מצודות על ישעיהו ל
<< · מצודות על ישעיהו · ל · >>
פסוק א
מצודת ציון
"סוררים" - ענין נטייה מדרך הישר וכן סורר ומורה (שם כא)
"מני" - ממני
"ולנסך מסכה" - מלשון סכך ומכסה כמו והמסכה (הנסוכה לעיל כה)
"רוחי" - ענין רצון כמו הנני נותן בו רוח (לקמן ל"ז)
"ספות" - מלשון הוספה
מצודת דוד
"למען ספות" - כאלו מעט להם בחטאות שמאז וחפצם להוסיף עליו כי לחטאת תחשב לבקש עזר ממצרים ואת פי ה' לא שאלו
"ולנסוך מסכה" - להתכסות במכסה ולחסות בצלם ואין רצוני בזה
"הוי" - אמר הנביא יש להתאונן על ישראל שהמה בנים הסוררים מדרך הטוב במה שעושים עצה ואין העצה ההיא ממני רצה לומר אין אני חפץ בהפסוק ב
מצודת ציון
"לעוז במעוז" - ענין חוזק
מצודת דוד
"לעוז" - להתחזק בחוזק פרעה
"ההולכים" - עתה יפרש מה עשו ואמר אשר הלכו לרדת למצרים לבקש מהם עזר ולא שאלו פי ה'פסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"ומלאכיו" - שלוחיו
מצודת דוד
"חנס" - היא עיר המלוכה
"שריו" - שרי ישראל הכניעו עצמם לבוא אל פרעה לצוען (ואלה היו מערי הבצורות שביהודה שלא חסו בה' ושאלו עזר מפרעה וכבשוה סנחריב)פסוק ה
מצודת ציון
"על עם" - אל עם
מצודת דוד
"לעזר" - ההליכה שמה לא יהיה לעזר כי אם לכלימה
"כל הבאיש" - הכל בושו ונכלמו בלכתם אל עם אשר לא יועילו להםפסוק ו
מצודת ציון
"לביא וליש" - שמות משמות האריה
"אפעה" - מין נחש רע
"ושרף מעופף" - מין נחש הדולג ממקום למקום ונראה כאלו הוא עף ופורח
"כתף" - כן יקרא המקום הסמוך לראש מהעבר מזה ומהעבר מזה
"עירים" - חמור הקטן יקרא עיר וכן על עיר בן אתונות (זכריה ט)
"חיליהם" - עושרם
"דבשת גמלים" - הוא חטוטרת הגמל שמניחים המשא עליו וע"ש שמרקיב תדיר ורפואתו למשחו בדבש קרוי דבשת
"על עם" - אל עם
מצודת דוד
"מהם" - ר"ל מהמזיקים המצויים שמה יש מהם אפעה ושרף המעופף
"ישאו" - היו נושאים עושר רב על עירים וגמלים אל עם אשר לא יועילו
"בארץ צרה וצוקה" - ועברו דרך המדבר שהוא ארץ צרה וצוקה מקום אריות
"משא בהמות נגב" - ר"ל הכלימה תהיה על אשר נשאו משאות מכסף וזהב על בהמתם להוליך שוחד למצרים היושבת בנגב א"יפסוק ז
מצודת ציון
"הבל וריק" - ר"ל דבר שאין בו ממש
"רהב" - ענין גאוה והתחזקות כמו ירהבו הנער בזקן (לעיל ג)
"שבת" - ענין בטול כמו שבת נוגש (לעיל י"ד)
מצודת דוד
"רהב הם" - מתגאים בדבר שאין בידם להבטיח עזר ואין לאל ידם
"שבת" - והם עם בטל ואינם רוצים לעזור
"לזאת" - למצרים
"ומצרים הבל וריק יעזורו" - ר"ל מלבד שאין הכח בידם לעזור הנה עוד מזדון לבם לא ירצו לעזור כי מצרים המה לאויבים לישראלפסוק ח
