כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)
כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה) מתוך
כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017
ק״ת תשע״ז, 1266, 1732; תשע״ח, 96, 604, 2236; תשע״ט, 1659, 3449; תש״ף, 267, 1657, 1713; תשפ״א, 1112, 3495; תשפ״ב, 1306, 3273; תשפ״ג, 643, 902, 2019; תשפ״ד, 227, 762, 1125, 2800.
בתוקף סמכותה לפי סעיפים 111 ו־112 לחוק המים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות סעיף 113 לחוק, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: הוראות כלליות
הגדרות [תיקון: תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ג]
בכללים אלה –
”בעל רישיון“ – למעט רשות המים הארצית;
”בעל רישיון הפקה“ – בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה, בכל הנוגע למים שהפיק ושמכר לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל;
”בעל רישיון הפקה והספקה“ – בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה ורישיון הספקה, למעט בנוגע לאלה:
(1)
קולחין;
(2)
הפקת מי שיטפונות;
(3)
(נמחקה);
”הוצאות ניהול ושונות“ – לרבות שכר עבודה, הוצאות תחבורה, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכות פיקוד ובקרה, הוצאות תקשורת, הוצאות מוקד תקלות והוצאות דגימות מים, בסכום למ״ק כמפורט להלן:
(1)
בעד הפקת מים – 0.03 שקלים חדשים;
(2)
בעד הולכת מים – הסכום המתקבל מהמכפלה של מים שהפיק בשנת הבדיקה, בסכומים המפורטים בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לחלק לכמות המים שהפיק כאמור:
(א)
עד 4 מיליון מ״ק – 0.05 שקלים חדשים;
(ב)
מעל 4 מיליון מ״ק – 0.11 שקלים חדשים;
”הוראת המנהל“ – הוראה שנתן מנהל הרשות לפי סעיף 35א לחוק;
”הפקה אחידה“ – הפקת מים בכמות שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה למיתקן הפקה או לקבוצת מיתקני הפקה;
”הפקה בסיסית“ – הפקת מים מקידוח בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת מקדם כושר ההפקה המוכר של הקידוח בכמות השעות הבסיסית, ובלבד שאינה הפקת חורף;
”הפקה חורגת“ – הפקת מים בכמות העולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה למיתקן הפקה או לקבוצת מיתקני הפקה;
”הפקה נוספת“ – (נמחקה);
”הפקת חורף“ – הפקת מים מקידוח מי שתייה או הפקת מיהול, בכמות העולה על הכמות המחושבת, בחודשים ינואר, פברואר, מרס ודצמבר של כל שנה, או בתקופה קצרה יותר שהורה מנהל הרשות, לגבי שנה מסוימת, ובלבד שההפקה נעשתה בידי בעל רישיון הפקה והספקה שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
כמות המים המוקצית לו ברישיון ההספקה למטרות שבסעיף 6(1) ו־(3) עד (5) לחוק עולה על 300,000 מ״ק לשנה;
(2)
הקצאת המים ברישיון אינה מיועדת לצריכה עצמית בלבד;
(3)
מנהל הרשות לא קבע כי מתקיים אחד מאלה:
(א)
להפקת מים בידי בעל הרישיון אין השפעה על קליטת מי ים מותפלים;
(ב)
אין תשתית המגיעה לתחומו של בעל הרישיון ומאפשרת הספקת מים ממערכת המשמשת לקליטת מי ים מותפלים;
”הפקת טיוב“ – הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה, שכוללת טיפול במים לשם אספקתם באיכות מי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת טיוב;
”הפקת מי שיטפונות“ – הפקה עונתית של מים הזורמים בנחלים באמצעות מיתקן לתפיסת מי שיטפונות, שהוגדרה ברישיון כהפקת מי שיטפונות ובתנאים הקבועים ברישיון;
”הפקת מיהול“ – הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה ומיהולם במים ממקור אחר לשם אספקתם כמי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת מיהול;
”הפקת מים מותפלים“ – הפקה של מים מותפלים שמסופקים, כולם או מקצתם, לרשות המים הארצית לפי הסכם עם ממשלת ישראל או לפי הוראת המנהל;
”הפקת מים עיליים“ – הפקת מים ממקור מים טבעי שלא באמצעות קידוח, למעט הפקת מי שיטפונות;
”הפקת סילוק“ – הפקת מים שנקבע לגביה ברישיון כי היא מיועדת לסילוק מים מאקוויפר;
