תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992


ק״ת תשנ״ב, 784, 862, 914.


בתוקף סמכותי לפי סעיף 20ד(א)(1) לחוק המים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם מועצת המים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


הגדרות
בתקנות אלה –
”בור ספיגה“ – בור המשמש או המיועד לשמש לקליטת שפכים לשם סילוקם בדרך של חלחול לקרקע;
”בור ספיגה ביתי“ – בור ספיגה המשמש לקליטת שפכים ביתיים ושפכים סניטריים;
”בור ספיגה תעשייתי“ – בור ספיגה המשמש לקליטת שפכים תעשייתיים, למעט קידוח שאושר על פי דין והמיועד לסילוק מבוקר של שפכים תעשייתיים לשכבות תת הקרקע;
”בור רקב“ – בור המשמש או המיועד לשמש לקליטת שפכים;
”ביובית“ – רכב המיועד להרקת בור רקב או בור ספיגה, ולסילוק השפכים שהצטברו בו;
”השר“ – השר לאיכות הסביבה או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;
”מחזיק“ – בעל נכס או מחזיק נכס שבו נמצא בור רקב או בור ספיגה;
”מיתקן לטיפול בשפכים“ – מיתקן שהוקם כדין, המשמש או המיועד לשמש להקטנת ריכוז המזהמים שבשפכים;
”מערכת ביוב“ – מערכת המשמשת לאיסוף, טיפול וסילוק של שפכים;
”מפעיל“ – הבעל, המחזיק, או – לענין ביובית – הנהג;
”שפכים“ – פסולת המורחקת בהזרמה, לרבות בוצה ומוצקים בתרחיף;
”שפכים סניטריים“ – שפכים שמקורם בשירותים הסניטריים של מקום כאמור בהגדרת שפכים תעשייתיים, והמוזרמים במערכת נפרדת מהשפכים התעשייתיים של אותו מקום;
”שפכים תעשייתיים“ – שפכים, למעט שפכים סניטריים, שמקורם במקום שבו עושים מלאכה או מייצרים מוצרים וחומרים, לרבות בתי חולים, וכל מקום המשמש לעיבוד, לאחסנה, לניקוי ולבדיקה של כל מוצר או חומר.
איסור בור ספיגה
(א)
לא יתקין אדם בור ספיגה תעשייתי.
(ב)
לא יתקין אדם בור ספיגה ביתי –
(1)
בישוב שיש בו מערכת ביוב;
(2)
בישוב שאין בו או בחלק ממנו מערכת ביוב – בבנין המשמש ליותר משתים עשרה יחידות מגורים.
(ג)
ישוב שאין בו או בחלק ממנו מערכת ביוב, ניתן להתקין בור ספיגה ביתי בישוב או באותו חלק שבו אין מערכת ביוב בהתקיים תנאים אלה:
(1)
בור הספיגה הביתי מיועד לקלוט שפכים מבנין המשמש למגורים שאין בו יותר משלוש יחידות מגורים ושאין אפשרות סבירה להתקין בו מערכת ביוב או מיתקן לטיפול בשפכים;
(2)
בור הספיגה הביתי מיועד לקלוט שפכים מבנין המשמש למגורים שיש בו יותר משלוש אך פחות משלוש עשרה יחידות מגורים, בכפוף לאישור השר בכתב;
(3)
צינור מוצא השפכים מהבנין כאמור בפסקאות (1) ו־(2) יחובר לבור רקב אטום מפני חלחול, שיחובר לבור הספיגה הביתי.
הרקת בור
(א)
מחזיק ירוקן בור רקב או בור ספיגה סתום, לפי הענין, מהשפכים שהצטברו בו, בהתאם לצורך, כדי למנוע גלישת השפכים אל מחוץ לבור.
(ב)
לא ירוקן מחזיק בור רקב או בור ספיגה כאמור בתקנת משנה (א) אלא באמצעות ביובית.
(ג)
מפעיל ביובית ירוקן את תכולת הביובית אך ורק למיתקן לטיפול בשפכים, ולאחר תיאום מראש עם מפעיל המיתקן לטיפול בשפכים.
שמירת דינים
תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר בדבר שפכים ולא לגרוע מהן.
עונשין
העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו כאמור בסעיף 20כא לחוק.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה).
הוראות מעבר
מחזיק בור ספיגה –
(1)
יסתום בור ספיגה שאינו בשימוש – לאחר הרקתו – תוך שלושה חדשים מיום התחילה;
(2)
ינתק מבור ספיגה תעשייתי, תוך שנה מיום התחילה, את צינור מוצא השפכים ויחבר אותו למערכת הביוב, אם ישנה, ואם אין – למיתקן לטיפול בשפכים שאישר השר;
(3)
ינתק מבור ספיגה ביתי, תוך שנתיים מיום התחילה, את צינור מוצא השפכים, ויחבר אותו למערכת הביוב, אם ישנה, ואם אין – לבור רקב אטום מפני חלחול שפכים לקרקע, שיחובר לבור הספיגה.


ד׳ באדר א׳ התשנ״ב (10 בפברואר 1992)
  • יצחק שמיר
    השר לאיכות הסביבה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.