משנה יומא ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ד · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב, והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס.

בכל יום חותה בשל ארבעת קבין ומערה בתוך של שלושת קבין, והיום חותה בשל שלושת קבין ובה היה מכניס.

רבי יוסי אומר, בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך של שלשת קבין, והיום חותה בשל שלשת קבין, ובה היה מכניס.

בכל יום היתה כבדה, והיום קלה.

בכל יום היתה ידה קצרה, והיום ארוכה.

בכל יום היה זהבה ירוק, והיום אדום, דברי רבי מנחם.

בכל יום מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערבים, והיום מוסיף מלא חפניוטז.

בכל יום היתה דקה, והיום דקה מן הדקהיז.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל זָהָב, וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל אַרְבַּעַת קַבִּין וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּכָל יוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל סְאָה וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל שְׁלֹשֶׁת קַבִּין, וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס. בְּכָל יוֹם הָיְתָה כְבֵדָה, וְהַיּוֹם קַלָּה. בְּכָל יוֹם הָיְתָה יָדָהּ קְצָרָה, וְהַיּוֹם אֲרֻכָּה. בְּכָל יוֹם הָיָה זְהָבָהּ יָרֹק, וְהַיּוֹם אָדֹם, דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם. בְּכָל יוֹם מַקְרִיב פְּרָס בְּשַׁחֲרִית וּפְרָס בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְהַיּוֹם מוֹסִיף מְלֹא חָפְנָיו. בְּכָל יוֹם הָיְתָה דַקָּה, וְהַיּוֹם דַקָּה מִן הַדָּקָה.

נוסח הרמב"ם

בכל יום חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב והיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס בכל יום חותה בשל ארבעת קבים ומערה בתוך של שלשת קבין והיום חותה בשל שלשת קבין ובה היה מכניס רבי יוסי אומר בכל יום חותה בשל סאה ומערה בתוך של שלשת קבין והיום חותה בשל שלשת קבין ובה היה מכניס בכל יום הייתה כבדה והיום קלה בכל יום הייתה ידה קצרה והיום ארוכה בכל יום היה זהבה ירוק והיום אדום דברי רבי מנחם בכל יום היה מקריב פרס בשחרית ופרס בין הערביים והיום מוסיף מלוא חופניו בכל יום הייתה דקה והיום דקה מן הדקה.

פירוש הרמב"ם

בכל יום היה חותה בשל כסף ומערה בתוך של זהב כו': חותה היא חתיית האש בלבד ולשון עברי הוא ולחתות אש מיקוד [ישעיה ל]. ולא היו מצריכין אותו ביום צום כיפור לערות אש ממחתה למחתה אחרת כדי שלא ייגע כהן גדול ושלא יוסיף בעמלו אלא באותה מחתה עצמה שהוא חותה האש מן המזבח. וקלה היתה כנגד המחתה של כל יום ויום. וידה ארוכה כדי שיקל משאה. וכבר ביארנו שיעור הקב והסאה וזולתם מן המדות והמשקולות בסוף מסכת פיאה: ופרס חצי המנה רוצה לומר משקל חמשים דינר ואמר השם יתברך בקטורת של כל יום ושחקת ממנה הדק [שמות ל'] ואמר ביום צום כיפור ומלא חפניו קטרת סמים דקה [ויקרא טז] ובאמרו בכאן דקה נבין שירצה לומר להוסיף לה שחיקה וזהו ענין דקה מן הדקה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בכל יום - כשחותה גחלים ממערכה שניה של קטורת להכניס על מזבח הפנימי לקטורת שחרית וערבית:

חותה בשל כסף ומערה בשל זהב - ואינו חותה בשל זהב, שחתיית הגחלים שוחקת הכלי ומחסרתו והתורה חסה על ממונן של ישראל יד:

והיום חותה בשל זהב - שלא להטריח על כהן גדול לערות מכלי אל כלי:

כבדה - שהיה דופנה עבה:

והיום קלה - שהיה דופנה דק:

והיום ארוכה - כדי שתהא זרוע של כהן גדול מסייעתו:

והיום אדום - מזהב הקרוי זהב פרוים, על שם שדומה לדם פרים טו:

פרס - חצי מנה:

דקה מן הדקה - דכתיב (ויקרא יו) ומלא חפניו קטורת סמים דקה. ומה תלמוד לומר והלא כבר נאמר (שמות ל) ושחקת ממנה הדק אלא לומר לך שקטורת של יום הכפורים תהא דקה מן הדקה:

פירוש תוספות יום טוב

בשל כסף. פי' הר"ב דהתורה חסה על ממונן של ישראל הכי תניא דף מ"ד ע"ב. לא של כסף ולא של זהב כתיב בתורה אלא כדפירש"י ואנן נמי חסינן וז"ל בר"פ דף ל"ט התורה חסה כו' שנאמר (ויקרא י"ד) וצוה הכהן ופנו את הבית וגו' על מה חסה תורה על פכין של כלי חרס שאין להם טהרה במקוה א"כ חסה על ממונן הקל וכו':

חותה בשל סאה כו'. עי' משנה ה' פ"ה דתמיד:

והיום אדום. פי' הר"ב [מזהב] הקרוי זהב פרוים והוא החשוב שבשבעה זהבים דמני להו רב חסדא בגמ' דף מ"ד דכל המאוחר בחשבון הוא החשוב. א"נ טעמא הואיל ודומה לדם פרים ומצות היום להביא דם הפר לפני ולפנים ולפני הפרוכת ועל מזבח הפנימי:

והיום מוסיף מלא חפניו. שמכניס לפני ולפנים לבד מפרס של שחרית ושל ערבית הנתן על מזבח הפנימי. רש"י:

והיום דקה מן הדקה. זו שהיה מכניס לפני ולפנים היה מחזיר ערב יו"כ למכתשת ושוחקה הדק. רש"י:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יד) (על הברטנורא) שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית על מה חסה התורה על פכין של כלי חרס שאין להם טהרה במקוה אם כן חסה על ממונן הקל כו' גמרא:

(טו) (על הברטנורא) ומצות היום להביא דם הפר לפני ולפנים ולפני הפרוכת ועל מזבח הפנימי:

(טז) (על המשנה) מלא חפניו. שמכניס לפני ולפנים לבד מפרס של שחרית ושל ערבית הניתן על המזבח הפנימי. רש"י:

(יז) (על המשנה) מן הדקה. זו שהיה מכניס לפני ולפנים היה מחזיר עי"כ למכתשת ושוחקה הדק. רש"י:


פירושים נוספים