”הפקת שיקום“ – הפקת סילוק שנעשית לצורך שיקום האקוויפר ואשר סווגה ברישיון כהפקת שיקום ונעשתה לפי תנאי הרישיון;
”יום התחילה“ – כמשמעו בסעיף 22;
”כושר הפקה מוכר“ – הספיקה המוכרת לקידוח או הספיקה שלו בפועל, הנמוכה מביניהן, כפי שהובאו לידיעת בעל הרישיון בהודעה מאת מנהל הרשות;
”כללי שירותי תשתית“ – כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011;
”כללי מקורות“ – כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987;
”כללי חישוב עלות מקורות“ – כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011;
”כמות מחושבת“ – מכפלה של כושר ההפקה המוכר של קידוח ב־100 שעות, או כמות מים גדולה יותר שעליה הודיע מנהל הרשות לבעל הרישיון בכתב;
”כמות שעות בסיסית“ – כמשמעה בסעיף 4;
”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
”מקדם עומק קידוח“ – במקרה שבו עומק הקידוח שווה או נמוך מ־175 – 1, ובכל מקרה אחר – עומק הקידוח לחלק ל־175 בחזקת 0.7;
”מנהל הרשות“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי סעיף 124יט לחוק, או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
”מקדם כושר הפקה מוכר“ – כושר הפקה המוכר – במקרה שבו תוצאת כושר ההפקה המוכר שווה או נמוכה מ־100; ובכל מקרה אחר, ההפרש בין כושר ההפקה המוכר ל־100 במכפלת היחס בין 100 לכושר ההפקה המוכר ובתוספת 100 ובמכפלת מקדם עומק קידוח; שתעוגל בספרת האחדות ל־0 או 5, לפי התוצאה הקרובה ביותר;
”מחזור פעילות נוסף“ – תקופת הפעילות שאחרי מחזור הפעילות הראשון, ולגבי מיתקן התפלה שפועל לפי הוראת מנהל – תקופת הפעילות שאחרי תום תקופת ההוראה;
”מחזור פעילות ראשון“ – לגבי מיתקן התפלה שהחל לפעול אחרי יום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) – 25 שנים ממועד תחילת פעילותו;
”נוסחת המחירון“ – כמשמעה בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית, בשינויים המפורטים בסעיף 12, המגלמת, בין השאר, את העלויות הדרושות באופן סביר להולכת המים, ובכללן עלויות קבועות, לרבות ארנונה, ביטוח, אבטחה ודמי חכירה לקרקע, עלויות תפעול, עלויות תחזוקה, עלויות אנרגיה ועלויות הון, לרבות הכרה בקרן שיקום;
”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה, במ״ק לשעה, של קידוח פעיל המשמש להפקת מים, שמפורטת בתעודת הרישום של הקידוח, כהגדרתה בתקנה 4 לתקנות הפיקוח על קידוחי מים (רישום בארות), התשי״ח–1958;
”ספק חד־רשותי“ ו”ספק רב־רשותי“ – כהגדרתם בכללי מקורות;
”עלות אנרגיה למ״ק“ – כמשמעותה בסעיף 12(ה);
”קידוח“ – באר, כהגדרתה בחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955, פעילה;
”קידוח אחר“ – קידוח שאינו קידוח מי שתיה;
”קידוח מי־שתייה“ – קידוח שמספק מי שתייה ושהמים המופקים בו לא נאסרו לשימוש כמי שתייה לפי תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ״ה–1995;
”רישיון“, ”רישיון הספקה“ ו”רישיון הפקה“ – כהגדרתם בסעיף 23 לחוק;
”רשות המים הארצית“ – כמשמעה בסעיף 46 לחוק;
”שיעור קרן שיקום“ – 0.2 בתוספת מכפלה של 30% בשיעור ההשקעה בתשתיות, כהגדרתה בסעיף 12;
”שינוי מבני“ – לרבות מיזוג, פיצול, פירוק או ארגון מחדש;
”שעות הכרה בהקמה“ – כמשמעותן בסעיף 4(ד);
”תעריף הפקה“ ו”תעריף הפקה והולכה“ – כמשמעם בסעיף 48(ב)(1) לחוק;
”תשתית הולכה“ – תשתית הספקת מים שמתקיים בה אחד מאלה:
(1)
מנהל הרשות קבע כי היא דרושה לצורך הספקת מים וכי לא היתה נדרשת לבעל רישיון הפקה והספקה לו היה מקבל את המים מרשות המים הארצית, ואם היא משמשת ספק חד־רשותי או ספק רב־רשותי – לכל יישוב, חלק תשתית ההולכה שעלותו, לפי נוסחת המחירון, עולה על 0.22 שקלים חדשים;
(2)
היא משמשת בעל רישיון להספקת מים שהוא מקבל מרשות המים הארצית ומנהל הרשות קבע כי חיבור הצרכן שדרכו מסופקים לו המים אינו עומד בתנאי סעיפים 5 ו־10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014.
