חוק המים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
חוק המים מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק המים, תשי״ט–1959


קישור למאגר החקיקה הלאומי חוק קודם: ע״ר 1938, תוס׳ 1, 4.

חוק חדש: ס״ח תשי״ט, 169; תש״ך, 10; תשכ״א, 175, 193; תשכ״ה, 191; תשל״ב, 8; תשל״ו, 140; תשנ״א, 180; תשנ״ג, 16; תשנ״ד, 51; תשנ״ה, 362; תשנ״ט, 95; ק״ת תשנ״ט, 572; ס״ח תש״ס, 74, 172; תשס״א, 489, 570; תשס״ב, 417; תשס״ג, 119, 197; תשס״ד, 141, 436, 517; תשס״ה, 378; תשס״ו, 331, 344; תשס״ז, 67, 68, 77; תשס״ח, 860; תש״ע, 394; תשע״ז, 394; תשפ״ג, 193, 284; תשפ״ד, 154.

שינוי שיעורי קנסות: ק״ת תשנ״ז, 94; תשס״ג, 124; תש״ע, 949. שינוי תוספות: ק״ת תשס״ח, 840, 1120; תשע״ו, 1134. הודעות: ק״ת תשנ״ט, 1150; תש״ס, 464; תשס״ז, 1119, 1120; תשס״ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס״ט, 312, 400, 1142, 1234; תש״ע, 960, 961, 1427; תשע״א, 24, 141, 959, 1196; תשע״ב, 1070, 1071; תשע״ג, 111, 1368, 1616; תשע״ד, 244; תשע״ה, 27, 1312; תשע״ו, 166, 1088.


תוכן עניינים

פרק ראשון: מבוא

מקורות המים ויעודם
מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.
מקורות המים מה הם
מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.
זכות הפרט למים
כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.
הקשר בין הקרקע והמים
זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי סעיף 3.
אין לדלדל מקור מים
זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.
צמידות הזכות למטרה [תיקון: תשס״ד־2]
כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
(1)
צרכי בית;
(2)
חקלאות;
(3)
תעשיה;
(4)
מלאכה, מסחר ושירותים;
(5)
שירותים ציבוריים;
(6)
שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).
תחולה
לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

פרק שני: הסדר השימוש במים

סימן א׳: שמירה על המים

הגדרות [תיקון: תשל״ב]
”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
”זיהום מים“ – (נמחקה).
כללים לשמירת המים [תיקון: תשל״ב, תשע״ז]
(א)
חייב אדם –
(1)
לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
(2)
להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
(3)
להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
(4)
למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות חוק מדידת מים, התשט״ו–1955 (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי סעיף 46 (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי פרק חמישי ב׳, סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955, או סעיף 10 לחוק מדידת מים, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים [תיקון: תש״ע]
(א)
(1)
גוף ציבורי המנוי בתוספת הראשונה יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
(2)
מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים בתוספת הראשונה, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף לתוספת האמורה לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
(ב)
הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
[תיקון: תש״ע, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ב]
(בוטל).
סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים [תיקון: תשס״ו]
נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי סעיף 124יט (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות סעיף 9, רשאי הוא –
(1)
לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
(2)
לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.
חיוב בהוצאות [תיקון: תשס״ו]
הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי סעיף 11 רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות סעיף 9, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, שפקודת המסים (גביה), פרט לסעיף 12 שבה, חלה עליו.
ערר
הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי סעיף 11 או על ידי הטלת הוצאות לפי סעיף 12, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי סעיף 140 (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי סעיף 12 אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.
שיעורן של רצועות מגן [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי סעיף 124טו (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.
קביעת רצועות מגן [תיקון: תשס״ו]
ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.
ערר [תיקון: תשס״ו]
הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי סעיף 15 או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
[תיקון: ק״ת תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז]
(בוטל).
פיצויים [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי סעיף 150יט, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
אירוע פגיעה במים [תיקון: תשס״ו]
(א)
בסעיף זה –
”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
”תשתית מים“ – כהגדרתה בסעיף 35א(א).
(ב)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
(ג)
מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
(ד)
לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.
(ה)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי סימן א1 ולפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי פקודת בריאות העם, 1940.
מקור מים שנתדלדל [תיקון: תשס״ו]
(א)
נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
(ב)
(בוטל).
(ג)
לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.
מוביל מים בלתי מנוצל [תיקון: תשס״ו]
נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.
[תיקון: תשל״ב]