מצודת ציון
"לוח" - כעין טבלא עשוי לכתיבה והוא מלשון לוחות העדות (שמות ל"ב)
"חוקה" - מלשון חקיקה וכתיבה
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"מרי" - ענין מרד
"כחשים" - שקרים
"לא אבו" - לא רצו כמו לא אבה יבמי (דברים כ"ה)
מצודת דוד
"לא אבו שמוע" - אינם רוצים לשמוע תורתו ולזה לא שאלו פיו גם בדבר המלחמה
"כי עם מרי הוא" - מה ששאלו עזר מפרעה ולא שאלו פי ה' נחשב למרד
"בנים כחשים" - מכחישים בהשגחת המקוםפסוק י
מצודת ציון
"ולחוזים" - ולנביאים
"נכוחות" - ענין דברים ישרים כמו כולם נכוחים למבין (משלי ט)
"חלקות" - דברים רכים וחנופה
"מהתלות" - ענין לעג כמו ואיש ברעהו יהתלו (ירמיהו ט)
מצודת דוד
"חזו מהתלות" - הם אינם אומרים שהם מהתלות אבל הנביא קורא לדברי נביאי השקר מהתלות וכאלו הנביא אומר להם הנה תאמרו הנבאו לנו כדברי הנביאים האומרים שלום הלא דבריהם המה מהתלות ולא דברים ישרים
"דברו לנו חלקות" - דברו כמו נביאי הבעל שמחליקין דבריהם ומחניפין לומר שלום יהיה לכם
"לרואים" - לנביאי האמת יאמרו לא תראו נבואה למען הגיד לנו
"לא תחזו לנו" - לא תנבאו לנו נכוחותפסוק יא
מצודת ציון
"מני" - כמו מן והיו"ד נוספת
"השביתו" - ענין בטול
מצודת דוד
"השביתו וגו'" - השביתו ממה שאתם אומרים לנו כל יום בשם קדוש ישראל
"סורו מני דרך" - אומרי' לנביאי ה' סורו מן הדרך הזה מן האורח הזה שאתם אומרים לנו בכל יום שלא נעשה כתאות לבבינופסוק יב
מצודת ציון
"ונלוז" - ענין נטיה מדרך הישר כמו ונלוזים במעגלותם (משלי ב)
"ותשענו" - ענין סמיכה
מצודת דוד
"בעושק ונלוז" - במה שתעשקו עשירי העם לתת שוחד ומתן לנלוז הוא מלך מצרים הנלוז במעגלותיו
"בדבר הזה" - בדברי הנביאים האומרים בשם ה'פסוק יג
מצודת ציון
"כפרץ" - ענין שבירה
"נבעה" - מלשון אבעבועות וכן מים תבעה אש (לקמן ס"ד)
"נשגבה" - חזקה
"לפתע" - כמו בפתע וכן ישבת לכסא (תהלים מ)ומשפטו בכסא וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל י"ב)
מצודת דוד
"כפרץ נופל" - כפרץ של חומה שנפל קצת ממנה וכמקום נפוח כעין אבעבועות הנמצא בחומה מקלקול הגשמים שהנה עם כי הפרצה או הנפוח היא בקצה החומה ובנין החומה היא חזקה עכ"ז תשבר ותפול כל החומה פתאום בעבור זה
"העון הזה" - הסרת הבטחון מה' וההשענה במצריםפסוק יד
מצודת ציון
"נבל" - כן יקרא כד היוצר, וכן ונבליהם ינפצו (ירמיהו מח).
"יוצרים" - אומן חרס נקרא יוצר.
"כתות" - ענין רציצה ושבירה לחתיכות רבות.
"יחמול" - ענין רחמנות.
"במכתתו" - בשבריו.
"חרש" - כמו חרס בסמ"ך.