תעריפים בעד הפקה והולכה של מים [תיקון: תשע״ח־2]
(א)
תעריף ההפקה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה וסיפק לרשות המים הארצית יהיה כקבוע בפרק ב׳.
(ב)
תעריף ההפקה וההולכה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה והספקה שווה –
(1)
לבעל רישיון שלא נקבע לו תעריף הולכה – לתעריף ההפקה לפי פרק ב׳;
(2)
לבעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה – לתעריף ההולכה לפי פרק ג׳.
פרק ב׳: תעריפי הפקה
הפקה מקידוח [תיקון: תשע״ז, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]
(א)
תעריף ההפקה האחידה בעד כל מ״ק שהפיק בעל רישיון מקידוח, לרבות הוצאות ניהול ושונות, הוא 0.851 ש״ח למ״ק.
(ב)
הפיק בעל רישיון הפקה בסיסית, ייווסף על תעריף ההפקה האחידה סכום של 0.509 ש״ח למ״ק; ואולם הפיק בעל רישיון כמות הכרה בהקמה לפי סעיף 4(ב), ייווסף על תעריף ההפקה האחידה הסכום שבתוספת השלישית, לפי הספיקה המוכרת לקידוח ולעומק הקידוח.
(ג)
הפיק בעל רישיון מים מקידוח שמשרד הבריאות אישר לאספקת מי שתייה, ייווסף על תעריף ההפקה האחידה סכום של 0.021 ש״ח למ״ק.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), הפיק בעל רישיון כמות הכרה בהקמה לפי סעיף 4(ב), וסיפק אותה לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל, ייווסף על תעריף ההפקה האחידה הסכום שננקב באותה הוראה.
כמות שעות בסיסית [תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשפ״ג, תשפ״ג־2]
(א)
כמות השעות הבסיסית לקידוח שהוקם אחרי יום ט״ו בשבט התשל״ב (31 בדצמבר 1972) עד יום ז׳ בטבת התשפ״ג (31 בדצמבר 2022), ובלבד שלא חלפו 50 שנים מיום הקמתו – תעמוד על 1,000 שעות, ולקידוח שהוקם לאחר מכן – כמות ההכרה בהקמה; על אף האמור, עלה תעריף ההפקה וההולכה על תעריף ההספקה – יהיה תעריף ההפקה וההולכה שווה לתעריף ההספקה.
(ב)
כמות הכרה בהקמה () תחושב לפי הנוסחה הזו, ובקידוח שנעשה במיתאר עירוני – כמכפלה של כמות ההכרה בהקמה ב־1.15:
![{\displaystyle H=1,000\times \left[720+11\times h+(620+1.75h)\times ({\tfrac {Q}{150}})^{0.25}\right]}](https://wikimedia.org/api/rest_v1/media/math/render/svg/688e7e454195d489c1ad8e3c7ea85f818633c534)
לעניין זה –
”“ – עומק הקידוח;
”“ – כושר ההפקה המוכר לקידוח.
הפקה הכרוכה בהרמת מים חריגה
(א)
מנהל הרשות רשאי, לבקשת בעל רישיון המפיק מים מקידוח ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, להכיר לו בתעריף ההפקה בעלויות נוספות אם מתקיימים כל אלה:
(1)
הממוצע השנתי של מפלס מי התהום הדינמי בקידוח בתוספת גובה ההרמה הנדרש לשם הספקת מים תקינה עולה על 170 מטרים;
(2)
מנהל הרשות שוכנע כי העלות הדרושה בפועל להפקת המים, כשהיא מחושבת לפי הוראות פרק ג׳, בשינויים המחויבים, עולה על תעריף ההפקה המוכר בעדם.
(ב)
עדכון תעריף ההפקה לפי סעיף קטן (א) ייעשה במועד הקבוע בסעיף 18(א).
הספקה שמהווה הפקה [תיקון: תשע״ח־3, תשע״ט]
(א)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 3(ב), סיפק בעל רישיון הספקה מים שקיבל מבעל רישיון הפקה לבעל רישיון הספקה אחר – יראו אותו כבעל רישיון הפקה לגבי אותם מים ותעריף ההפקה שלהם יהיה התעריף ששילם בעדם.