סימן א׳1: מניעת זיהום מים

הגדרות [תיקון: תשל״ב, תשנ״א]
”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
”מקור מים“ – כמשמעותו בסעיף 2, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
”סימן א׳1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.
איסור זיהום מים [תיקון: תשל״ב]
(א)
חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
(ב)
לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.
מניעת זיהום מים במיתקני מים [תיקון: תשל״ב]
מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.
תקנות למניעת זיהום מים [תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו]
(א)
למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
(1)
מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
(2)
השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
(3)
ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
(4)
הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
(ב)
תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות בסעיף 20ב ו־20ג.
סילוק שפכים מגורם זיהום [תיקון: תשל״ב, תשס״ו]
(א)
אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
(ב)
נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
(ג)
אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
(ד)
אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול פקודת המסים (גביה), חוץ מסעיף 12 שבה.
(ה)
לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
(ו)
מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
(ז)
בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.
התנאת תנאים למניעת זיהום מים [תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו]
השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957.
תיקון המעוות [תיקון: תשל״ב, תשס״ו, תשס״ח]
(א)
נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
(ב)
לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול פקודת המסים (גביה) חוץ מסעיף 12 שבה.
צו הפסקה [תיקון: תשל״ב, תשס״ו]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות סימן זה, או הפר הוראה מהוראותיו של סימן זה או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
(ב)
צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
(ג)
היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.
צו הפסקה במקרים מיוחדים [תיקון: תשל״ב, תשס״ו]
מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.
סמכויות חירום [תיקון: תשל״ב, תשס״ו]
שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.
צו הרשאה [תיקון: תשל״ב, תשס״ו]
(א)
שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
(1)
כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
(2)
כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו בסימן זה, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
(ב)
בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
(ג)
צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
(ד)
מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
(ה)
מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
(ו)
רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.
הענקת סמכויות [תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ו]
(א)
השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי סימן זה או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
(ב)
רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
(ג)
הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001 או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
(ד)
בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
(ה)
הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.
הוראות בדבר איכות מים [תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו]
(א)
השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם בחלק ה׳1 לפקודת בריאות העם, 1940.
(ב)
תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
(ג)
הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.
שמירת חובות [תיקון: תשל״ב]
הוראות סימן זה באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.
צווים כלליים ומיוחדים [תיקון: תשל״ב]
צו לפי סימן זה יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת בסימן זה.
שטח תחולה [תיקון: תשל״ב]
תקנות וצווים לפי סימן זה יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.
פעולות הנוגעות למי שתיה [תיקון: תשל״ב]
אין בהוראותיו של סימן זה כדי לגרוע מן האמור בחלק ה׳1 לפקודת בריאות העם, 1940, בכל הנוגע למי שתיה.
זכות ערר [תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו]
(א)
הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות סימן זה או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם בסעיף 20יב או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
(ב)
הגשת ערר לפי סימן זה לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות סימן זה, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
(ג)
אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור בסעיף 153.
תקופת מעבר [תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו]
(א)
בהפעלת סמכויותיהם על פי סימן זה, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום סימן זה.
(ב)
תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת סימן זה לתקפו.
חובת דיווח [תיקון: תשל״ב, תשס״ו]
מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.
עונשין לענין סימן א׳1 [תיקון: תשנ״א, תשס״ח, [ק״ת שינוי שיעורי קנסות]]
(א)
העובר על הוראה מהוראות סימן א׳1, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
(ב)
עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
(ג)
העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
(ד)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
(2)
לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
אחריות נושאי משרה בתאגיד [תיקון: תשנ״א]
נעברה עבירה לפי סעיף 20כא בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.
סמכויות בית־משפט [תיקון: תשנ״א]
(א)
קיים חשד שנעברה עבירה לפי סעיף 20כא, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
(ב)
לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
(ג)
תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
(ד)
חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
(ה)
חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
(ו)
בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
(ז)
בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
(ח)
לענין סעיף זה –
”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;
”תובע“ –
(1)
(2)
קובל כאמור בסעיף 20כה – לאחר שהגיש קובלנה.
חיוב בהוצאות ובניקוי [תיקון: תשנ״א]
בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי סעיף 20כא רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
(1)
בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
(2)
לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
(א)
להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
(ב)
לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
(ג)
להחזיר את המצב לקדמותו.
קובלנה [תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ז־2, תש״ע]
(א)
קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, על עבירה לפי סימן א׳1, רשאי להגיש אחד מאלה:
(1)
כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
(2)
רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
(3)
כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים בתוספת הראשונה א׳ – לגבי כל עבירה לפי סימן זה; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה א׳.
(ב)
לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
דין המדינה [תיקון: תשנ״א]
דין המדינה לענין סימן א׳1, כדין כל אדם.
[תיקון: תשס״ו]

סימן ב׳: כללים לשימוש במים

קביעת כללים [תיקון: תשס״ו]
(א)
מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
(ב)
נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים [תיקון: תשס״ו]
קביעת כללים כאמור בסעיף 21 לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים

רשיון הקמה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
(א1)
מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)
(ג)
הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.
רשיון הפקה או הספקה [תיקון: תשס״ו, תשע״ז, תשפ״ג]
(א)
לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.
(ב)
מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה (בסימן זה – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
(ג)
כללים לפי סעיף קטן (ב) לעניין המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק או לצמצם את אספקת המים לצרכן, בין היתר בשל אי־תשלום בעד אספקת מים, טעונים אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.
פרטי הרשיון [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.
תנאים ברשיון [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.
אמות מידה להקצאת מים לחקלאות [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.
הספקת מים קיימת [תיקון: תשס״ו]
(א)
מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
(ב)
בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות סימן זה לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.
רישום רשיונות [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
(ב)
כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
(ג)
הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.
מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
רישיון באזור קיצוב [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי סעיף 36, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי סעיף 37.
ביטולו ושינויו של רישיון [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.
ערר [תיקון: תשס״ו]
(א)
הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
(ב)
הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.
השהיית ביטול רשיון [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
(ב)
ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.
המשך הספקה לאחר ביטול רישיון [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי סעיף 30 וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
(ב)
החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
(ג)
מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.
חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית [תיקון: תשע״ז]
(א)
בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
(ב)
מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם בסעיף 109 בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיפים 111 ו־112 ובאופן שקבעה.
חיוב לספק מים [תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
(ב)
תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.
המשך הספקת מים במקרים מיוחדים [תיקון: תשס״ו]
(א)
היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
(ב)
ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
(ג)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
(ד)
הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
(ה)
תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.
חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית [תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ו]
(א)
בסעיף זה –
”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
(ב)
לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –
(1)
להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
(2)
להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
(3)
הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
(ג)
(בוטל).
(ד)
מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
(ה)
ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
(ו)
מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.

