מצודות על דניאל ה
<< · מצודות על דניאל · ה · >>
פסוק א
מצודת ציון
"לחם רב" - כל סעודה קרויה על שם הלחם
מצודת דוד
"בלשאצר" - הוא היה בן אויל מרודך בנו של נבוכדנצר ומ"ש בענין נבוכדנצר אבוהי וכן ואנת ברה כי אבי האב נקרא אב ובן הבן נקרא בן
"עבד" - עשה סעודה גדולה לאלף שריו על כי ביום ההוא נצחו את מחנה דריוש
"ולקבל" - המלך שתה יין מול אלף שריו כמו כולם יחדפסוק ב
מצודת ציון
"שגלתה" - היא המלכה המיוחדת לו למשכב המשגל
מצודת דוד
"בטעם" - בעצת הסתת שכרות היין אמר להביא את כלי הזהב והכסף אשר הוציא נבוכדנצר אביו מן ההיכל אשר בירושלים
"וישתון" - ויהיו שותין בהם המלך ושריו והמלכה ופלגשופסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"נברשתא" - מנורה ובדרז"ל עשתה נברשת של זהב (יומא לז)
"גירא" - סיד כמו כאבני גיר (ישיעה כז)
"פס ידא" - כף היד ובדרז"ל שלשים בפיסת היד (אהלות פ"א מ"ח)
מצודת דוד
"בה שעתא" - בעת ההיא יצא קבוצת אצבעות כשל יד אדם וכתבו מול המנורה על טיח הסיד של כותל ההיכל אשר למלך
"ומלכא" - והמלך ראה כף היד אשר כתבהפסוק ו
מצודת ציון
"נקשן" - ענין הכאה כמו מקשה תיעשה המנורה (שמות כה)
מצודת דוד
"אדין" - אז זוהר פני המלך נשתנה ומחשבותיו הבהילו אותו וקשרי פרקי עצמות מתניו הותרו ונפתחו מקשירתן והוא ענין גוזמא והפלגה
"וארכבתיה" - ברכיו היו מקישות ודופקות זה לזה מגודל החרדה והרתתפסוק ז
מצודת ציון
"ארגונא" - ארגמן וכן ובארגון וכרמיל (דברי הימים ב ב) והוא שם מין צבע חשוב
"והמניכא" - ענק רצוף בטבעות לתכשיט כי רביד הזהב (בראשית מא)תרגם אונקלוס מניכא דדהבא
מצודת דוד
"בחיל" - בכח ובהרמת קול קרא ואמר להכניס את אשפיא וגו'
"די כל" - אשר כל אדם אשר יקרא זה הכתב ויגיד לו הפתרון אזי ילבש מלבוש ארגמן ויושם על צוארו ענק ורביד הזהב וימשול בשליש המלכותפסוק ח
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת ציון
"משתבשין" - ענין בלבול ושבוש הדעת
מצודת דוד
פסוק י
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
"נהירו" - הארה כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג)
מצודת דוד
"איתי" - יש איש במדינת מלכותך אשר רוח אלהים קדושים בו ובימי אביך נמצא בו הארה ושכל וחכמה כחכמת אלהים
"רב" - שר על החרטומים וגו' העמידופסוק יב
מצודת דוד
"כל קבל" - בעבור אשר רוח חכמה יתירה ומרובה ודעת והשכל ופתרון חלומות והגדות חידות והתרת דברים קשורים וסתומים כל אלה נמצא בו בדניאל אשר המלך קרא שמו בלטשאצר וכאומרת אם לא היה נמצא בו כל הדברים האלה לא היה מסכים על ידי אשפנז לקראו בשם אלהיו
"כען" - עתה יקראו את דנייאל והוא יגיד אף את הפתרון וכאומרת אולי יורה הדבר עוד על טובה ואף אם על רעה תדע להזהרפסוק יג
מצודת דוד
"באדין" - אז הוכנס דנייאל לפני המלך
"אנת" - אתה הוא דנייאל אשר מן בני הגולה של יהודה אשר הביא המלך אבי מן יהודהפסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת דוד
"ואנה" - ואני שמעתי עליך אשר תוכל לפתור פתרון דבר ולהתיר דברים קשורים וסתומים
"כען" - עתה אם תוכל לקרוא את הכתב כאשר קראו חכמי עמי ועוד תוסיף עליהם להודיע לי אף הפתרון אזי תלבוש מלבוש ארגמן ורביד של זהב יושם על צוארך ותמשול בשליש המלכותפסוק יז
מצודת ציון
"ונבזביתך" - ענין דורון גדול כמו מתנן ונבזבה (לעיל ב)
מצודת דוד
"באדין" - אז השיב דנייאל ואמר לפני המלך מתנותך יהיה לעצמך ומרבית הבזבוז שאתה רוצה לבזבז תן לאחר וכאומר אף אם תתן לחכמי בני עמך בעבור הקריאה לבד לא אתקנא בהם
"ברם" - אבל אקרא הכתב למלך ואגיד לו אף הפתרון ומבלי מתןפסוק יח
מצודת דוד
פסוק יט
מצודת ציון
"זייעין" - ענין חרדה ורתת כמו והיה רק זועה (ישעיהו כח)
מצודת דוד
"ומן רבותא" - ומרוב הגדולה אשר נתן לו כל עממיא וגו' היו חרדים ומתפחדים מפניו
"די הוה" - אשר היה רוצה היה הורג ואשר היה רוצה היה מכה ואשר היה רוצה היה מגביה ואשר היה רוצה היה משפילפסוק כ
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"ערדיא" - פראים כמו ומוסרות ערוד (איוב לט)
מצודת דוד
"ומן בני אנשא" - מן בני אדם נתגרש והושם לבבו עם החיות להיות דומה להם ועם הפראים היה מושבו וכבקרים האכילו עשב השדה ומטל השמים נתכבד גופו כי ישב מבלי מחסה
"עד די" - עד אשר ידע והכיר אשר אלהי עליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יעמיד על המלוכהפסוק כב
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת דוד
"ועל מרא" - ועל אדון השמים נתגאית ואת הכלים של ביתו הביאו לפניך ואתה והשרים שלך והמלכה שלך ופלגשך שתו בהם יין
"ולאלהי כסף וגו'" - אשר לא יראו ולא ישמעו ולא ידעו מאומה הנה להם שבחת
"ולאלוה" - אבל אל האלוה אשר נשמתך בידו וכל דרכך מסורים לו והמה בידו הנה אותו לא פארתפסוק כד
מצודת ציון
"רשים" - ענין כתיבה וכן את הרשום בכתב (לקמן י)
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת דוד
"דנה" - זה פתרון הדבר
"מנא" - ר"ל פתרון של תיבת מנא הוא לומר שהאלהים מנא מנין ימי מלכותך והשלים אותה כי בא מועד והשנות הדבר פעמים לומר שהמנין בדקדוקפסוק כז
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת ציון
"פרס" - ענין שבירה כמו הלא פרוס לרעב לחמך (ישעיהו נח)