"לחתות" - ענין לקיחת האש, כמו גחלים אתה חותה על ראשו (משלי כה). ועש"ז יקרא הכלי שחותין בו האש בשם מחתה.
"מיקוד" - כן נקרא מקום הבערת אש כמו על מוקדה (ויקרא ו).
"ולחשוף" - ענין שאיבה כמו לחשוף חמשים פורה (חגי ב).
"מגבא" - מקום כניסת מעט מים וכן בצאתו וגבאיו (יחזקאל מז).
מצודת דוד
"ושברה" - ושבר החומה ההיא תהיה מכותת כשבר נבל מיוצר חרס אשר הוא כתות דק דק כי המכתת לא יחמול עליו מלכתתו כי טוב לו להחזירם לעפר לערבו בסיד לטוח הבתים והבורות.
"ולא ימצא במכתתו" - בהשברים הכתותים לא ימצא חרס גדול שיהיה ראוי לשאוב בו אש מן היקוד או לקחת בו מים מן הגבא וכאומר אם העון הזה הוא קטן בעיניכם מכל מקום יהיה סיבה על כליון נפלא.פסוק טו
מצודת ציון
"בשובה" - ענין השקט ומרגוע וכן נפשי ישובב (תהלים כ"ג)
"ולא אביתם" - ולא רציתם
מצודת דוד
"ולא אביתם" - לא רציתם בזה כ"א במלחמה בעזרת מצרים
"תהיה גבורתכם" - הייתם מתגברים על האויב בישיבת השקט ובבטחון ה' מבלי עמל
"בשובה ונחת תושעון" - אם הייתם בוטחים בי ולא במצרים הייתם אז נושעים בהשקט ונחת מבלי טורח מלחמהפסוק טז
מצודת ציון
"ננוס" - מלשון נס והוא כלונס ארוך וענינו הרמה כנס וכן נס להתנוסס (שם ס)
"תנוסון" - מלשון ניסה ובריחה
מצודת דוד
"על כן יקלו רודפיכם" - בעבור זה יקלו הרודפים ויתחזקו עליכם
"ועל קל נרכב" - נתחזק ברכיבת סוסים קלים הבאים ממצרים
"על כן תנוסון" - בעבור זה תנוסון מפני האויב ויהיה לכם השפלה ולפי שהוא לשון נופל על לשון אמר כן
"ותאמרו לא" - אמרתם לא נבטח בה' אלא נתרומם כנס הזה בעזרת סוסים הבאים ממצריםפסוק יז
מצודת ציון
"גערת" - ענין גערת נזיפה
"כתורן" - הוא העץ הגבוה הזקוף על הספינה וכן בל יחזקו כן תרנם (לקמן ל"ג)
"וכנס" - הוא כלונס ארוך עשוי לתלות בו מפה לסימן לאנשי הצבא להתאסף ולבוא
מצודת דוד
"עד אם" - תהיו מפוזרים עד אשר תשארו יחידים כתורן הספינה כאשר יעמידהו על ראש ההר שנראה למרחוק יחידית כי אין דבר נראה עמה
"מפני" - חוזר על מלת תנוסו לומר אלף מכם תנוסו מפני גערת אחד מן האויבים ומפני גערת חמשה תנוסו כולכם
"אלף אחד" - אלף אנשים מכם אשר כל אחד יהיה מיוחדפסוק יח
מצודת ציון
"יחכה" - ענין איחור כי לדבר המתאחר מחכים ומקוים לה
"לחננכם" - מלשון חנינה
"ירום" - מלשון הרמה למעלה
"חוכי" - ענין תקוה
מצודת דוד
"כי אלהי משפט ה'" - ולכן יפרע תחלה מן המורדים בו
"אשרי וגו'" - אבל אשרי לכל המקוים לו לנחמות אשר הבטיח כי לא יפול דבר
"ירום" - יתרומם ויתרחק לרחמכם