סימן ד׳: אזורי קיצוב

הכרזה על אזור קיצוב [תיקון: תשס״ו]
נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב).
פורסמה אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.
סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
(א)
הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
(1)
כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
(2)
מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
(ב)
המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
(ג)
הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי סעיף 23.
פרסום הצעת הסדר [תיקון: תשס״ו]
ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.
התנגדות להצעת הסדר [תיקון: תשס״ו]
כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.
החלטה על הסדר [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי סעיף 37 אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.
שינוי הסדר
הוראות הסעיפים 37–40 יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.
סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב [תיקון: תשס״ו]
מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי סימן זה
(1)
לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
(2)
להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.
ערר [תיקון: תשס״ו]
הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי סעיף 42, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.
פיצויים עקב קיצוב [תיקון: תשס״ו]
(א)
ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי סימן זה, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 42(2), זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
(ב)
(בוטל).
(ג)
מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
(ד)
על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.
[תיקון: תשכ״ה]

סימן ה׳: החדרת מים

הגדרה [תיקון: תשכ״ה]
בסימן זה, ”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע.
איסור על החדרת מים שלא ברשות [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות בסעיף 44ג ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
מטרות ההחדרה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
ואלה מטרות ההחדרה:
(1)
מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
(2)
אגירה עונתית ורב־שנתית של מים;
(3)
כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
הצעת תכנית החדרה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –
(1)
מטרת ההחדרה;
(2)
מקום ההחדרה;
(3)
גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
(4)
כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
(5)
אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
(6)
תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
(7)
תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
(8)
אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
(ב)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.
שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
(ב)
לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
שמירה על איכות המים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.
תכנו של רשיון החדרה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
(1)
מטרת ההחדרה;
(2)
כמויות המים המיועדים להחדרה;
(3)
מערכות המים שמהן יילקחו המים;
(4)
התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
(5)
מקומות ההחדרה ומועדיה;
(6)
איכות המים המוחדרים;
(7)
אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
(ב)
רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.
פרסום רשיון החדרה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.
ערר [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.
בדיקה תקופתית [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
(ב)
תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.
דרישה להפסקת ההחדרה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי סעיף 44י שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
(ב)
אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.
שינויים בתכנית [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
הוראות הסעיפים 44ד ו־44ה יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי סעיף 44ה.
החדרה למטרת אגירה [תיקון: תשכ״ה]
החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.
תיאומים ברשיון הפקה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז]
(א)
נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
(ב)
ברישיון לפי סעיף 23 הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
(ג)
כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
(ד)
הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.
הזכות למים מוחדרים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.
רכישת מים מוחדרים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
גובה התשלום כאמור בסעיף 44טו ייקבע בתעריף על פי סעיף 112 ו־113(ב); כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
(ב)
לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
ויתור על הזכות למים מוחדרים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז]
ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי סעיף 23 ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.
תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.
חלוקת התשלומים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
(ב)
הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
(ג)
(בוטל).
מדידת מים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
(ב)
לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.
אמצעי חילופין [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי סעיף 44ד הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
(1)
הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
(2)
השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
(ב)
שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה בסימן זה – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות סימן זה על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור בסעיף 44א.
פיצויים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה שבסעיף 44ג(1) או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי סימן זה, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
(ב)
מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
(ג)
באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
(ד)
מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי סימן זה.
מסירת דין וחשבון [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום סימן זה.

פרק שלישי: מפעלי מים

סימן א׳: מפעלים ורשויות

מפעלי מים
מפעל מים לענין פרק זה הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי פרק זה, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).
רשות המים הארצית [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות [תיקון: תשס״ו]
(א)
בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
(ב)
זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
(ג)
תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.
רשות המים הארצית [תיקון: תשע״ז]
(א)
תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
(ב)
רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית –
(1)
תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי סעיף 112; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם בסעיף 109 בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור בסעיף 33א(ב) ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו בסעיפים 111 ו־112 ובאופן שקבעה;
(2)
תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
(3)
תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
(ג)
פקודת המסים (גבייה), למעט סעיף 12 שבה, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
(1)
בסעיף 4, במקום פסקה (1) יקראו:
”(1)
הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“;
(2)
בסעיף 5(1) ברישה, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“;
(3)
בסעיף 7, אחרי פסקה (1) יקראו:
”(1א)
ניתן צו עיקול, כאמור בסעיף קטן (1), ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה) ולא יינקטו פעולות לפי הפקודה האמורה, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
(ה)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי סעיף 48א.
תיקון ליקויים וחובת דיווח [תיקון: תשע״ז]
(א)
נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
(ב)
ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.
פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית [תיקון: תשע״ז]
ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף 48(ב), יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי סעיף 33א(ב).
רשות מים אזורית [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.
תפקידי רשות מים אזורית
תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.
הרשאת ביצוע [תיקון: תשס״ו]
רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.
תנאי למתן הרשאת ביצוע [תיקון: תשס״ו]
הרשאת ביצוע לפי סעיף 52 לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי פרק זה, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.
סייג למימון [תיקון: תשס״ו]
רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.
גוף מבוקר
רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב].
סמכויות מנהל הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.
פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.
דו״ח לכנסת [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.
רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי סעיף 22א או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
(1)
לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
(2)
לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
(ב)
ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
(1)
לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
(2)
לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
(3)
לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.
סייג לגבי רשות המים הארצית [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי סעיף 59 גם לגבי רשות המים הארצית.
ערר
הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי סעיף 59 רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

