לדלג לתוכן

מצודות על ישעיהו כט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הוי" - ענין צעקת יללה

"אריאל" - המזבח נקרא אריאל וכן קראו יחזקאל כמ"ש והאריאל שתים עשרה אורך (יחזקאל מג) ונקרא כן ע"ש שירד עליו האש מהאל מן השמים ורבצה עליו כארי וכפל המילה כדרך הנוהם וצועק כמו מעי מעי אוחילה (ירמיהו ד)

"קרית" - עיר

"חנה" - שכן

"ספו" - מלשון תוספת

"חגים" - כן יקראו הקרבנות על כי רובם באים בחג וכן אסרו חג (תהלים קיח)

"ינקופו" - ענין כריתה וחתוך כמו ונקף סבכי היער (לעיל י) 

מצודת דוד

"ספו וגו'" - כי מעולם לא לן אדם בירושלים ועון בידו כי תמיד השחר כפר על עוונות הלילה ותמיד של בין הערבים כפר על עוונות היום אבל מעתה יתוספו עוונות שנה זו על עונות שנה שעברה כי הקרבנות יכרתו ואינם להתכפר

"הוי אריאל" - אמר הנביא יש להתאונן על המזבח העומד בהעיר אשר שכן שם דוד

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והציקותי" - מלשון צוקה וצרה

"לאריאל" - קרא שם העיר ירושלים ע"ש המזבח העומד בה

"תאניה ואניה" - ענין אבל וצער כמו וירב בבת יהודה תאניה ואניה (איכה ב

מצודת דוד

"והציקותי וגו'" - אביא מצוק וצרה על ירושלים ותהיה מלאה מצער ויללה ותהיה מוקפת הרוגים כמו המזבח המוקף זבחי בהמות

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וחניתי" - מלשון חניה ושכנות

"כדור" - כמו ככדור ותחסר כ"ף השמוש וכן כדור אל רחבת ידים (לעיל כב) והוא דבר עגול מה שזורקין מיד ליד ומקבלין אותה

"וצרתי" - מלשון מצור וכן יקראו הבנינים שעושין ומקיפין את העיר לכבשה ונקראו כן ע"ש שהם מצירים ודוחקים אותם בזה

"מוצב" - מגדל עץ גבוה נצב הקומה

"מצורות" - מלשון מצור 

מצודת דוד

"מצורות" - שאר מיני מצור

"וצרתי עליך מוצב" - אעיר לב סנחריב לצור עליך בהעמדת מוצב הוא מגדל עץ שמעמידים סמוך לעיר לזרוק ממנו חצים ואבני בליסטראות

"וחניתי כדור עליך" - אשכון עליך גייסות מסביב ככדור הזה שהיא עגולה ועל מחנה סנחריב יאמר

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תשח" - ענין כפיפה כמו וישח אדם (לעיל ב)

"כאוב" - כן יקרא גוף המת המגיד עתידות על ידי כשוף כמו דרשו אל האובות (לעיל ח)

"תצפצף" - כן נקרא קול העופות וכן ופוצה פה ומצפצף (לעיל י) 

מצודת דוד

"ושפלת" - תהיה מושפלת ותדברי בהכנעה בקול נמוך כאלו הקול יוצא מתחת לארץ

"ומעפר תשח אמרתך" - תכופף אמרתך כאלו תדבר מן העפר וכפל הדבר במ"ש להורות על גודל ההכנעה

"והיה כאוב" - ותדבר בלחש בהכנעה וישמע קול כקול האוב הנשמע מארץ שהיה קול נמוך עד שלא ידמה דבור אדם אלא צפצוף כעופות

"ומעפר" - תצפצף בקול כאלו יוצא מן העפר וכפל הדבר פעמים רבות על גודל ההכנעה ומרבית התחנונים

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כאבק" - כן יקרא העפר הדק וכן והיה לאבק על ארץ מצרים (שמות ט) ולתוספת ביאור אמר דק

"המון" - ענין רבוי עם כמו כל ההמון הגדול הזה (מלכים א' כ)

"זריך" - מלשון זר ונכרי

"וכמוץ" - הוא פסולת התבואה כמו כמוץ יסוער מגורן (הושע יג)

"עריצים" - חזקים כמו כגבור עריץ (ירמיהו כ)

"לפתע" - כמו בפתע וכן ישבת לכסא (תהלים ט)ומשפטו בכסא ופתע ענינו כמו פתאום וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב) 

מצודת דוד

"והיה לפתע פתאום" - הדבר הזה יהיה בפתע פתאום

"וכמוץ עובר" - כמו המוץ שעובר ברוח קימעא כן יכלו המון העריצים וכפל הדבר במ"ש

"והיה כאבק" - ובעבור מרבית ההכנעה יכמרו רחמי עליך ויהיו המון הזרים הצרים עליך כאבק דק ההולך בנפיחת הפה כי יכלו מהרה על ידי המלאך המכה בהם

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תפקד" - ענין השגחת הבאת הפורעניות וכן באו ימי הפקודה (הושע ט)

"סופה וסערה" - רוחות חזקות

"ולהב" - שלהבת

"אוכלה" - שורפת 

מצודת דוד

"ולהב אש אוכלה" - כאלו שרפה בהם להבת אש

"מעם ה'" - מאת המקום תבוא עליהם הפקודה הזאת ברעם וברעש וגו' והמשיל הכאת המלאך בהם לרעם ורעש וגו'

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חזון" - ענין ראיה כמו ואתה תחזה (שמות יח)והחלום נקרא חזון לילה

"הצובאים" - מלשון צבא עם

"אריאל" - זה ירושלים

"צוביה" - מלשון מוצב האמור למעלה והוא מגדל עץ

"ומצודתה" - הוא ענין מבצר וחוזק וכן מצודת ציון (שמואל ב ה)

"והמציקים" - מלשון מצוק ומצור 

מצודת דוד

"וכל צוביה" - וכן יהיו כל המעמידים מוצב ומצודות וכל המצירים לה

"והיה כחלום וגו'" - המון העמים הבאים בצבא על ירושלים יהיו כחלום הנראה בלילה שאין בו ממש

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"והקיץ" - ענין הערה מהשינה

"וריקה" - מלשון ריק

"נפשו" - כמו גופו וכן ברזל באה נפשו (תהלים קה)

"עיף" - ענין צמאון כי העיף צמא לשתות וכן בארץ עיפה (לקמן לב)

"שוקקה" - ענין תאוה כמו ואל אישך תשוקתך (בראשית ג)

"הצובאים" - החונים על צבאם 

מצודת דוד

"כי כן יהיה וגו'" - כי יחשבו שילכדו העיר ולא כן יהיה

"והנה עיף" - שהוא צמא כשהיה ונפשו תתאוה אל השתיה

"והנה שותה" - לרוות הצמאון

"והיה כאשר יחלום" - הדבר הזה יהיה דומה למי שהוא רעב וראה בחלומו שהוא אוכל למלא בטנו וכאשר הקיץ מצא בטנו ריק ממאכל כשהיה

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"התמהמהו" - ענין עכבה כמו אם יתמהמה חכה לו (חבקוק ב)

"השתעשעו ושעו" - ענין צעקה כמו ושוע אל ההר (לעיל כב)

"ולא יין" - פירוש ולא מיין

"נעו" - מלשון תנועה

"שכר" - יין ישן 

מצודת דוד

"ולא שכר" - לא משתיית השכר וכפל הדבר במ"ש

"נעו" - המה נעים ונדים כדרך השכור שאינו יכול לעמוד ביושר כ"א מתנענע

"שכרו" - המה שכורים ולא משתיית יין ר"ל המה מבולבלים בדעתם כשכור

"השתעשעו ושועו" - התעסקו בצעקה וזעקו מרה על קלקולכם

"התמהמהו ותמהו" - חזר להוכיחם ואמר התעכבו להתבונן הרבה ותמהו על עצמכם איך נהיתה הרעה הזאת לעזוב דברי הנביא האמת ולהתפתות מנביאי השקר

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נסך" - מלשון סכך ומכסה כמו המסכה (הנסוכה לעיל כה)

"תרדמה" - היא שינה עמוקה כמו והוא נרדם ויעף (שופטים ד)

"ויעצם" - ענין סתימה וסגירה כמו ועוצם עיניו (לקמן לג)

