משנה יומא ג ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ג · משנה ה | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

קטורת של שחר היתה קרבה בין דם לאיבריםיא.

של בין הערבים, בין איברים לנסכיםיב.

אם היה כהן גדול זקן או אסטניס, מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן, כדי שתפוג צינתן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

קְטֹרֶת שֶׁל שַׁחַר הָיְתָה קְרֵבָה בֵּין דָּם לָאֵבָרִים. שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, בֵּין אֵבָרִים לַנְּסָכִים. אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִסְטְנִיס, מְחַמִּין לוֹ חַמִּין וּמַטִּילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן, כְּדֵי שֶׁתָּפוּג צִנָּתָן.

נוסח הרמב"ם

קטורת של שחר הייתה קרבה בין דם לאיברים ושל בין הערביים הייתה קרבה בין איברים לנסכים ואם היה כוהן גדול זקן או אסתניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך צונין כדי שתפוג צינתן.

פירוש הרמב"ם

קטרת של שחר היתה קריבה בין דם לאברים כו': כבר קדם לך בהלכות שלפני אלו כי קטרת של שחר היתה קריבה בין דם לנרות. ואמרם בכאן בין דם לאיברים רוצה לומר כי אין זריקת דם התמיד והקטרת איבריו מעשה תכוף כלומר שיהיה זה אחר זה אבל מבדיל בינתיים הקטורת וכמו כן בהדלקת נרות ומפני זה לא זכר בכאן הדלקת נרות לפי שלא נתכוין בזה המאמר לסדר העבודות והוא ענין אמרם בסידורין לא קא מיירי. ואיסטניס הוא מי שגופו מצונן וקר. וענין חימום המים הוא שיהיו מחמין עששיות של ברזל מערב יום הכפורים מניחין אותן באש עד למחרת ומכבין אותן במים שהיה טובל בהם והיו נפשרין המים וזו אינה מלאכה כי אין כוונתן הקשאת הברזל לחזקו כמנהג הלוטשין אבל כוונתם חימום המים והעיקר אצלנו מלאכת מחשבת אסרה תורה. ועוד עיקר אחר אצלנו אין שבות במקדש ולפיכך הותר זה המעשה וכמו כן אם הוסיפו מי חמים שהוחמו מערב הצום במים שטבל בהם מותר:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בין דם לאברים - לאו דוקא, דהא תנן לעיל וקבל את הדם וזרקו נכנס להקטיר קטורת ולהטיב את הנרות ולהקריב את הראש ואת האברים, אלמא היתה קטורת קריבה בין דם לנרות ולא בין דם לאברים. אלא לא בא התנא עכשיו לומר סדר ההקרבות זו אחר זו איך היו אבל רצה לומר בלבד שלא היתה זריקת הדם והקרבת האברים רצופים זו אחר זה שהרי הקטורת היתה מפסקת ביניהן, והוא הדין נמי שהטבת הנרות היתה ביניהן לאחר הקטורת קודם הקרבת האברים:

אסטניס - שגופו מצונן וקר:

מחמין לו חמין - בערב יום הכיפורים:

ומטילין - ביום הכיפורים לתוך חקק בנין בית טבילתו:

שתפיג - להסיר צינתן במקצת. כמו מפיגין טעמן, [ביצה י"ד]:

פירוש תוספות יום טוב

בין דם לאברים. ובגמרא יליף לה משום דבקטורת כתיב בבקר בבקר ובתמיד חד בבקר ומ"ש הר"ב והנרות נמי קדמו לאברים. עיין משנה ב' דפ"ק וריש פרק ג' דתמיד:

של בין הערבים. בין אברים לנסכים. דכתיב (במדבר כ"ח) כמנחת הבקר וכנסכו תעשה מה מנחת הבקר קטרת קודמת לנסכים אף כאן קטרת קודמת לנסכים. ומדלא כתיב כאברי הבקר אלא כמנחת הבקר. הלכך למנחה קדים ולא לאברים. גמרא. [ושם נסכים מפורש בריש פרק ה' דשקלים]:

אסטניס. עיין פי' המלה במשנה ו' פ"ב דברכות:

שתפיג. עיין במ"ז פ"ק:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) בין דם לאברים. משום דבקטורת כתיב בבקר בבקר ובתמיד חד בבקר. גמרא:

(יב) (על המשנה) בין אברים לנסכים. דכתיב כמנחת הבקר וכנסכו תעשה מה מנחת הבקר קטורת קודמת לנסכים אף כאן כו' ומדלא כתיב כאברי הבקר אלא כמנחת הלכך למנחה קדים ולא לאברים. גמרא:


פירושים נוספים