ביאור:קיצור סדר עבודת יום הכיפורים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הקדמה:

  1. לפני כל פעם שלבש בגדי קודש, היה צריך טבילה - ס"ה הטבילות במשך היום = 5.
  2. לפני כל פשיטת בגדי קודש ולאחר לבישת בגדי קודש, היה צריך קידוש ידים ורגלים (רחיצה ממי הכיור) - ס"ה קידושי ידים ורגלים = 10.
  3. הכהן הגדול צריך להביא (מהמעות שלו): פר לחטאת ואיל לעולה.

תחילת סדר היום:
פושט בגדי עצמו
טובל (1)
לובש בגדי זהב
מקדש ידיו ורגליו (1)

מתחיל לעשות את סדר העבודה כבכל יום, את התמצית של סדר העבודה אנו מוצאים ביומא לג א ונהוג לאמרו כל יום בסדר הקרבנות. למען הסדר הטוב, נצטט זאת כאן:

אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה מִשְּׁמָא דִגְמָרָא בשם הגמרא, וְאַלִּבָּא לפי שיטת דְאַבָּא שָׁאוּל (ראה במשנה יומא ג ה את הסדר לפי שיטת חכמים), מַעֲרָכָה גְדוֹלָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת, וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים, וְסִדּוּר שְׁנֵי גִזְרֵי עֵצִים קוֹדֶם לְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קוֹדֶם לְהַטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, וְהַטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֶם לְהַטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וְהַטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֶמֶת לִקְטֹרֶת, וּקְטֹרֶת קוֹדֶמֶת לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִתִּין, וַחֲבִתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין.

עד כאן היה עושה מסדר היום, מקרבן המוסף (שהוא פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים - לעולה, ושעיר אחד - לחטאת) היה מקריב בינתיים רק את הפר ושבעה הכבשים.

מקדש ידיו ורגליו (2)
פושט בגדי זהב
טובל (2)
לובש בגדי לבן
מקדש ידיו ורגליו (3)

• סומך שתי ידיו על הפר שלו ומתודה על עצמו ({{פסוק ו).
• עושה גורל על שני השעירים (פסוק ז-ח).
• מקדיש לחטאת את השעיר שעלה עליו הגורל לה' (פסוק ט).
• סומך שתי ידיו על הפר שלו ומתודה שוב עליו ועל בני ביתו (הכהנים) (פסוק יא).
• שוחט את הפר שלו (שם).
• לוקח מחתה עם גחלים ממערב מזבח החיצון ומלא חפניו קטרת (פסוק יב).
• נכנס לקדש הקדשים ונותן את הקטורת על המחתה (פסוק יג).
• מַזֶּה מדם הפר בקודש הקדשים אחת למעלה ושבע למטה (פסוק יד).
• שוחט את השעיר שעלה עליו הגורל לה' וּמַזֶּה מדמו בקודש הקדשים אחת למעלה ושבע למטה (פסוק טו).
• מַזֶּה מדם הפר כנגד הפרוכת אחת למעלה ושבע למטה (פסוק טז).
• מַזֶּה מדם השעיר כנגד הפרוכת אחת למעלה ושבע למטה (שם).
• יוצא ונעמד למזרח מזבח הזהב ונותן ארבע מתנות מדם הפר והשעיר (כשהן מעורבין) על ארבע קרנות המזבח (פסוק יח).
• מַזֶּה שבע פעמים מתערובת דם הפר והשעיר על גג המזבח (פסוק יט).
• סומך שתי ידיו על השעיר שעלה עליו הגורל לעזאזל וּמִתְוַדֶּה על כל בני ישראל (פסוק כא).
• משלחים את השעיר אל המדבר (פסוק כב).

מקדש ידיו ורגליו (4)
פושט בגדי לבן
טובל (3)
לובש בגדי זהב
מקדש ידיו ורגליו (5)

• מקריב את האיל לעולה משלו, ומשלים את קרבנות המוסף (האיל לעולה והשעיר לחטאת).

מקדש ידיו ורגליו (6)
פושט בגדי זהב
טובל (4)
לובש בגדי לבן
מקדש ידיו ורגליו (7)

• נכנס לקודש הקדשים להוציא את הכף והמחתה של הקטורת (פסוק כג).

מקדש ידיו ורגליו (8)
פושט בגדי לבן
טובל (5)
לובש בגדי זהב
מקדש ידיו ורגליו (9)

• עושה סדר של בין הערבים (קרבן התמיד קטורת והדלקת הנרות).

מקדש ידיו ורגליו (10)
פושט בגדי זהב
לובש בגדי עצמו

ויום טוב היו עושים לו בצאתו בשלום מן הקודש.