"ולכן" - הואיל ולא אביתם לשמוע
"יחכה וגו'" - לא ידלג על הגזירה הרעה למהר להביא הטובה אלא יחכה וימתין עד בוא קיצהפסוק יט
מצודת דוד
"כשמעתו" - מיד כשישמע את קול יענה לך
"כי עם בציון" - עוד ימים באים אשר העם הנשאר בציון והעם אשר ישב בירושלים לא יצטרכו לשאול בקשה מה' בבכיה כי יחון אותם לשמוע קול זעקתם ואם תהיה בזולת הבכיפסוק כ
מצודת ציון
"צר לחץ" - פתרון אחד להם מענין דחק
"יכנף" - מלשון כנף בגד והוא קצות הבגד
"מוריך" - מלמדך וכן יורה דעה (לעיל כח)
מצודת דוד
"והיו עיניך" - כשלא יסתיר פניו אם כן יהיו עיניך רואות אותו ר"ל תוכל לשאול כל צרכיך כי ימלא משאלותיך
"ולא יכנף עוד מוריך" - הקב"ה המלמדך להועיל לא יסתיר פנים ממך ואחז במשל כאדם המכסה פניו בכנף בגדו שלא יראוהו
"ונתן וגו'" - רצה לומר המקום יתן בלבבכם להסתפק בלחם צר ומים לחץ כאלו דחוק לכם הלחם והמים ולא תהיו שטופים אחר התענוגים כמו עתהפסוק כא
מצודת ציון
"תאמינו" - מלשון ימין ובאה האל"ף במקום היו"ד
מצודת דוד
"כי תאמינו" - בין כשתרצו ללכת אל הימין בין אל השמאל תהיו תאבים לשמוע דבר ה' אם נכון הדבר
"ואזניך וגו'" - לא כמו שאתם מואסים עתה בדברי ותאמרו לא תחזו לנו נכוחות כי אז תהיינה אזניך נטויות לאחורך ולשמוע דבר מאתי אשר יאמר זה הדרך לכו בופסוק כב
מצודת ציון
"צפוי" - ענין חפוי וכסוי
"אפדת" - חגורה כמו ואפדת לו בחשב האפוד (שמות כ"ט)
"מסכת" - פסל הניצוק ממתכת וכן אלהי מסכה (שם ל"ד)
"תזרם" - ענין פזור למרחוק וכן זרה הלאה (במדבר י"ז)
"דוה" - כן תקרא הנדה כמ"ש כימי נדת דותה (ויקרא יב)
מצודת דוד
"צא תאמר לו" - תאמר עליו צא חוצה וכן אמר חזקיה והוציאו את הנדה מן הקדש (דברי הימים ב' כט) ועל הפסל אמר
"תזרם כמו דוה" - תפזרם ותזרקם למרחוק כמו הנדה היושבת רחוק מבעלה בימי נדת דותה
"וטמאתם וגו'" - רצה לומר בעיניכם יהיה טמא צפוי פסילי הכסף וחגורת מסכת הזהבפסוק כג
מצודת ציון
"דשן" - ענינו כמו שומן
"כר" - כבש שומן וכן שלחו כר (לעיל טו)
מצודת דוד
"ירעה" - כל אחד ממקניך ירעה במרעה טובה עד שכל אחד מהכרים יהיה רחב ובעל בשר
"והיה דשן ושמן" - ארצך תהיה דשן ושמן לגדל פירות משובחים
"ונתן מטר זרעך" - האל יתן מטר לצורך זרעך וגו' וכן יתן לך לחם תבואת האדמה כי לא יבוא שדפון וירקון ולא יאכלנו הארבהפסוק כד
מצודת ציון
"והאלפים" - השוורים כמו שגר אלפיך (דברים ו)
"והעירים" - כן יקראו החמורים עודם קטנים
"בליל" - מלשון בלבול וערבוב
"חמיץ" - מלשון חמץ ור"ל מחוזק כדבר המחמץ
