משנה יומא ד ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ד · משנה ד | >>
בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב, והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס.
בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה בתוך של שלושת קבין, והיום חותה בשל שלושת קבין ובה היה מכניס.
רבי יוסי אומר, בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך של שלשת קבין, והיום חותה בשל שלשת קבין, ובה היה מכניס.
בכל יום היתה כבדה, והיום קלה.
בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה.
בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום, דברי רבי מנחם.
בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים, והיום מוסיף מלא חפניוטז.
בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקהיז.
בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף, וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל זָהָב;
- וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל זָהָב, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.
- בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין, וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין;
- וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְּשֶׁל סְאָה, וּמְעָרֶה בְּתוֹךְ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין;
- וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.
- בְּכָל יוֹם הָיְתָה כְּבֵדָה, וְהַיּוֹם קַלָּה.
- בְּכָל יוֹם הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה, וְהַיּוֹם אֲרֻכָּה.
- בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרֹק, וְהַיּוֹם אָדֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם.
- בְּכָל יוֹם מַקְרִיב פְּרָס בְּשַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין הָעַרְבַּיִם,
- וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו.
- בְּכָל יוֹם הָיְתָה דַּקָּה,
- וְהַיּוֹם דַּקָּה מִן הַדַּקָּה.
בכל יום -
- חותה בשל כסף,
- ומערה בתוך של זהב.
- והיום -
- חותה בשל זהב - ובה היה מכניס.
- חותה בשל כסף,
- בכל יום -
- חותה בשל ארבעת קבים,
- ומערה בתוך של שלשת קבין.
- והיום -
- חותה בשל שלשת קבין - ובה היה מכניס.
- חותה בשל ארבעת קבים,
- רבי יוסי אומר:
- בכל יום -
- חותה בשל סאה,
- ומערה בתוך של שלשת קבין.
- חותה בשל סאה,
- והיום -
- חותה בשל שלשת קבין - ובה היה מכניס.
- בכל יום -
- בכל יום - היתה כבדה.
- והיום - קלה.
- בכל יום - היתה ידה קצרה.
- והיום - ארוכה.
- בכל יום - היה זהבה ירוק.
- והיום - אדום.
- דברי רבי מנחם.
- בכל יום -
- היה מקריב - פרס בשחרית, ופרס בין הערבים.
- והיום - מוסיף מלוא חופניו.
- בכל יום - היתה דקה.
- והיום - דקה מן הדקה.
חותה - היא חתיית האש בלבד, ולשון עברי הוא "ולחתות אש מיקוד"(ישעיה ל, יד).
ולא היו מצריכין אותו ביום צום כיפור לערות אש ממחתה למחתה אחרת, כדי שלא ייגע כהן גדול ושלא יוסיף בעמלו, אלא באותה מחתה עצמה שהוא חותה האש מן המזבח, וקלה היתה כנגד המחתה של כל יום ויום, וידה ארוכה כדי שיקל משאה.
וכבר ביארנו שיעור הקב והסאה וזולתם מן המידות והמשקולות בסוף מסכת פיאה.
ופרס - חצי המנה, רוצה לומר משקל חמשים דינר.
ואמר השם יתברך בקטורת של כל יום "ושחקת ממנה הדק"(שמות ל, לו), ואמר ביום צום כיפור "ומלא חפניו קטרת סמים דקה"(ויקרא טז, יב).
