מ"ג ישעיהו כט יח

יח. וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה

מנוקד: וְשָׁמְעוּ בַיּוֹם הַהוּא הַחֵרְשִׁים דִּבְרֵי סֵפֶר וּמֵאֹפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה.

עם טעמים: וְשָׁמְע֧וּ בַיּוֹם־הַה֛וּא הַחֵרְשִׁ֖ים דִּבְרֵי־סֵ֑פֶר וּמֵאֹ֣פֶל וּמֵחֹ֔שֶׁךְ עֵינֵ֥י עִוְרִ֖ים תִּרְאֶֽינָה׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וישמעון בעדנא ההיא דכחרשין מלי ספר ומקביל ומחשוך עיני סמן יחזין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ושמעו ביום ההוא וגו'" - ותיבטל הקללה האמורה למעל' כי נסך ה' עליכם וגו' ותהי לכם חזות הכל ואבדה חכמת חכמיו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ושמעו", ואז יסורו שתי הכתות שהתוכח עמהם עד הנה, הכת שהזכיר (פסוק י"א - ט"ו) שהיו אומרים שדברי הנביא כספר החתום בלתי מובנים, אז "החרשים ישמעו" ויבינו "דברי ספר". והכת שהזכיר (ט"ו) שאמרו שאין ה' רואה במחשך מעשה האדם, עתה, לא לבד שיכירו שה' יודע ורואה כחשכה כאורה, כי גם "עיני עורים" שהם בני אדם "תראינה אז מאפל וחשך", וישיגו השגה נבואיית הבלתי נתלית בכלים חושיים:

ביאור המילות

"ומאפל ומחשך". סדר המליצה היה צ"ל חשך ואפל, כי אפל גרוע מחשך, כנ"ל (ח' כב), אבל המליץ שמר ברוחו עתה סדר התרופה לשתומי עינים. שאחר שיסיר הרופא התבלול מעינם, יעמידם בבית אפל בל יוזקו מן האור פתאום, עד יפתח נקבי משכיות להכניס אור קצת עד שיהיה בבית חשוך, שאינו אפל כ"כ. וכן צייר רפואת העורים האלה כי תראינה תחלה מאפל ואח"כ מחשך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"ומאופל ומחושך וגו'" - אף מתוך החושך ואף עיני העורים תראינה דברי הספר ר"ל אף אלה שלא אבו לראות דברי הספר כאלו היו בתוך החושך ואף היו סומים בעיניהם הנה אז יראו

"ושמעו ביום וגו'" - כאשר יראו שאני משיב גמול אז אף אלו שאטמו אזנם מלשמוע דברי ספר כאלו היו חרשים הנה אז ישמעו דברי ספר

מצודת ציון

"דברי ספר" - ר"ל ספורי דברי המקום

"ומאופל" - מלשון אפלה וחושך