סימן ב׳: תכנון מפעלי מים

תכנית מפעל
תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
(1)
תפקיד המפעל;
(2)
שטח פעולתו של המפעל;
(3)
העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
(4)
אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
(5)
המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
(6)
המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
(7)
רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור בסעיפים 84 ו־85;
(8)
סקר משקי כלכלי על המפעל.
לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.
בדיקת הצעת תכנית
הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי סעיף 133 לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.
סמכויות לבדיקת תכנית [תיקון: תשס״ו]
ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.
פרסום הצעת תכנית [תיקון: תשס״ו]
המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.
ערר על תכנית [תיקון: תשס״ו]
כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי סעיף 65 או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.
אישור תכניות [תיקון: תשס״ו]
(א)
כעבור התקופה האמורה בסעיף 66 תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)
מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
(ג)
מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.
תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר [תיקון: תשס״ו]
(א)
לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
(ב)
לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965.
(ג)
לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
כוחה של תכנית מפעל
כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.
מקומות קדושים [תיקון: תשס״ו]
היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות.
מקומות היסטוריים [תיקון: תשס״ו]
היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו בחוק העתיקות, התשל״ח–1978, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.
פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל
(א)
הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה בסעיף 65.
(ב)
העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.
שינויים בתכנית מפעל מים [תיקון: תשס״ו]
הוראות הסעיפים 62 עד 72 יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי סעיף 65.
מפעלים קיימים [תיקון: תשס״ו]
(א)
מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין פרק זה.
(ב)
הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
(ג)
המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
(ד)
לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
(ה)
היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
(ו)
הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
ערר
ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי סעיף 74 רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
מפעלים שהוחל בהקמתם
הוראות הסעיפים 74 ו־75 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

סימן ג׳: הקמת מפעלי מים

סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו [תיקון: תשס״ו]
(א)
לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
(1)
להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
(2)
לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
(3)
לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי סעיף 26.
(ב)
הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.
סמכות לתת היתרים [תיקון: תשס״ו]
היתה פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 77 טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.
פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה
(א)
מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
(ב)
לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
ואולם –
(1)
אם היה המבנה דירה כמשמעותה בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח החוק ההוא או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
(2)
אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.
רכישת מקרקעין [תיקון: תשס״ו]
מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי סימן ד׳ לפרק זה, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.
גישה חלופה סבירה
היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.
הספקת מים חלופה [תיקון: תשס״ו]
על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.
ביצוע עבודות זמניות
(א)
עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
(ב)
לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.
הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו [תיקון: תשס״ו]
(א)
משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
(ב)
”קו מים“, לענין סימן זה – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.
הגבלות זמניות [תיקון: תשס״ו]
משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור בסעיף 65, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור בסעיף 84, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי סעיף 73 – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.
סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי הסעיפים 84 או 85 אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.
פטור ממסים ותשלומים אחרים
הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח הסעיפים 84 או 85, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.
בניה ונטיעה שלא בהיתר [תיקון: תשס״ו]
בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה), למעט סעיף 12 שבה.
ערר [תיקון: תשס״ו]
הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי סעיף 84 או 85 ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי סעיף 88, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

סימן ד׳: פיצויים

פיצויים מרשות מים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
(1)
הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
(2)
מי שנגרם לו נזק על ידי –
(א)
שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
(ב)
שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
(ג)
סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי סעיף 85.
(ב)
האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.
פיצויים בעין
הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.
חישוב המועד לפיצויים [תיקון: תשכ״ה]
תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי סימן זה מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי סעיף 72, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי סעיף 79.
סייג לפיצויים
בחישוב הפיצויים לפי סימן זה לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי סעיפים 84 או 85.
כללים לחישוב הפיצויים [תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי סימן זה, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
(ב)
כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; לענין סעיף 12 לאותה פקודה יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי סעיף 65 כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.
הכרעה בדבר הפיצויים [תיקון: תשס״ו]
באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם לסעיף 80.
התיישנות
רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי סימן זה, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים

הספקה בשטח המפעל
רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.
הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל [תיקון: תשס״ו]
(א)
רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
(ב)
הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
(ג)
מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.
ערר
הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי סעיף 97, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.
הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל
הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו בסעיף 73.
הוראות כלליות להספקת מים [תיקון: תשס״ו]
רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
(1)
מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
(2)
תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
(3)
אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
(4)
סדרי הגביה של דמי המים.
התנגדות להוראות כלליות [תיקון: תשס״ו]
לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי סעיף 100 לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
כללים בדבר הפסקת הספקת מים [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.
[תיקון: תשס״ו]
(בוטל).

סימן ו׳: העברת מפעלי מים

העברת מפעלים מרשות לרשות [תיקון: תשס״ו]
רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.
העברת מפעל לידי המדינה [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.
אישור הסכמים על ידי בית משפט
הסכמים שנערכו לפי סעיפים 104 ו־105 טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.
פרסום ותחילת תוקף [תיקון: תשס״ו]
הודעה על הסכם מאושר כאמור בסעיפים 104 ו־105 תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.
כוחה של העברה
העברתו של מפעל מים לפי סימן זה מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.
[תיקון: תשפ״ג־2]

סימן ז׳: סמכויות רשות המים הארצית הקשורות למקרקעין

סמכויות הקשורות למקרקעין [תיקון: תשפ״ג־2]
הסמכויות הנתונות לחברה למתן שירותי מים וביוב בהתאם להוראות סימן ד׳ בפרק ג׳ לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, יהיו נתונות לרשות המים הארצית, לשם ביצוע תפקידיה, ויחולו לעניין זה כל הוראות הסימן האמור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: הסמכויות הנתונות לממונה לפי הסימן האמור יהיו נתונות למנהל הרשות הממשלתית.

פרק רביעי: דמי מים

סימן א׳: פיקוח על דמי מים

הגדרה [תיקון: תשע״ז]
”דמי מים“, לענין פרק זה הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.
מתן ידיעות [תיקון: תשס״ו, תשע״ז]
מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
כללים לחישוב עלות המים [תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ז]
מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם [תיקון: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ז]
(א)
מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
(א1)
תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי סעיף 111, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות סעיף 112א.
(ג)
תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
(ד)
לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
(ה)
מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, רשות מקומית ורשות המים הארצית.
עדכון [תיקון: תשנ״ג, תשס״ו]
(א)
התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי סעיף 112(א) לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי סעיף 112(א) או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל־3.5%; בסעיף זה –
”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
(1)
35% (כיום, 5%) משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
(2)
15% (כיום, 10%) משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
(3)
50% (כיום, 85%) משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
פורסם צו המים (שינוי יחס מרכיבי הסל הקובע), התשע״ב–2011, לפיו היחס שבין מרכיבי שיעור השינוי האמורים בפסקאות (1) עד (3) הם 5%, 10% ו־85% בהתאמה.
”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי סעיף 112(א) או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
(ב)
מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).
שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים [תיקון: תשנ״ג, תשס״ו]
(א)
לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
(ב)
(בוטל).
כוחו של תעריף [תיקון: תשס״ו]
(א)
קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
(ב)
מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
(ג)
נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.
הפסקת שירות בשל חוב [תיקון: תשס״ד־3]
(א)
ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 112(ג) ו־(ד).
[תיקון: תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט, תשע״ז]

סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים (בוטל)

[תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז־2, תשס״ז־3, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט]
(נמחק).
[תיקון: תשנ״ט]
(נמחק).
[תיקון: תשנ״ט]
(נמחק).
[תיקון: תשכ״ה, תשנ״ט]
(נמחק).
[תיקון: תשכ״ה, תשנ״ט]
(נמחק).
[תיקון: תשכ״ה, תשנ״ט]
(נמחק).
[תיקון: תשנ״ט]
(נמחק).
[תיקון: תשכ״א, תשע״ז]

סימן ג׳: תשלום מיוחד (בוטל)

[תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ד, תשס״ו, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״א, תשנ״ט, תשע״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ג]

סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית

הגדרות [תיקון: תשנ״ג]
”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –
(1)
בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
(2)
בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –
(1)
על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
(2)
על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.
תשלומי פיגורים [תיקון: תשנ״ג, תשס״ג]
(א)
תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
(ב)
דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי סעיף 124א וכן היטל הפקה לפי סעיף 116, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
החזר תשלומי יתר [תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו]
שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

פרק חמישי: ארגון

[תיקון: תשס״ו]

סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב

הרשות הממשלתית למים ולביוב [תיקון: תשס״ו]
מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב (בפרק זה – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.
תקציב הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין החוק האמור, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.
עסקאות הרשות [תיקון: תשס״ו]
מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
עובדי הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.
[תיקון: תשס״ו]

סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית

מועצת הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
(א)
לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
(1)
מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי סעיף 124יט, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
(2)
המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
(3)
המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
(4)
המנהל הכללי של משרד הפנים;
(5)
המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
(6)
הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(7)
שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות סעיף 124טז.
(ב)
כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.
נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
(א)
הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות (בסימן זה – נציג הציבור).
(ב)
כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975.
(ג)
נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
(ד)
נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
(4)
השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
(5)
נתמנה כעובד המדינה;
(6)
השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
(ה)
נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
תפקידי מועצת הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
(א)
תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
(1)
הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
(2)
ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
(3)
קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
(4)
קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
(5)
קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
(6)
קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
(7)
פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
(8)
סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים.
(ב)
אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי פקודת בריאות העם, 1940.
סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
(א)
מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
(ב)
המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
(ג)
החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
(ד)
מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
(ה)
מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
[תיקון: תשס״ו]

סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית

מנהל הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
(א)
הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)
מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.
כשירות [תיקון: תשס״ו]
כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
(1)
הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958;
(2)
הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.
הפסקת כהונה [תיקון: תשס״ו]
הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.
ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה [תיקון: תשס״ו]
השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה בסעיף 124יט, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 124כ, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
דוח מנהל הרשות הממשלתית [תיקון: תשס״ו]
מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.
[תיקון: תשס״ו]