"את הנביאים" - עם הנביאים

"החוזים" - מלשון חוזה ור"ל נביאי השקר העושים עצמם כחוזים 

מצודת דוד

"ואת ראשיכם החוזים" - הם הנביאים החוזים להם וכפל הדבר במ"ש

"את הנביאים" - עם נביאי השקר ר"ל גם עליכם נסך וגו' גם על הנביאים

"ויעצם" - הוא סגר את עיניכם עד שלא תבחינו אף בדבר הנראה לעינים

"רוח תרדמה" - להיות מבולבל כמי שהתרדמה אחזתו כי הבא לטמא פותחין לו

"כי נסך עליכם ה'" - המקום כסה עליכם

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חזות" - ענין נבואה

"החתום" - ענין סתימה וסגירה כמו חתום תורה (לעיל ח)

"אוכל" - מלשון יכולת 

מצודת דוד

"ותהי לכם חזות הכל" - לכם היו נביאות של כל נביאי ה' כמו דברי הספר החתום אשר אם יתנהו אל היודע לקרות ויאמרו לו קרא נא זה וישיב הוא לאמר לא אוכל לקרות כי חתום הוא והנה מוצא עילה ותואנה לפי שאין רצונו לקרות כי אם היה רצונו לקרות היה משיב פתח החותם ואקראנה וכן החכמים שבכם אומרים הלא יש בדבר ה' דברים חתומים ולזה לא יתנו לב עליהם ואם היו חפצים בהם היו אומרים להנביא פרש לנו זה הדבר הסתום

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"על אשר" - כמו אל אשר 

מצודת דוד

"ונתן הספר" - וכאשר נתן הספר אל אשר לא ידע לקרות ספר ישיב לומר לא ידעתי לקרות אף אם היה פתוח וכן הכסילים שבכם אומרים אין אנו מבינים אף הדברים המפורשים לכו ואמרו לחכמים

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"נגש" - מלשון הגשה וקרוב 

מצודת דוד

"ותהי יראתם אותי" - מה שהם יראים מפני אינה באה מן הלב אלא כמצות אנשים המלמדים ואומרים התראו כאלו אתם יראים ונכנעים

"יען כי נגש" - בעבור כי העם הזה נגש אלי להתקרב בדבור הפה וכבדוני בשפתיו ולא בלב ידברו כי לבו רחק ממני

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ואבדה" - אז תהיה אבודה חכמת החכמים ותהיה צפון ונסתר בינת הנבונים ר"ל לא יוכלו להתחכם להמלט מהרעה הבאה

"הפלא ופלא" - ר"ל פליאה רבה ועצומה

"לכן וגו'" - בעבור זה הנני הוא אשר יוסיף להביא רעה עד אשר יפלא בעיני הרואים

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"המעמיקים" - מלשון עומק

"לסתיר" - כמו להסתיר 

מצודת דוד

"והיה במחשך מעשיהם" - כל מעשיהם הרעים יעשו בחושך להסתתר מבני אדם ויאמרו מי רואה אותנו ומי יודע ממעשינו הואיל ונעשה בחושך אבל לא יראו מה'

"הוי המעמיקים מה'" - אמר הנביא יש להתאונן על העם החושבים להסתיר עצתם מה' במעמקי הלב כי יאמרו אין האל יודע מחשבות האדם

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הפככם" - מלשון הפוך ור"ל הפך היושר

"אם" - באמת וכן ואם בריאה יברא ה' (במדבר יו)

"כחומר" - כטיט

"היוצר" - כן נקרא אומן חרס

"כי יאמר" - שמא יאמר

"לעושהו" - על עושהו וכן אמרי לי אחי (בראשית יג)והדומים

"ויצר" - הכלי הנעשה מיוצר חרס

"הבין" - מלשון בינה 

מצודת דוד

"ויצר" - וכי הכלי הנעשה מהיוצר יאמר על היוצר הוא לא הבין יצירת מלאכתי ור"ל כמו שאין זאת כן אין נעלם ממני מחשבותיכם

"כי יאמר" - שמא יאמר דבר הנעשה על מי שעשה אותו הנה הוא לא עשני

"הפככם" - תהפוכות שלכם באמת כמו החומר של היוצר כן יחשב הפככם אלי ר"ל כמו שהיוצר יודע מה בחומר כן נגלה אלי כל מחשבותיכם

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מזער" - כמו מעט כמו ונשאר אנוש מזער (לעיל כד) ואם שאמר מעט אמר מזער להורות על הצמצום

"לבנון" - שם יער בא"י

"לכרמל" - הוא מקום שדות וכרמים וכן והיה מדבר לכרמל (לקמן לב) 