"זורה" - ענין פזור התבואה מול הרוח להפריח הפסולת וכן זורה את גורן (רות ג)
"ברחת" - שם כלי שזורין בו התבואה ונקרא כן לפי שמניפין אותו אל הרוח
"ובמזרה" - גם הוא שם כלי עשוי לזרות בו התבואה
מצודת דוד
"אשר זורה" - ר"ל יחזקו המוץ בתערובות תבואה נקיה אשר זורה ברוח על ידי הרחת ובמזרה להסיר הפסולת כי מרוב הברכה יאכילו גם לבהמות תבואה נקיה
"בליל חמיץ יאכלו" - מאכלם יהיה תבואה בלולה במוץ המחוזק ברב תבואה
"עובדי האדמה" - כי בהם חורשים השדה לזריעהפסוק כה
מצודת ציון
"פלגים" - אמות המים המתפלגים ומתפרדים אילך ואילך
"יבלי מים" - גם הוא מענין פלגים כמו ועל יובל ישלח שרשיו (ירמיהו יז)וכפל המלה בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דנייאל יב)
מצודת דוד
"בנפול מגדלים" - באבדן השרים הגדולים שבהם
"ביום הרג רב" - כל זה הטובה יהיה בעת שיהיה הרג רב במחנה אשור על ידי המלאך המכה בם
"והיה על כל הר גבוה ועל כל גבעה וגו' פלגים" - מרוב המטרפסוק כו
מצודת ציון
"חבוש" - ענין כריכת מטלית על מקום השבר כמו ולא חובשו (לעיל א)
"ומחץ" - ענין מכה ופצע כמו מחץ ראש (תהלים קי)
מצודת דוד
"ביום חבוש" - זה הטובה יהיה בעת ירפא שברם ומכתם ר"ל אחר מפלת אשור שיהיה מכה בהם
"יהיה שבעתים כאור וגו'" - יהיה שבעה פעמים ככה וחזר ופירש שיהיה כאור שבעת הימים ביחד והוא ענין משל על רוב הטובה כלפי שנאמר ביום רעה שמש וירח קדרו (יואל ב)
"כאור החמה" - תבהיק אורה כמו אור החמהפסוק כז
מצודת ציון
"זעם" - כעס וקצף
"אוכלת" - שורפת
מצודת דוד
"ולשונו וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"שפתיו" - שפתי ה' והוא דברי הנבואה על מפלת אשור
"בוער אפו" - הבערת האף וכובד המשא העמוסה על אשור בא ממרחק מן השמים
"הנה שם ה'" - מפלת אשור שהוא שם גבורתו של המקום הנה המפלה ההיא בא ממרחק רצה לומר מן השמים על ידי המלאך המכה בהםפסוק כח
מצודת ציון
"ורוחו" - ענין דבור הבאה בהפחת הרוח
"שוטף" - ענין מהירות ההלוך
"יחצה" - ענין חלוקה כמו ותחץ לארבע רוחות השמים (דנייאל יא)
"להנפה" - להוליך ולהביא ולפזרה בתוך הנפה והוא כעין כברה ובדרז"ל ונפה שמוציאה את הקמח (אבות פ"ה)
"שוא" - ר"ל רעה
"ורסן" - הוא מה שמוליכין הבהמה ע"י כמו במתג ורסן (תהלים לב)
"מתעה" - מלשון תועה
"לחיי" - הוא המקום שאצל העין
מצודת דוד
"ורסן מתעה" - כי הרסן ההושם על לחיי הבהמה מיישרה להוליכה בדרך הישר לבל תתע אבל הרסן שישים האל על לחיי העמים ההם להוליכם לירושלים הרסן הזה יתעה אותם כי ילכו לאבדון ר"ל המקום יתן בלבבם ללכת לירושלים לרע להם