סימן א׳3: מועצת המים

מועצת המים [תיקון: תשס״ו]
הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
הרכב מועצת המים [תיקון: תשכ״ה, תשס״ג, תשס״ו]
(א)
מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
(ב)
מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
(ג)
בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002.
כהונת החברים [תיקון: תשס״ו]
(א)
חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
(ב)
פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.
כינוסי המועצה [תיקון: תשס״ו]
(א)
שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
(ב)
שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.
סדרי עבודה
מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.
[תיקון: תשס״ו]
(בוטל).
ועדות אזוריות [תיקון: תשס״ו]
מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.
ועדות אספקה [תיקון: תשס״ו]
מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.
ועדת תכנון [תיקון: תשכ״ה, תשס״ו]
(א)
שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
(ב)
ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
(ג)
פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.
נציגות צרכנים בפני רשות מים [תיקון: תשס״ו]
(א)
שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).
(ב)
נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.
נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית [תיקון: תשס״ו]
הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם לסעיף 131, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.
הרכב נציגות הצרכנים [תיקון: תשס״ו]
נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.
הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים [תיקון: תשס״ו]
הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.
[תיקון: תשס״ו]

סימן ב׳: נציב המים (בוטל)

[תיקון: תשס״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ו]
(בוטל).

סימן ג׳: בית דין לעניני מים

הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו
(א)
שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
לפי צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959 (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.
(ב)
בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957.
הרכב בית הדין [תיקון: תשס״ו]
(א)
בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
(ב)
נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
(ג)
השופט הוא אב בית הדין.
סמכות אב בית הדין
(א)
בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
(ב)
אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.
סמכות בית הדין
בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.
ראיות
בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.
החלטות בית הדין
בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.
ערעור והוצאה לפועל
פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.
תקנות בית הדין
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.

סימן ד׳: פנקס המים

הנהלת פנקס המים [תיקון: תשס״ו]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
(ב)
מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.
הפנקס ראיה לכאורה
הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.
עיון בפנקס
פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.
דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף [תיקון: תשס״ד־2, תשס״ו]
מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי סעיף 6(6); חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.
[תיקון: תשע״ז]

פרק חמישי א׳: עיצום כספי

עיצום כספי [תיקון: תשע״ז]
(א)
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
(1)
הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23(א);
(2)
סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23(א).
(ב)
הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
(1)
מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 9(ב), בניגוד להוראות הסעיף האמור;
(2)
בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות סעיף 33א(א);
(3)
בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות סעיף 33א(א).
(ג)
הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
(1)
הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23(א);
(2)
סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 23(א);
(3)
לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 48(ב)(1); לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי הסעיף האמור;
(4)
לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות סעיף 48(ב)(2);
(5)
לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות סעיף 48(ב)(3);
(6)
הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות סעיף 48א(א);
(7)
לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי סעיף 150יט(2).
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תשע״ז]
(א)
היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 150ב (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה), המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף 150ד;
(4)
הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 150ו, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין הסעיף האמור.
זכות טיעון [תיקון: תשע״ז]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 150ג רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום [תיקון: תשע״ז]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף 150ד, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 150ז.
(ב)
החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
(2)
שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
(ג)
בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
(ד)
לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 150ד, בתוך התקופה האמורה באותו סעיף, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תשע״ז]
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 150ב, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים [תיקון: תשע״ז]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בפרק זה, ובשיעורים שתקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תשע״ז]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור בסעיף 150ה(ד) – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי סעיף 150יג, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב)
סכומי העיצום הכספי הקבועים בסעיף 150ב יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג)
מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו [תיקון: תשע״ז]
(א)
המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 150ה.
(ב)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
(ג)
התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות סעיף 150י.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תשע״ז, תשפ״ד]
לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
ריבית שקלית ודמי פיגורים [תיקון: תשע״ז, תשפ״ד]
(החל מיום 1.10.2024): לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בפרק זה
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
גבייה [תיקון: תשע״ז]
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר [תיקון: תשע״ז]
על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות בסעיף 150ב ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.
ערעור [תיקון: תשע״ז, תשפ״ד]
(א)
על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
(ב)
אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
(ג)
החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד ליום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
פרסום [תיקון: תשע״ז]
(א)
הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
(1)
דבר הטלת העיצום הכספי;
(2)
מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3)
סכום העיצום הכספי שהוטל;
(4)
אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
(5)
פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
(6)
שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
(ב)
הוגש ערעור לפי סעיף 150יג, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(ה)
פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
(ו)
מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.
שמירת אחריות פלילית [תיקון: תשע״ז, תשפ״ד]
(א)
תשלום עיצום כספי, לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות בסעיף 150ב, המהווה עבירה.
(ב)
שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
(ג)
הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.10.2024): הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
כללים [תיקון: תשע״ז]
מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות פרק זה.
[תיקון: תשע״ז]

פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח

מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית [תיקון: תשע״ז]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה (בפרק זה – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי פרק זה תפורסם ברשומות.
(ב)
לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי פרק זה.
תנאים למינוי [תיקון: תשע״ז]
לא ימונה מפקח לפי סעיף 150יז, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
(3)
הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.
סמכויות פיקוח [תיקון: תשע״ז]
לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
(3)
לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(4)
לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
(5)
לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
(6)
להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
(7)
לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.
זיהוי מפקח [תיקון: תשע״ז]
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1)
הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2)
יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
הרשאה לביצוע פעולות [תיקון: תשע״ז]
פעולות כאמור בסעיף 150יט(7), למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי סעיף 150יט(4), לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
(1)
עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
(2)
מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.
הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה [תיקון: תשע״ז]
(א)
מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי פרק זה כלפי המדינה ומוסדותיה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002.
(ג)
בסעיף זה –
”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)
משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
(2)
צבא הגנה לישראל;
(3)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(4)
מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
(5)
משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.
סמכויות לשמירה על המים [תיקון: תשע״ז]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור בסעיף 150יט(4) עד (7):
(1)
עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
(2)
עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
(3)
עובד של רשות כמשמעותה בסעיף 20יב ועובד של רשות המים הארצית לפי סעיף 46 – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
(ב)
הוראות סעיף 150יח, לעניין תנאים למינוי והוראות סעיפים 150כ ו־150כב יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
(ג)
על עובד של רשות כמשמעותה בסעיף 20יב ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963 (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 17 לחוק המשמעת, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
(2)
הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
(3)
הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות בפרק השישי של חוק המשמעת, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים באותו החוק בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
(א)
סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
(ב)
אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
(ג)
הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
(4)
דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו בסעיף 14 לחוק המשמעת שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
(5)
אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי חוק המשמעת, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות חוק המשמעת יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי החוק האמור יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
(6)
כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

פרק ששי: הוראות שונות

מים לשתיה וכדומה
הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.
שמירת הוראות חוק הנפט
אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952.
השהיית פעולות
כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.
מסירת הודעות [תיקון: תשס״ו]
מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.
פרסום [תיקון: תשס״ו]
מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור בסעיף 124כג.
קביעת אזורים [תיקון: תשס״ו]
קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.
ערבויות של בעל רישיון [תיקון: תשע״ז]
(א)
מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
(ב)
מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
(ג)
ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.
עונשין [תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו, תש״ע, תשפ״ג]
(א)
אדם שעשה אחד מאלה:
(1)
עבר על הוראה מהוראות הסעיפים 9, , 15 ו־21 לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
(2)
עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי סעיף 100 לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
(3)
עבר על הוראה מהוראות הסעיפים 84, 85, 96, 110, 114(א) ו־122;
(4)
עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
(5)
הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
(6)
(נמחקה),
דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב)
הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ג)
אדם שהפיק או סיפק מים או התפיל מי־ים בלי שקיבל רישיון לפי סעיף 23(א), או שעבר על הוראה מהוראות סעיף 35, ועל תקנות לפי סעיף 37, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ד)
קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.
ביטול [תיקון: תש״ך]
בטלים –
(1)
הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
(2)
(3)
פקודת חקירת המים, 1938.
(4)
הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.
(5)
תיקונים
(א)
לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה.
(ב)
הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ו, תשס״ז]
(א)
שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
(ב)
מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).
הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון [תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, [הודעות]]
(א)
(1)
קרן האיזון, כמשמעותה בסימן ב׳ לפרק רביעי כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
(2)
סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
(3)
על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
(4)
שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
(ב)
מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
(1)
הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
(2)
השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
(3)
תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
(ג)
עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות סימן ב׳ לפרק רביעי, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
(1)
מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק (נכון ליום 1.2.2000);
(2)
מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק (נכון ליום 1.2.2000);
(3)
מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק (נכון ליום 1.2.2000);
עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי סעיף 112א, בשינויים המחויבים לפי הענין.
דיווח לכנסת [תיקון: תשע״ז]
מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה –
(1)
בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017 (ביום 3.4.2017) (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם לסעיפים 111 ו־112, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
(2)
לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.
[תיקון: תש״ע]

תוספת ראשונה

(סעיף 9א)

גוף ציבורי

משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
הכנסת.
צבא הגנה לישראל.
משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
רשות מקומית.
תאגיד עירוני כמשמעותו בסעיף 249א לפקודת העיריות, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
תאגיד שהוקם בחוק.
חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק האמור.
מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק האמור.
מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949.
ההסתדרות הציונית העולמית.
הסוכנות היהודית לארץ ישראל.
[תיקון: תשנ״ה, תשס״ז־2, תש״ע]

תוספת ראשונה א׳

(סעיף 20כה(א)(3))

המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
רשות הגנים הלאומיים;
רשות שמורות הטבע;
החברה להגנת הטבע;
המועצה לארץ ישראל יפה;
המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז);
אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.
[תיקון: תשס״ז־2, ק״ת תשס״ח, תשע״ז]

תוספת שניה (בוטלה)

(סעיף 116)

(התוספת בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים בתוספת כנוסחה ערב ביטולה).
הגדרות [תיקון: ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו]
”אזור מנותק“ – כל אחד מאלה:
(1)
אזור עמק חרוד;
(2)
אזור עמק בית שאן;
(3)
אזור בקעת הירדן;
(4)
אזור ים המלח והערבה;
(5)
כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
”אזור מערכת המים הארצית“ – כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
”אזור סובב כנרת“ – כל אחד מאלה:
(1)
תחום המועצה המקומית מגדל;
(2)
תחום עיריית טבריה;
(3)
תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
(4)
אזור בקעת יבנאל;
(5)
אזור רמת הגולן;
(6)
אזור הגליל העליון;
(7)
כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
”הפקה בסיסית“ – כל אחת מאלה:
(1)
לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת – הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
(2)
לגבי מפיק עירוני – הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
”כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות“ – כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 – יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
”מפיק עירוני“ – מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר ”מפיק עירוני“ ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
”מצב הידרולוגי“ – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי סעיף 2 לתוספת זו;
”עונת צריכת החורף“ – התקופה שתחילתה ב־1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב־31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.
פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת
(א)
לא יאוחר מ־15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב־1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג ”טוב“, ”ממוצע“ או ”גרוע“; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
(ב)
סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
(1)
כאשר מפלס הכנרת גבוה מ־210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ־9 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי טוב;
(2)
כאשר מפלס הכנרת נמוך מ־211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ־8 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי גרוע;
(3)
בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.
היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית [תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”הפקה אחידה“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
”הפקה חורגת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
”הפקת חורף“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
”הפקת עידוד“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
”הפקת שימור“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה – בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
”כושר הפקה פעיל“ – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, ”תעודת רישום“, של קידוח – כמשמעותה לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955;
”תעריף ייחוס“ – כל אחד מאלה:
(1)
לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2) או לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים, והכל לפי העניין;
(2)
לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2) או לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים, והכל לפי העניין;
(ב)
החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
(1)
הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש״ח למטר מעוקב;
(2)
הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1) או סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1) או סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
(3)
הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
(4)
הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
(5)
הפקת חורף – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
(6)
הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש״ח למטר מעוקב.
(ב1)
החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
(1)
הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1) או סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי כללי מקורות, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1) או סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
(2)
הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש״ח למטר מעוקב;
(3)
הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב.
(ג)
עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות סעיף 112א, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו־(ב1), לפי הוראות סעיף 112א ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו־(ב1) הוראות סעיף 116(ג).
(ג1)
על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות סעיף 112א, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו־(ב1) בשיעור 0%.
(ד)
מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).
היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת [תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״א]
החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט בלוח 1, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
(1)
במקדם הקבוע בלוח 2 – לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
(2)
במקדם הקבוע בלוח 3 – לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי סעיף 2 לתוספת זו ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
(3)
במקדם הקבוע בלוח 4 – לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.
היטל על הפקה באזור רמת הגולן
על אף הוראות סעיף 4 לתוספת זו, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
(1)
בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן – ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי סעיף 4 לתוספת זו;
(2)
בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב־15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב־30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.
[תיקון: ק״ת תשע״א]
(בוטל).
היטל על הפקה במקרים מיוחדים [תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״א־4, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו]
על אף הוראות סעיפים 3 עד 6, מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
(1)
בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.436 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
(2)
בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –
”הפקת טיוב“ – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
”היטל קובע“ – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
(3)
בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
(4)
בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר – 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן – היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
(א)
למטרות צריכה ביתית או תעשייה – 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
(ב)
למטרת חקלאות – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה בסעיף 4;
(ג)
להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש – 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
(5)
בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
(6)
בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
(א)
הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
(ב)
הפקה למטרת חקלאות – היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
בפסקה זו –
”הפקת בצורת“ – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
(1)
ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
(2)
מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
(7)
בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי – היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי סעיף 2 בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו –
”המקורות המושפעים“ – לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
”שימוש כלל ארצי“ – הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף 35א לחוק.
[תיקון: תשס״ח]
על אף האמור בסעיף 4 לתוספת השניה, ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית –
(1)
מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
(2)
מיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

לוח 1: היטל בסיס
(בכל אחד מהאזורים)

[תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו]
האזורהיטל בסיס
(בשקלים חדשים למטר מעוקב)
אזור מנותק0.056
אזור סובב כנרת0.283
אזור מערכת המים הארצית0.564

לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה
(בכל אחד מהאזורים)

סוג ההפקההמקדם
אזור מנותקאזור סובב כנרתאזור מערכת המים הארצית
הפקה ראשונה0.40.40.1
הפקה נוספת1.01.01.9
הפקה משלימה1.61.62.8
”הפקה משלימה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
”הפקה נוספת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
(1)
כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
(2)
80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
”הפקה ראשונה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
(1)
50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
(2)
25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
(3)
כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
”יישוב מתוכנן“ – יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
”כמות מים שפירים בסיסית“ – כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
(1)
לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן – על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
(2)
לענין מפיק מים אחר – על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים
(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)

המצב ההידרולוגימקור המיםהמקדם
אזור מנותקאזור סובב כנרת
טובעיליים0.20.2
אקוויפר0.22.0
ממוצעעיליים0.50.5
אקוויפר0.50.5
גרועעיליים2.02.0
אקוויפר2.00.2

לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה
(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)

מקום ההפקההמקדם
אזור מנותקאזור סובב כנרתאזור מערכת המים הארצית
הפקה באזור מעלה0.81.81.2
הפקה באזור ביניים0.40.81.0
הפקה באזור מורד000
”אזור ביניים“ – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מורד“, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
”הפקה באזור ביניים“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
”הפקה באזור מורד“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
”הפקה באזור מעלה“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.


נתקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז תשי״ט (3 באוגוסט 1959).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • קדיש לוז
    שר החקלאות
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.