תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים) מתוך

תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים), התשס״א–2001

ק״ת תשס״א, 994.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 21 ו־159 לחוק המים, התשי״ט–1959, לאחר התייעצות עם מועצת המים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק־יסוד: הממשלה, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”רכב“ – רכב מנועי, כמשמעותו בפקודת התעבורה;

”משטח מרוצף“ – מדרכה או רחבה, ציבורית או פרטית, שאינה מקורה.

2.

רחיצת רכב

לא ישתמש אדם במים זורמים מרשת המים לשם רחיצה וניקוי של רכב.

3.

מיחזור מי שטיפה ושימוש חוזר במים

(א)

בעל מיתקן לרחיצת מכוניות או מחזיקו, לא יפעיל כל מכשיר או אבזר לרחיצה וניקוי של רכב במים, ולא ירשה שישתמשו בכל מכשיר או אבזר כאמור, אלא אם כן הותקנה בו מערכת למיחזור מי השטיפה של הרכב לשם שימוש חוזר בהם לאותה מטרה (להלן – מערכת מיחזור).

(ב)

נציב המים רשאי לאשר שימוש במכשיר או באבזר כאמור בתקנת משנה (א), גם אם לא הותקנה בו מערכת מיחזור, אם הוכח לו, להנחת דעתו, כי המכשיר או האבזר כאמור יעיל וחסכוני, ומאפשר רחיצת רכב אחד בכמות מים, שאינה עולה על 40 ליטרים.

4.

שטיפת משטחים מרוצפים במים

לא ישתמש אדם במים זורמים מרשת המים, או במים בלחץ, לשם שטיפת משטחים מרוצפים.

5.

עונשין

(א)

העובר על תקנה 3, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(ב)

העובר על תקנות 2 או 4 דינו קנס בשיעור רבע הקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

6.

ביטול

כללי המים (השימוש במים לרחיצת כלי רכב במוסכים ובתחנות שירות), התשכ״ו–1966 – בטלים.

7.

תחילה

תחילתן של תקנות 3(א) ו־5(א), תשעים ימים מיום פרסומן, אם לא דחה שר התשתיות את התחילה, בהודעה ברשומות, ב־60 ימים נוספים.

ט״ז באב התשס״א (5 באוגוסט 2001)

אביגדור ליברמן
שר התשתיות הלאומיות

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.