"להנפה גוים" - רוח ה' דבר להניף העמים אשר במחנה אשור בנפת שוא כי הנפה היפה עשויה לברר הבר מן התבן אבל הנפה הרעה שנקביה גסות אין בה תועלת כי הכל נופל דרך הנקבים וכן מחנה אשור ינפו בנפת שוא כי כולם יכלו ולא ישאר שארית
"ורוחו" - רוח פיו הוא כנחל השוטף בחזקה המגיע עד הצואר ושמה יחלקו את הגוף להיות מה ממעל למים ומה במים ור"ל כמו שיש סכנה במים הבאים ושוטפים בשעור זה כן יסתכנו מחנה אשור ויפלופסוק כט
מצודת ציון
"התקדש" - מלשון קודש
"בחליל" - שם כלי נגון
"צור" - חוזק ומעוז
מצודת דוד
"ושמחת לבב" - יהיה לכם שמחת לבב כשמחת מביאי בכורים שהיה החליל מכה לפניהם לבוא בהר ה' הוא הר הבית
"השיר יהיה לכם" - בעת יפלו מחנה סנחריב יהיה לכם שיר כמו השיר שהיה במצרים בלילה אשר התקדש להיות בו חג והוא ליל פסחפסוק ל
מצודת ציון
"הוד" - הדר ויופי
"ונחת" - מלשון הנחה
"בזעם אף" - כפל המלה בשמות נרדפים
"נפץ" - ענין רציצה עם הפזור כמו ונפוץ הכדים (שופטים ז)
"וזרם" - ענין מרוצת המים
"ואבן ברד" - ר"ל ברד קשה וכבד
מצודת דוד
"ונחת זרועו" - הנחת זרועו להכות בהם יראה בקצף גדול ובלהב אש השורפת ובנפץ וזרם ואבן ברד ר"ל לא ישאר מהם שארית כאלו הביא עליהם כל המכות הללו
"והשמיע ה' וגו'" - אחז במשל מדרך בני אדם הנלחמים שמרימים קול צווחה לאיים על שכנגדםפסוק לא
מצודת ציון
"יחת" - ענין שבירה כמו חתתה קשתותם (ירמיהו נא)
מצודת דוד
פסוק לב
מצודת ציון
"מעבר" - מלשון עברה
"מוסדה" - מלשון יסוד וחוזק
"בתופים ובכנורות" - שמות כלי נגון
"תנופה" - מלשון נפה והוא כעין כברה
מצודת דוד
פסוק לג
מצודת ציון
"ערוך" - ענין סדור
"מאתמול" - ר"ל מזמן קרוב וכן ואתמול עמי לאויב יקומה (מיכה ב)
"תפתה" - כן יקרא הגיהנם ע"ש שכל הנפתה ביצרו נופל בו וכן ותופת לפנים אהיה (איוב יז)
"הוכן" - מלשון הכנה
"מדורתה" - ענין תבערה כמו אגדיל המדורה (יחזקאל כד)
"נשמת" - ענין נשיבת רוח הפה כמו מנשמת אל יתן קרח (איוב לז)
"בוערה" - דולקת
מצודת דוד
"נשמת ה'" - ההבל היוצא מפי ה' שהיא כנחל של גפרית דולק בוערה שם בגיהנם והכל הוא דרך משל על מרבית היסורים
"מדורתה אש ועצים הרבה" - מדורת הגיהנם היא גחלי אש ושלהבת מעצים הרבה
"העמיק הרחיב" - האל העמיק והרחיב את הגיהנם להחזיק את כל המחנה הגדול של אשור
"גם היא למלך הוכן" - לצורך סנחרב וחילו
"כי ערוך מאתמול תפתה" - הגיהנם בוערה בחוזק רב כאלו נערך מאתמול ר"ל מזמן קרוב שלא נתקלקל הסדור עדיין
<< · מצודות על ישעיהו · ל · >>