ובאמרו בכאן דקה נבין שירצה לומר להוסיף לה שחיקה, וזהו עניין דקה מן הדקה:
בכל יום - כשחותה גחלים ממערכה שניה של קטורת להכניס על מזבח הפנימי לקטורת שחרית וערבית:
חותה בשל כסף ומערה בשל זהב - ואינו חותה בשל זהב, שחתיית הגחלים שוחקת הכלי ומחסרתו והתורה חסה על ממונן של ישראל יד:
והיום חותה בשל זהב - שלא להטריח על כהן גדול לערות מכלי אל כלי:
כבדה - שהיה דופנה עבה:
והיום קלה - שהיה דופנה דק:
והיום ארוכה - כדי שתהא זרוע של כהן גדול מסייעתו:
והיום אדום - מזהב הקרוי זהב פרוים, על שם שדומה לדם פרים טו:
פרס - חצי מנה:
דקה מן הדקה - דכתיב (ויקרא יו) ומלא חפניו קטורת סמים דקה. ומה תלמוד לומר והלא כבר נאמר (שמות ל) ושחקת ממנה הדק אלא לומר לך שקטורת של יום הכפורים תהא דקה מן הדקה:
בשל כסף. פי' הר"ב דהתורה חסה על ממונן של ישראל הכי תניא דף מ"ד ע"ב. לא של כסף ולא של זהב כתיב בתורה אלא כדפירש"י ואנן נמי חסינן וז"ל בר"פ דף ל"ט התורה חסה כו' שנאמר (ויקרא יד לו) וצוה הכהן ופנו את הבית וגו' על מה חסה תורה על פכין של כלי חרס שאין להם טהרה במקוה א"כ חסה על ממונן הקל וכו':
חותה בשל סאה כו'. עי' משנה ה' פ"ה דתמיד:
והיום אדום. פי' הר"ב [מזהב] הקרוי זהב פרוים והוא החשוב שבשבעה זהבים דמני להו רב חסדא בגמ' דף מ"ד דכל המאוחר בחשבון הוא החשוב. א"נ טעמא הואיל ודומה לדם פרים ומצות היום להביא דם הפר לפני ולפנים ולפני הפרוכת ועל מזבח הפנימי:
והיום מוסיף מלא חפניו. שמכניס לפני ולפנים לבד מפרס של שחרית ושל ערבית הנתן על מזבח הפנימי. רש"י:
והיום דקה מן הדקה. זו שהיה מכניס לפני ולפנים היה מחזיר ערב יו"כ למכתשת ושוחקה הדק. רש"י:
(יד) (על הברטנורא) שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית על מה חסה התורה על פכין של כלי חרס שאין להם טהרה במקוה אם כן חסה על ממונן הקל כו' גמרא:
(טו) (על הברטנורא) ומצות היום להביא דם הפר לפני ולפנים ולפני הפרוכת ועל מזבח הפנימי:
(טז) (על המשנה) מלא חפניו. שמכניס לפני ולפנים לבד מפרס של שחרית ושל ערבית הניתן על המזבח הפנימי. רש"י:
(יז) (על המשנה) מן הדקה. זו שהיה מכניס לפני ולפנים היה מחזיר עי"כ למכתשת ושוחקה הדק. רש"י:
בכל יום חותה בשל כסף וכו': ע"ס ה"פ וביד פ' שני דהלכות עבודת יום הכפורים סי' ה':
בפי' ר"ע ז"ל שהתורה חסה וכו' פי' כדתנן בפי"ב דנגעים ויליף לה התם מקרא:
ר' יוסי אומר בכל יום חותה וכו': תוס' ר"פ קדשי קדשים ובת"כ פרק ג' דפרשת אחרי מות ועיין במה שכתבתי פ' א"ל הממונה זוטא סי' ה':
והיום ארוכה: כדי שיתן ידו למטה מזרועו ואז תהא זרועו מסייעתו רש"י ז"ל: ולשון הרמב"ם ז"ל שם ביד כדי להקל על כ"ג שלא ייגע ע"כ. ובגמ' תנא בכל יום לא היה לה נשתק פי' רש"י ז"ל טבעת בראשיה לקשקש ולהשמיע קול משום ונשמע קולו והיום הזה היה לה דברי בן הסגן: ובירושלמי גרסי' נרתק פי' ריב"א ז"ל כעין נרתק של עור היה עשוי סביב ידה של מחתה לאחוז בה שלא יכווה משום דכל כלי מתכות חם מקצתו חם כולו ולפיכך היה צריך היום נרתק יותר מבשאר הימים לפי שהיו הגחלים שוהין במחתה זמן הרבה עד שהיתה חמה ביותר ופריך בירוש' ואינו חוצץ ומשני קובעו במסמר כלומ' ע"י מסמרין היה נקבע אותו נרתק לבית יד שיהא בטל ויחשב כגוף המחתה:
יכין
בכל יום: כשחותה גחלים לקטורת בכל יום:
היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב: ולא חתה בשל זהב שלא להפסיד ממון של ישראל:
והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס: שלא להטריח הכוה"ג:
בכל יום חותה בשל ד' קבין ומערה בתוך של שלשת קבין: דג' קבין הי' השיעור להקטרת הקטרת. ולא לקח מיד בשל ג' קבין. מדמתפזרים גחלים בירידתו מהכבש, שהמחתה צריכה להיות גדושה, מפני הכבוד:
בכל יום היתה כבדה: שהיה דופנה עב:
והיום קלה: דופנה דק:
בכל יום היתה ידה: [האנדגריף]:
קצרה והיום ארוכה: כדי שתהיה זרוע הכוה"ג מסייעתו כשיחפון בפנים [עי' פ"ה מ"א]:
בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום: שחשוב ביותר מזהב ירוק:
בכל יום מקריב פרס: קטורת משקל חצי מנה:
והיום מוסיף מלא חפניו: דמלבד שיעור הנ"ל שמקטיר במזבח הזהב, מקטיר ג"כ מלוא חפניו בק"ק:
והיום דקה מן הדקה: זו שמכניס לק"ק:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
רבינו אשר |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
תוספות ישנים
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | גבורות ארי