קטגוריה:ישעיהו כט יח

<< | ספר ישעיהו • פרק כ"ט • פסוק י"ח | >>

מהדורת הכתיב:

ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה.

המהדורה המנוקדת:

וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.

המהדורה המוטעמת:

וְשָׁמְע֧וּ בַיּוֹם־הַה֛וּא הַחֵרְשִׁ֖ים דִּבְרֵי־סֵ֑פֶר וּמֵאֹ֣פֶל וּמֵחֹ֔שֶׁךְ עֵינֵ֥י עִוְרִ֖ים תִּרְאֶֽינָה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וְשָׁמְע֧וּ וְ - ו' החיבור
שָׁמְע֧וּ - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: c/8085
מורפ': HC/Vqq3cp בַיּוֹם בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּוֹם - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: b/3117
מורפ': HRd/Ncmsa־הַה֛וּא הַ - מילית, ה' הידיעה
ה֛וּא - כינוי גוף, אישי, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: d/1931
מורפ': HTd/Pp3ms הַחֵרְשִׁ֖ים הַ - מילית, ה' הידיעה
חֵרְשִׁ֖ים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/2795
מורפ': HTd/Aampa דִּבְרֵי דִּבְרֵי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך

צורת יסוד: 1697
מורפ': HNcmpc־סֵ֑פֶר סֵ֑פֶר - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 5612 a
מורפ': HNcmsa וּמֵאֹ֣פֶל וּ - ו' החיבור
מֵ - מילת יחס
אֹ֣פֶל - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/m/652
מורפ': HC/R/Ncmsa וּמֵחֹ֔שֶׁךְ וּ - ו' החיבור
מֵ - מילת יחס
חֹ֔שֶׁךְ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/m/2822
מורפ': HC/R/Ncmsa עֵינֵ֥י עֵינֵ֥י - שם עצם, זכר ונקבה, זוגי, נסמך

צורת יסוד: 5869 a
מורפ': HNcbdc עִוְרִ֖ים עִוְרִ֖ים - תואר, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 5787
מורפ': HAampa תִּרְאֶֽינָה תִּרְאֶֽינָה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, רבים

צורת יסוד: 7200
מורפ': HVqi3fp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וְשָׁמְע֧וּ דרגא (משרת, דרגא 5) בַיּוֹם־הַה֛וּא תביר (משנה, דרגא 3)

הַחֵרְשִׁ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

דִּבְרֵי־סֵ֑פֶר אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וּמֵאֹ֣פֶל מונח (משרת, דרגא 5) וּמֵחֹ֔שֶׁךְ זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עֵינֵ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) עִוְרִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

תִּרְאֶֽינָה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר את שיקראו להם מספר (והנמשל הוא שמי שעשו עצמם כחרשים מלשמוע את דבר ה' יבואו להקשיב לנבואות שנכתבו), וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ ומתוך החשיכה שהן שרויות בה, יצאו ו- עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וישמעון בעדנא ההיא דכחרשין מלי ספר ומקביל ומחשוך עיני סמן יחזין:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ושמעו ביום ההוא וגו'" - ותיבטל הקללה האמורה למעל' כי נסך ה' עליכם וגו' ותהי לכם חזות הכל ואבדה חכמת חכמיו

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"דברי ספר" - ר"ל ספורי דברי המקום

"ומאופל" - מלשון אפלה וחושך

מצודת דוד

"ומאופל ומחושך וגו'" - אף מתוך החושך ואף עיני העורים תראינה דברי הספר ר"ל אף אלה שלא אבו לראות דברי הספר כאלו היו בתוך החושך ואף היו סומים בעיניהם הנה אז יראו

"ושמעו ביום וגו'" - כאשר יראו שאני משיב גמול אז אף אלו שאטמו אזנם מלשמוע דברי ספר כאלו היו חרשים הנה אז ישמעו דברי ספר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ושמעו", ואז יסורו שתי הכתות שהתוכח עמהם עד הנה, הכת שהזכיר (פסוק י"א - ט"ו) שהיו אומרים שדברי הנביא כספר החתום בלתי מובנים, אז "החרשים ישמעו" ויבינו "דברי ספר". והכת שהזכיר (ט"ו) שאמרו שאין ה' רואה במחשך מעשה האדם, עתה, לא לבד שיכירו שה' יודע ורואה כחשכה כאורה, כי גם "עיני עורים" שהם בני אדם "תראינה אז מאפל וחשך", וישיגו השגה נבואיית הבלתי נתלית בכלים חושיים:

ביאור המילות

"ומאפל ומחשך". סדר המליצה היה צ"ל חשך ואפל, כי אפל גרוע מחשך, כנ"ל (ח' כב), אבל המליץ שמר ברוחו עתה סדר התרופה לשתומי עינים. שאחר שיסיר הרופא התבלול מעינם, יעמידם בבית אפל בל יוזקו מן האור פתאום, עד יפתח נקבי משכיות להכניס אור קצת עד שיהיה בבית חשוך, שאינו אפל כ"כ. וכן צייר רפואת העורים האלה כי תראינה תחלה מאפל ואח"כ מחשך: