יום היו שם ארבע מערכות, והיום חמש, דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר: בכל יום שלוש, והיום ארבע.

רבי יהודה אומר: בכל יום שתים, והיום שלוש.

משנה מנוקדת

(א) טָרַף בַּקַּלְפִּי, וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גּוֹרָלוֹת,

אֶחָד כָּתוּב עָלָיו: לַשֵּׁם,

וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו: לַעֲזָאזֵל.

הַסְּגָן מִימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ.

אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִּימִינוֹ, הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ:

אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַגְבַּהּ יְמִינְךָ;

וְאִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִּשְׂמֹאלוֹ, רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ:

אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַגְבַּהּ שְׂמֹאלְךָ.

נְתָנָן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְאוֹמֵר: "לַה' חַטָּאת".

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:

לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "חַטָּאת", אֶלָּא "לַה׳". וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

(ב) קָשַׁר לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית בְּרֹאשׁ שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ,

וְהֶעֱמִידוֹ כְּנֶגֶד בֵּית שִׁלּוּחוֹ;

וְלַנִּשְׁחָט כְּנֶגֶד בֵּית שְׁחִיטָתוֹ.

בָּא לוֹ אֵצֶל פָּרוֹ שְׁנִיָּה, וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:

אָנָּא הַשֵּׁם, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, חָטָּאתִי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ.

אָנָּא הַשֵּׁם, כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָעִים וְלַחֲטָאִים, שֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי וְשֶׁחָטָאתִי לְפָנֶיךָ, אֲנִי וּבֵיתִי וּבְנֵי אַהֲרֹן עַם קְדוֹשֶׁיךָ,

כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךָ (וַיִּקְרָא טז, ל): "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ".

וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו:

"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

(ג) שְׁחָטוֹ, וְקִבֵּל בְּמִזְרָק אֶת דָּמוֹ,

וּנְתָנוֹ לְמִי שֶׁהוּא מְמָרֵס בּוֹ עַל הָרוֹבֵד הָרְבִיעִי שֶׁבַּהֵיכָל,

כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֹשׁ.

נָטַל מַחְתָּה וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ,

וּפִנָּה גֶחָלִים אֵילָךְ וְאֵילָךְ,

וְחוֹתֶה מִן הַמְעֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת;

וְיָרַד וְהִנִּיחָהּ עַל הָרוֹבֵד הָרְבִיעִי שֶׁבָּעֲזָרָה.

(ד) בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף, וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל זָהָב;

וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל זָהָב, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין, וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין;

וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל סְאָה, וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין;

וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.

בְּכָל יוֹם הָיְתָה כְּבֵדָה, וְהַיּוֹם קַלָּה.

בְּכָל יוֹם הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה, וְהַיּוֹם אֲרֻכָּה.

בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרֹק, וְהַיּוֹם אָדֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם.

בְּכָל יוֹם מַקְרִיב פְּרָס בְּשַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין הָעַרְבַּיִם,

וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו.

בְּכָל יוֹם הָיְתָה דַּקָּה,

וְהַיּוֹם דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.

(ה) בְּכָל יוֹם כֹּהֲנִים עוֹלִים בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, וְיוֹרְדִין בְּמַעֲרָבוֹ;

וְהַיּוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בְּאֶמְצַע, וְיוֹרֵד בְּאֶמְצַע.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹלֶה בְּאֶמְצַע, וְיוֹרֵד בְּאֶמְצַע.

בְּכָל יוֹם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר,

וְהַיּוֹם מִן הַקִּיתּוֹן שֶׁל זָהָב.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לְעוֹלָם כֹּהֵן גָּדוֹל מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַקִּיתּוֹן שֶׁל זָהָב.

(ו) בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם אַרְבַּע מַעֲרָכוֹת, וְהַיּוֹם חָמֵשׁ,

דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

בְּכָל יוֹם שָׁלֹש, וְהַיּוֹם אַרְבַּע.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בְּכָל יוֹם שְׁתַּיִם, וְהַיּוֹם שָׁלֹש.

נוסח הרמב"ם

(א) טרף בקלפי,

והעלה - שני גורלות,

אחד - כתוב עליו לה',

ואחד - כתוב עליו לעזאזל.

אם של שם -

עלה בימינו,

הסגן אומר לו:

"אישי כוהן גדול - הגבה ימינך".

ואם בשמאלו - עלה,

ראש בית אב אומר לו:

"אישי כוהן גדול - הגבה שמאלך".

נתנם - על שני השעירים,

ואומר: "לשם חטאת".

רבי ישמעאל אומר:

לא היה צריך לומר - חטאת,

אלא - "לשם".

והם עונין אחריו:

"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

(ב) קשר - לשון של זהורית,

בראש שעיר המשתלח,

והעמידו - כנגד בית שילוחו.

ולנשחט - כנגד בית שחיטתו.

ובא לו אצל פרו - שניה,

וסמך שתי ידיו עליו - והתוודה.

וכך היה אומר:

"אנא ה' -

עוויתי, פשעתי, וחטאתי לפניך,

אני וביתי, ובני אהרון עם קדושך.

אנא ה' -

כפר נא לעוונות, ולפשעים, ולחטאים,

שעוויתי, ושפשעתי, ושחטאתי לפניך,

אני וביתי, ובני אהרון עם קדושך.

ככתוב בתורת משה עבדך לאמור:

"כי ביום הזה יכפר עליכם,

לטהר אתכם מכל חטאותיכם,

לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז ל)".

והם עונים אחריו:

"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

(ג) שחטו,

וקיבל במזרק - את דמו.

נתנו - למי שהוא ממרס בו,

על הרובד הרביעי - שבהיכל,

כדי שלא יקרש.

נטל את המחתה,

ועלה לראש המזבח - וחתה,

וירד, והניחה - על הרובד שבעזרה.

(ד) בכל יום -

חותה בשל כסף,

ומערה בתוך של זהב.

והיום -

חותה בשל זהב - ובה היה מכניס.

בכל יום -

חותה בשל ארבעת קבים,

ומערה בתוך של שלשת קבין.

והיום -

חותה בשל שלשת קבין - ובה היה מכניס.

רבי יוסי אומר:

בכל יום -

חותה בשל סאה,

ומערה בתוך של שלשת קבין.

והיום -

חותה בשל שלשת קבין - ובה היה מכניס.

בכל יום - היתה כבדה.

והיום - קלה.

בכל יום - היתה ידה קצרה.

והיום - ארוכה.

בכל יום - היה זהבה ירוק.

והיום - אדום.

דברי רבי מנחם.

בכל יום -

היה מקריב - פרס בשחרית, ופרס בין הערבים.

והיום - מוסיף מלוא חופניו.

בכל יום - היתה דקה.

והיום - דקה מן הדקה.

(ה) בכל יום -

כהנים -

עולים במזרחו של כבש, ויורדים במערבו.

והיום - עולים באמצע, ויורדים באמצע.

רבי יהודה אומר:

לעולם - כוהן גדול עולה באמצע.

בכל יום -

כוהן גדול, מקדש ידיו ורגליו - מן הכיור.

והיום - מן הקיתון של זהב.

רבי יהודה אומר:

לעולם - כוהן גדול,

מקדש ידיו ורגליו - מן הקיתון של זהב.

(ו) בכל יום -

היו שם ארבע מערכות.

והיום - חמש.

דברי רבי מאיר.

רבי יוסי אומר:

בכל יום - שלש.

והיום - ארבע.

רבי יהודה אומר:

בכל יום - שתים.

והיום - שלש.

פירושים

משנה יומא, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

ראו גם

ביאור:קיצור סדר עבודת יום הכיפורים