משנה יומא ג ו

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ג · משנה ו | >>

[עריכה]

הביאוהו לבית הפרוה, ובקודש היתה.

פרסו לו סדין של בוץ בינו לבין העם, קידש ידיו ורגליו ופשט.

רבי מאיר אומר, פשט, קידש ^יג ידיו ורגליו.

ירד וטבל, עלה ונסתפג.

הביאו לו בגדי לבן, לבש וקידש ^יד ידיו ורגליו.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה.

פֵּרְסוּ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם.

קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

פָּשַׁט, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.

יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג.

הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

הביאוהו - לבית הפרווה,

ובקודש היתה.

פרסו סדין של בוץ - בינו לבין העם.

קידש ידיו ורגליו - ופשט.

רבי מאיר אומר:

פשט - וקידש ידיו ורגליו.

ירד, וטבל - עלה, ונסתפג.

הביאו לו בגדי לבן - ולבש,

וקידש ידיו ורגליו.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

בגדי זהב - הם בגדי כהונה גדולה שלובש בשאר ימי החול.

והם שמונה כלים, והם מארגמן ושש וצמר צבוע תכלת וזהב ואבנים כמו שמפורש בתורה, והם כתנת ומכנסים אבנט ומצנפת ואפוד וחשן ומעיל וציץ.

ובגדי לבן - הם ארבעה, והם שמשתמש בהן כהן גדול העבודה המיוחדת בצום כפור, והן כולם מפשתים לבן, אמר השם יתברך "כתנת בד קדש ילבש"(ויקרא טז, ד) וגו'.

ואין הלכה כרבי מאיר:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

לבית הפרוה - מכשף אחד ששמו פרוה בנאה ונקראת על שמו:

ובקודש היתה - שטבילה שניה זו עם כל שאר טבילות, חוץ מן הראשונה, טעונות מקום קדוש, כדכתיב (ויקרא יו) ורחץ את בשרו במים במקום קדוש:

רבי מאיר אומר - פשט תחלה ואח"כ מקדש. ואין הלכה כרבי מאיר:

בגדי לבן - כתונת, ומכנסים, ואבנט, ומצנפת האמורים בפרשת אחרי מות, שכל עבודות פנימיות היו בהן. ועבודות חיצונות כגון תמידין ומוספין היו בבגדי זהב שהוא משמש בהן כל השנה כולה. ובין כל חליפה וחליפה טעון טבילה ושתי קדושי ידים ורגלים מן הכיור:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

הביאוהו וכו'. עיין במ"ג פ"ז:

הפרוה. פי' הר"ב מכשף כו' בנאה כפי' רש"י ובמ"ג פ"ה דמדות כתב גם כן פי' הרמב"ם. וכן כתבו התוס' בשם הערוך:

רבי מאיר אומר פשט קדש כו'. דס"ל דתרי קדושי שהצריך הכתוב בין בגד לבגד תרוייהו משום לבישת בגדים המתחלפים תחת הראשונים הוא. ולדידיה במשנה ד' פשט וקדש ידיו ורגליו וירד וטבל כו' ולבש וקדש כו' אלא ההיא מתני' כרבנן דהכא. גמרא ד' ל"א ע"ב:

לבש וקדש ידיו ורגליו. הכל מודים בקדוש שני שלובש ואח"כ מקדש. מ"ט דאמר קרא (שמות ל כ) או בגשתם אל המזבח מי שאינו מחוסר אלא גישה יצא זה שמחוסר לבישה וגישה. גמ' דף ל"ב ע"ב:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יג) (על המשנה) פשט קדש. דס"ל דתרי קדושי שהצריך הכתוב בין בגד לבגד תרוייהו משום לבישת בגדים המתחלפים תחת הראשונים הוא. ולדידיה במשנה ד' פשט וקדש וירד וטבל כו' ולבש וקדש אלא ההיא מתניתין כרבנן דהכא. גמרא:

(יד) (על המשנה) לבש וקדש. הכל מודים בקדוש שני שלובש ואח"כ מקדש. מ"ט דאמר קרא או בגשתם אל המזבח מי שאינו מחוסר אלא גישה יצא זה שמחוסר לבישה וגישה. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

פרוה: יש מן החכמים שאומרי' כי חפר מחלה בקדש עד שיראה עבודת כ"ג ביום הכפורים והרגישו חכמים באותה חפירה שבאותו מקום שחפר ומצאוהו ואותה הלשכה קרויה על שמו ע"כ מן הערוך:

ר"מ אומר וכו': כבר נתפרש טעמו לעיל בסמוך: