עיקר תוי"ט על יומא ד

משנה יומא, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) אישי. אדוני:

(ב)

(ב) (על הברטנורא) ונקטו של זהורית דאסמכוהו אקרא אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו. ומ"ש וצבעו אדום, תרגום ותולעת שני, וצבע זהורי. הר"מ:

(ג) (על המשנה) ובני אהרן. דתרי זימני כתיב וכפר בעדו ובעד ביתו. קמא לעונותיו ועונות ביתו. ותניין על אחיו הכהנים שכולן קרוין ביתו שנאמר בית אהרן. וכך הוא יפה להתודות בתחלה עליו ועל ביתו דמוטב שיבא זכאי ויכפר על החייב. גמרא. ותו מקשי בגמרא היכי מכפר ליה בפר דלאו דדהו ומשני דרחמנא הפקיר ממונו שלו לכל אחיו הכהנים:

(ד) (על הברטנורא) וכה"א. הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה:

(ה) (על הברטנורא) וכן הוא אומר מלף מואב פשע בי:

(ו) (על הברטנורא) וכן הוא אומר נפש כי תחטא בשגגה. גמרא:

(ז) (על הברטנורא) כ"ה בתורת כהנים ובגמרא אליבא דר"מ. והר"מ פירש דסבירא להו לחכמים דבסידורא לא קא מיירי קרא ולא בא הכתוב אלא לכלול מיני העונו':

(ג)

(ח) (על המשנה) שחטו. נראה דהכי נמי קרצו ומרק אחר על ידו כמו בתמיד בפרקין דלעיל אלא שקצר התנא בלשונו וסמך אדלעיל דזיל בתר טעמא:

(ט) (על המשנה) ממרם. והמלה עברית ביחזקאל מ"ו ושמן שלישית ההין לרוס את הסולת ובארמית מתורגם מרוח אשך דמריס פחדין:

(י) (על הברטנורא) ומדנקט בעזרה שמע מינה תרתי. חדא דאולם והיכל חדא קדושה. ואולם נמי א"מ מיקרי והוא סברת רבא בגמרא ועוד שמע מינה דחוץ לאולם בכל העזרה לא פרשי בשעה שמקטירין לפני ולפנים כתנא קמא דסוף פרק קמא דכלים כפירוש הר"ב שם. אבל כפי הנראה מסוגיא דגמרא דהכא דליכא פלוגתא בהכי. ולר"י נמי לא פרשו בין האולם ולמזבח בשעה שמקטיר לפני ולפנים. תוי"ט:

(יא) (על המשנה) וחותה. לשון עברי הוא לחתות אש מיקוד. הר"מ:

(יב) (על המשנה) המעוכלות. כמו המאוכלות באל"ף שמתחלף בעי"ן שהם ממוצא אחד. ופירש הר"ב שם הגחלים שבאמצע האש שנתאכלו היטב והן קרובים להיות דשן. ועתוי"ט:

(יג) (על המשנה) שבעזרה. לכאורה היינו דבין רישא לסיפא דברישא מונה מן ההיכל ולחוץ והכא מונה מירידתו מן הכבש והוא פונה למול ההיכל דאי לאו הכי אלא דהכא נמי ברובד דלעיל מיירי. מאי שנא דהכא תנן שבעזרה וברישא תנן שבהיכל ואמרינן תני של היכל. ומיהו בירושלמי נראה דבחדא רובד מיירי דאמר ארישא כיני מתניתין על כו' שבעזרה:

(ד)

(יד) (על הברטנורא) שנאמר וצוה הכהן ופנו את הבית על מה חסה התורה על פכין של כלי חרס שאין להם טהרה במקוה אם כן חסה על ממונן הקל כו' גמרא:

(טו) (על הברטנורא) ומצות היום להביא דם הפר לפני ולפנים ולפני הפרוכת ועל מזבח הפנימי:

(טז) (על המשנה) מלא חפניו. שמכניס לפני ולפנים לבד מפרס של שחרית ושל ערבית הניתן על המזבח הפנימי. רש"י:

(יז) (על המשנה) מן הדקה. זו שהיה מכניס לפני ולפנים היה מחזיר עי"כ למכתשת ושוחקה הדק. רש"י:

(ה)

(יח) (על הברטנורא) בגמרא יליף לה מים שעשה שלמה על י"ב בקר ג' פונים צפונה וג"פ ימה וג"פ נגבה וג"פ מזרחה. דמונה והולך המקיף את הים ובא לו מצפון למערב וממערב לדרום וכו' דדרך ימין מקיפה:

(יט) (על המשנה) זהב. דבכל כלי שרת מקדש דכתיב ורחצו לרבות שאר כלי שרת. תוספ':

(ו)

(כ) (על הברטנורא) ונפקא מואש. ורבנן וי"ו לא דרשי. גמרא:

(כא) (על המשנה) חמש. נפקא לה מוהאש ואפילו למאן דלא דריש וי"ו, וי"ו ה"א דריש. גמרא:[כב] ואינך נפקא להו מונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח. ור'י אי מהתם ה"א קאי אארעא ועביד מפוחא, קמל"ן: