כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה)
כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה) מתוך
כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה), תשכ״ה–1964
כללים בדבר השימוש במים במפעלי תעשיה
ק״ת תשכ״ה, 284, 1200; תשפ״ג, 2396.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 21 לחוק המים, תשי״ט–1959, ולאחר התייעצות במועצת המים, אני קובע כללים אלה:
כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה), תשכ״ה–1964 בוטלו ביום 14.8.2023.
הגדרות
בכללים אלה –
”הנציב“ – נציב המים שנתמנה על פי חוק המים, תשי״ט–1959, לרבות מי שהנציב העביר אליו את סמכויותיו על פי כללים אלה, כולן או מקצתן;
”מפעל תעשיה“ – מפעל המקבל הקצבת מים למטרות תעשיה בהתאם להסדרי הקיצוב והצורך לתהליכי הייצור שלו, או לביצוע השירותים הניתנים על ידיו, בכמות העולה על 5,000 מ״ק לשנה.
הקצבת מים למפעל תעשיה
מפעל תעשיה אשר בהקמתו או בייצור בו הוחל לאחר פרסום כללים אלה ברשומות (להלן – מפעל תעשיה חדש) לא יקבל הקצבת מים אלא אם הוגשה לנציב תכנית מפורטת של מערכת הספקת המים ומערכת סילוק השפכים במפעל (להלן – התכנית), והתכנית אושרה על ידי הנציב.
צריכה לפי תכנית
לא יצרוך מפעל תעשיה חדש מים אלא על פי תכנית שאושרה על ידי הנציב.
הספקת מים למפעל תעשיה
(א)
לא יספק ספק מים למטרת בניית מפעל תעשיה חדש אלא לאחר שהודיע על כך לנציב וקיבל את אישורו להספקת מים כאמור, ולאחר שמסר לנציב את כל הפרטים שיידרשו ממנו.
(ב)
לא יספק ספק מים למפעל תעשיה חדש אלא אם נתקיימו לגבי המפעל הוראות כללים אלה.
פרטים שייכללו בתכנית
(א)
הנציב רשאי להורות כי התכנית תכלול את הפרטים הבאים, כולם או מקצתם:
(1)
האופנים, המקומות והשיטות בהם יימדדו המים המסופקים למפעל והנצרכים על ידיו, וכן המים המנוצלים לשימושים השונים במפעל;
(2)
אופן התפלגות המים למיתקני הייצור השונים במפעל;
(3)
אופן טיוב המים במפעל;
(4)
אופן סילוק השפכים ממיתקני הייצור השונים במפעל;
(5)
האופנים, המקומות והשיטות בהם יסולקו מי השפכים של המפעל אל מחוץ למפעל.
(ב)
הנציב רשאי להורות על המצאת פרטים נוספים על אלה שפורטו בסעיף קטן (א).
אישור תכנית [תיקון: תשכ״ה]
(א)
הנציב רשאי לאשר תכנית שהוגשה לו וכן רשאי הוא להחזיר תכנית למפעל תעשיה לשם השלמה, הוספות, תיקונים ושינויים בה בהתאם להוראותיו.
(ב)
אישור תכנית, סירוב לאשרה או קביעת תנאים לאישורה, מסורים לשיקול דעתו של הנציב, אולם לא יאשר הנציב תכנית לפני שקיבל את חוות דעתו של שר הבריאות או מי שהוסמך על ידיו לענין זה (להלן – שר הבריאות) בכל הנוגע למי שפכים של המפעל, ובעיקר האופנים, המקומות והשיטות לסילוקם של מי השפכים אל מחוץ למפעל.
תחולת הוראות על מפעל המרחיב מיתקניו
כללים אלה יחולו על מפעל תעשיה קיים המגדיל או מרחיב את מיתקני הייצור שלו או מגדיל את היקף הייצור או השירותים הניתנים על ידיו.
החלת הוראות על מפעל קיים
שוכנע הנציב כי מפעל תעשיה קיים צורך מים שלא באופן יעיל וחסכוני, או שוכנע, לאחר קבלת חוות דעתו של שר הבריאות, שממפעל תעשיה קיים מוזרמים שפכים המזיקים, או עלולים להזיק למי התהום, למקורות מים או למפעלי מים, יחולו הוראות כללים אלה, כולן או מקצתן, לגבי המפעל אם לבעליו או למנהלו נמסרה הודעה בכתב על כך על ידי הנציב.
תחולת הוראות על מפעלים קטנים
הוראות כללים אלה יחולו גם לגבי מפעלים הצורכים למטה מ־5,000 מ״ק מים לשנה שהנציב הודיע לבעליהם או למנהלים אותם בכתב על כך.
מסירת דין וחשבון
מפעל תעשיה הצורך מים על פי תכנית, בהתאם להוראות כללים אלה, ימסור לנציב דין וחשבון חדשי על המים המופקים ונצרכים על ידיו ועל מי השפכים המסולקים על ידיו, בהתאם למפרט שייקבע על ידי הנציב.
רשות כניסה
הנציב רשאי להיכנס בכל עת סבירה למפעל תעשיה על מנת לבדוק אם קויימו הוראות כללים אלה, ולערוך כל מדידה או פעולה אחרת הנראית לו כדרושה לשם כך.
פטור
רשאי הנציב לפטור מהוראות כללים אלה מפעל תעשיה הצורך מים לצרכים תברואיים בלבד.
השם
לכללים אלה ייקרא ”כללי מים (השימוש במים במפעלי תעשיה), תשכ״ה–1964“.
ז׳ בחשון תשכ״ה (13 באוקטובר 1964)
- משה דיין
שר החקלאות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.