קטגוריה:דניאל ה כא

דניאל ידע שהאל העליון שולט בכל היקום אשר הוא הקים, אולם כדי להסביר למלך, דניאל מצמצם במאמרו: "שׁוֹלֵט הָאֵל הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ" בלבד, וכך מדגיש דניאל שהמלך כפוף לאל העליון.

"יִצְבֵּא" (ארמית), "יַחְפֹץ" (עברית של"ג): אָבָה, הָיָה אֶת נַפְשׁוֹ, הִשְׁתּוֹקֵק, הִתְאַוָּה, חָלַם, חָמַד, חָשַׁק, כָּמָהּ, רָצָה (מילוג), נטה, חשוב לו, יחליט.

למעשה אלוהים לא צריך 'לחפוץ דבר'. הכל נעשה במאמרו, והוא יכול לכוון ולגרום הכל כרצונו.
אולם:

• אלוהים העניק לבני האדם חופש בחירה, ככתוב: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (ביאור:בראשית ד ז).
• אלוהים הודיע לנו את "דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" ואת זה אנו חייבים ללמד "אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו" (ביאור:בראשית יח יט).
• אלוהים הסביר את תפקידנו - לשמור את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).

לכן אלוהים בסבלנות עוקב אחרי בני האדם לראות אם הם, בבחירה חופשית, ילמדו ויעשו את הטוב.
וכאשר העניין מאוד חשוב, ועתיד תוכניתו על כדור הארץ בסכנת כליה, אלוהים מנסה את האנשים ומתערב במידת הצורך: מרים יד על מצרים (ביאור:שמות ז ד), או כותב על הקיר (ביאור:דניאל ה ה), כדי שרצונו יצא לפועל.

- כך אלוהים ניסה את מצרים כאשר אברם ירד למצרים, התעשר, המצרים הוכו במחלה ושלחו את אברם ושרי בשלום. וזאת כדי לראות איך המצרים יגיבו לבני ישראל במצרים בעתיד.

- כך אלוהים ניסה את אשור בגלות ממלכת ישראל. האשורים היו קשים מדי: פזרו את בני ישראל בממלכתם והביאו זרים לארצם, לכן אלוהים העניק את השלטון לבבל. הבבלים הענישו והגלו את ממלכת יהודה אולם לא פיזרו אותם ולא הביאו זרים לארצם. הבבלים לא התאימו להשיב את היהודים לארצם, לכן אלוהים העביר את השלטון לפרסים.