קטגוריה:דניאל ה יח

הָאֵל הָעֶלְיוֹן נָתַן מַלְכוּת

אַתָּה הַמֶּלֶךְ

פתיחה מרשימה.
אני מכיר במלכותך, למרות שאתה לא כל כך חכם, והיועצים שבחרת גם הם לא כל כך חכמים, בכל זאת אני מכיר במלכותך ונותן לך כבוד.

הָאֵל הָעֶלְיוֹן

למרות שאתה לא כל כך מודע לזה, יש אל עליון.
האל הזה הוא מעל כל השאר, ובהמשך דניאל יודיע שכל השאר הם סתם זהב וכסף ולא ממש אלים, כלומר יש רק אחד ולכן הוא העליון.

הָאֵל הָעֶלְיוֹן נָתַן מַלְכוּת

המלך חושב שהאל העליון הזה בחר אותו ונתן לו מלכות, ועכשו הוא יודיע לו דברים טובים נוספים.

למעשה יש כאן איום - האל נתן, והאל יכול לקחת. ואכן בהמשך דניאל יזכיר למלך מה קרה לאביו שהמלכות נלקחה ממנו.

וּגְדֻלָּה וִיקָר וְהָדָר

דניאל עובר על כל הדברים המרשימים שהמלך קיבל:

1. להיות גדול מכל אנשי הממלכה.
2. להיות יקר לחנפנים סביבו, ולהיות בעל רכוש יקר.
3. לחיות בפאר והדר מעל כל אדם.

בקיצור כל הכוח וכל התענוגות שאדם יכול להנות מהם.

לִנְבֻכַדְנֶצַּר אָבִיךָ

לפתע יש שינוי. הכבוד ניתן לאביך לא לך. הוא התאמץ, נלחם, הסתכן, ביקש עזרה מאלוהים, ואלוהים נתן לו תפקיד להיות כלי בידיו, כפי שהנביאים צפו.
לאומתו המלכות נפלה עליך ללא מאמץ - סתם כי אתה היית היורש.
לך עצמך אין זכויות, ובהמשך דניאל יציג את המחדלים של המלך.