משנה יומא ד א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ד · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

טרף בקלפי והעלה שני גורלות.

אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל.

הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו.

אם של שם עלה בימינו, הסגן אומר לו, אישי א כהן גדול, הגבה ימינך.

ואם של שם עלה בשמאלו, ראש בית אב אומר לו, אישי כהן גדול, הגבה שמאלך.

נתנו על שני השעירים ואומר, לה' חטאת.

רבי ישמעאל אומר, לא היה צריך לומר חטאת, אלא לה'.

והן עונין אחריו, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

משנה מנוקדת

[עריכה]

טָרַף בַּקַּלְפִּי, וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גּוֹרָלוֹת,

אֶחָד כָּתוּב עָלָיו: לַשֵּׁם,
וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו: לַעֲזָאזֵל.
הַסְּגָן מִימִינוֹ, וְרֹאשׁ בֵּית אָב מִשְּׂמֹאלוֹ.
אִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִּימִינוֹ, הַסְּגָן אוֹמֵר לוֹ:
אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַגְבַּהּ יְמִינְךָ;
וְאִם שֶׁל שֵׁם עָלָה בִּשְׂמֹאלוֹ, רֹאשׁ בֵּית אָב אוֹמֵר לוֹ:
אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַגְבַּהּ שְׂמֹאלְךָ.
נְתָנָן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִים וְאוֹמֵר: "לַה' חַטָּאת".
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "חַטָּאת", אֶלָּא "לַה׳". וְהֵן עוֹנִין אַחֲרָיו: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

נוסח הרמב"ם

טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לה' ואחד כתוב עליו לעזאזל אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כוהן גדול הגבה ימינך ואם בשמאלו עלה ראש בית אב אומר לו אישי כוהן גדול הגבה שמאלך נתנם על שני השעירים ואומר לה' חטאת רבי ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לה' והם עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

פירוש הרמב"ם

טרף בקלפי והעלה שני גורלות כו': כל מקום שזוכר בזו המסכת שם רוצה בו שם המפורש רוצה לומר יו"ד ה"א. ואין הלכה כרבי ישמעאל:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

טרף בקלפי - טרף חטף ולקח פתאום בחטיפה בקלפי, ששנינו למעלה וקלפי היתה שם. ולמה בחטיפה, כדי שלא יתכוין להכיר במשמושו איזה של שם ויטלנו בימין, לפי שסימן יפה היה כשהיה עולה בימין:

והעלה שני גורלות - אחד בימין ואחד בשמאל. והשעירים עומדים אחד לימין ואחד לשמאל, ונתן גורל שעלה בימין על שעיר של ימין וגורל שעלה בשמאל על שעיר של שמאל:

לה' חטאת - שם המפורש היה מזכיר, והוא שם של יו"ד ה"א כמו שהוא נכתב:

ר' ישמעאל אומר לא היה צריך כו' - ואין הלכה כר"י:

והן עונים אחריו - כשמזכיר את השם:

פירוש תוספות יום טוב

אישי. אדוני כ"פ הר"ב במשנה ג' פרק קמא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) אישי. אדוני:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

טרף בַקלְפִי וכו':    ובפ"ג דהל' עבודת יה"כ סי' ג' ובירוש' לא סוף דבר קלפי אלא אפי' קלתות ולמה אמרו קלפי כדי לעשות פומבי לדבר ע"כ ובגמ' אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה ואינה מחזקת אלא שתי ידים כי היכי דלא ליכוון ולשקול ושל חול דכלי שרת דעץ לא עבדינן ולא עבדוה דכסף או דזהב דהתורה חסה על ממונה של ישראל:

הסגן מימינו וראש בית אב משמאלו:    בתלמודו של הרב בצלאל אשכנזי ז"ל נמחק זה מן המשנה. גם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו גם הגרסא שם כך אם של שם עלה בימינו הַסֶגֶן אומר לו אישי כ"ג הגבה ימינך עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כ"ג הגבה שמאלך ובגמ' מתני' דלא כהאי תנא דתניא ר' יהודה אומר משום ר' אליעזר הַסֶגֶן וכ"ג מכניסין ידן בקלפי אם בימינו של כ"ג עולה הסגן אומר לו אישי כ"ג הגבה ימינך ואם בימינו של סגן עולה ראש בית אב אומר לו לכהן גדול דַבֵּר מילך פי' לומר לה' חטאת ומשום דכיון דלא סליק בידא דכהן גדול ובידא דסגן סליק מש"ה לא אמר לו סגן משום דחלשא דעתיה דכ"ג ובהא קמיפלגי מ"ס ימינא דסגן עדיף משמאליה דכ"ג ומ"ס כי הדדי נינהו ומתני' ר' חנינא סגן הכהנים היא דתניא ר' חנינא סגן הכהנים אומר למה סגן מימינו שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס סגן ומשמש תחתיו אבל כל זמן שלא יארע בו פסול אין הסגן עובד שום עבודה בעולם. ונלע"ד הסָגָן המוכרת גרסינן בשני קמצין על משקל שָרָף דָבָר גָמָל שָפָן ודומיהם והרבים סגָנִים הסמ"ך בשב"א כמו שְרָפִים דְבָרִים גְמלִים שְֹפנים וכן הוא במקרא פחות וּסְגָנִים ויבא סגנים כמו תמר והסגנים לא ידעו אנה הלכתי. והסמוך סְגָן כמו ר' חנינא סגַן הכהנים הסמ"ך בשב"א והגימל פתוח"ה או אפי' קמוצה דסגי לן בנקודה אחת להורות הסמיכות ואע"ג דאשכחן בפיוט זכור סֶגֶן אשר נֵנִן שנוקד מלת סגן בשש נקודות אין ללמוד משם דיש לדחות דשאני התם שהוצרך לכך מפני המליצה כך נלע"ד אח"כ מצאתי שכן נקד הר"מ דילונזאנו ז"ל ג"כ:

ואומר לה' חטאת:    עשר פעמים מזכיר כ"ג את השם בו ביום שלשה בודוי ראשון ושלשה בודוי שני ושלשה בשעיר המשתלח ואחד בגורלות:

והן עונין אחריו:    כאן ל"ג והכהנים והעם וכו' כי כבר הזכירו ברישא לעיל בפ"ג וכן לקמן נמי ל"ג ליה ה"ר יהוסף ז"ל:


פירושים נוספים