מצודת דוד

"הלא עוד מעט" - כאומר ואם תשאלו לומר אם המקום יודע כל המחשבות מדוע לא ישלם לצדיק כצדקו ולרשע רע כרשעתו לזה אמר הלא במעט מן הזמן אשיב גמול אשר יער הלבנון תהפך להיות כרמל והכרמל תתהפך להיות נחשב כיער ר"ל אגביה השפלים ואשפיל הגבוהים

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"דברי ספר" - ר"ל ספורי דברי המקום

"ומאופל" - מלשון אפלה וחושך 

מצודת דוד

"ומאופל ומחושך וגו'" - אף מתוך החושך ואף עיני העורים תראינה דברי הספר ר"ל אף אלה שלא אבו לראות דברי הספר כאלו היו בתוך החושך ואף היו סומים בעיניהם הנה אז יראו

"ושמעו ביום וגו'" - כאשר יראו שאני משיב גמול אז אף אלו שאטמו אזנם מלשמוע דברי ספר כאלו היו חרשים הנה אז ישמעו דברי ספר

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ואביוני" - מלשון אביון ודל ע"ש שתאב לכל דבר כי הכל נחסר לו 

מצודת דוד

"ואביוני אדם" - האביונים שבבני אדם יגילו במה שבטחו בקדוש ישראל וכפל הדבר במ"ש

"ויספו" - אז יוסיפו הענוים לשמוח במה שבטחו בה' מאז כי יראו שלא נאבדה תקותם

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אפס" - ענין כליון כמו אפס כסף (בראשית מז)

"עריץ" - חזק ר"ל חזק ברשע

"שוקדי" - ענין המהירות וההשתדלות כמו שקדו ושמרו (עזרא ח)

"און" - ענין דבר שאינו הגון 

מצודת דוד

"כי אפס עריץ" - כי אז יכלה כל עריץ וכלה לץ ויכרתו כל הממהרים לעשות און

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יקושון" - מלשון מוקש

"בתוהו" - ענין דבר שאין בו ממש כמו והארץ היתה תוהו (בראשית א

מצודת דוד

"ויטו וגו'" - גם יכרתו אותם שהיו מטים את הצדיק מצדקתו בדברי תוהו

"ולמוכיח" - גם יכרתו אותם שהיו מכינים מוקש למי שהיה מוכיח בשער מקום מושב השופטים כמ"ש ועלתה יבמתו השערה (דברים כה)

"מחטיאי וגו'" - חוזר על מלת ונכרתו האמור במקרא שלפניו לומר שגם יכרתו אותם שהיו מחטיאים בני אדם בדבר שפתים והם נביאי השקר

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פדה" - מלשון פדיון וגאולה

"יחורו" - תרגום של לבן הוא חיור והוא ענין בושה כי המתבייש יתלבנו פניו 

מצודת דוד

"פניו יחורו" - כפל הדבר במ"ש

"לא עתה יבוש יעקב" - כי כשאין ישראל עושים רצון המקום הוא כאלו יעקב אבינו בוש בדבר ולכן אמר מעתה לא יבוש יעקב

"אשר פדה" - ר"ל ה' אשר פדה את אברהם מאור כשדים כשנשלך לכבשן האש

"לכן" - הואיל ואעשה הדבר הזה

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בקרבו" - ר"ל בקרב זרעו

"יעריצו" - ענין חוזק 

מצודת דוד

"יעריצו" - ישבחו לומר שהחוזק בידו

"והקדישו וגו'" - כפל הדבר לחזוק

"כי בראותו וגו'" - סרס המקרא כמו כי בראותו בקרבו וגו' ר"ל לזה לא יבוש כי בראותו בקרבו ילדיו מעשה ידי ר"ל צדיקים וכשרים אשר המה יקדישו שמי

פסוק כד

לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תועי" - ענין בלבול הדעת והושאל מההולך מדרך הישר אל דרך המעוקם

"ורוגנים" - ענין תלונה ותרעומות כמו ותרגנו באהליכם (דברים א

מצודת דוד

"ורוגנים" - הלמודים בתלונה ותרעומות יעזבו דרכם וילמדו לקח היא התורה הקרויה לקח טוב כמ"ש כי לקח טוב (משלי ד) וכאומר ואם כל אלה בהם מדוע אם כן יבוש יעקב מעתה

"תועי רוח" - אפילו התועים ברוחם לבלי דעת אותי ידעו אז בינה