(ב)
סופקו המים לפי סעיף קטן (א), לצריכה ביתית באמצעות תשתית הולכה של בעל רשיון ההפקה שאינו ספק חד־רשותי או ספק רב־רשותי יהיה תעריף ההולכה לאותו ספק לפי החישוב בכללי שירותי תשתית ואם סופקו בשטח עירוני בהתאמות לפי סעיף 11ב לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009.
הפקת מים עיליים [תיקון: תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3]
(א)
למעט אם נקבע אחרת בתוספת השנייה, תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקת מים עיליים הוא 0.311 שקלים חדשים למ״ק, עלות ההון למ״ק – 0.187 שקלים חדשים ושיעור קרן השיקום – 35%, ולמפיק שהפיק מים מעל 250,000 מ״ק בשנת הרישוי תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקת מים עיליים הוא 0.108 שקלים חדשים למ״ק, עלות ההון למ״ק 0.062 שקלים חדשים ושיעור קרן השיקום – 35%.
(ב)
מועצת הרשות הממשלתית רשאית, לבקשת בעל רישיון או ביוזמת מנהל הרשות, לקבוע בתוספת השנייה, לבעל רישיון המפיק מים עיליים, תעריף הפקה והולכה לפי העלות הדרושה לכך; העלות הדרושה כאמור תחושב לפי פרק ג׳, בשינויים המחויבים.
הפקת מים מותפלים [תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד־3]
(א)
תעריף ההפקה בעד מים מותפלים שסופקו לרשות המים הארצית יהיה המחיר בעד רכישת אספקת שירותי מים מותפלים בשביל אותם מים, שנקבע בין מפעיל מיתקן ההתפלה לבין ממשלת ישראל או בהוראת המנהל, לפי העניין.
(ב)
תעריף ההפקה בעד מ״ק מים מותפלים ששימש לצריכה עצמית, למעט מים מותפלים ששימשו בתהליך הייצור ולרבות מים שסופקו לאחרים – 1.363 שקלים חדשים למ״ק.
הפקת טיוב והתפלת מים מליחים [תיקון: תשפ״ג]
(א)
לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב ייווספו כל אלה:
(1)
סכום למ״ק, לפי סוג המזהם וריכוזו במים המופקים –
(א)
בשלוש השנים הראשונות שבהן פועל המיתקן – לפי פרט (2) בתוספת הראשונה;
(ב)
מהשנה הרביעית שבה פועל המיתקן ואילך – לפי פרט (3) בתוספת הראשונה;
(2)
סכום סביר למ״ק שהוכח להנחת דעתו של מנהל הרשות, שבעל הרישיון משלם תמורת סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב.
(א1)
לתעריף ההפקה בעד התפלת מים מליחים ייווסף סכום למ״ק לפי כמות המים, מליחותם, ומחזור פעילותו של המיתקן לפי פרט (3א) שבתוספת הראשונה.
(ב)
מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת תחילת פעילות המיתקן, סוג המזהם, ריכוזו במים המופקים והסכום למ״ק בעד סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב, וכן כמות המים ומליחותם, לפי העניין.
הפקת מיהול [תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]
(א)
לתעריף ההפקה בעד הפקת מיהול ייווסף הסכום למ״ק שלהלן:
(1)
בתקופת ההקמה, כפי שיקבע מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ב) – 1.703 שקלים חדשים;
(2)
אחרי תקופת ההקמה האמורה בפסקה (1) – 0.171 שקלים חדשים.
(ב)
מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת ההקמה לפי תוצאת החלוקה, בשנים, של עלות הקמת תשתית המיהול במכפלה של כמות המים המוקצית ברישיון בתעריף שבסעיף קטן (א)(1); עלות הקמת תשתית המיהול תיקבע לפי הוראות פרק ג׳, בשינויים המחויבים.
הפקה לא מוכרת [תיקון: תשפ״ד]
בעד הפקת סילוק, הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הפקה.
פרק ג׳: תעריפי הולכה
תעריף הולכה [תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]
(א)
תעריף ההולכה לכל בעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה, בעד הולכת המים באמצעותה, הוא כמפורט בתוספת השנייה, והוא כולל גם את תעריף ההפקה בעד אותם מים.
(ב)
תעריף ההולכה יחושב לפי נוסחת המחירון, על בסיס התשתית הדרושה באופן סביר להפקת מים ולהולכתם, בהתחשב במאפיינים הנדסיים, תפעוליים וכלכליים, וכמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף, ובתוספת הוצאות ניהול ושונות.
(ג)
בהעדר נתונים הדרושים לחישוב העלויות לפי נוסחת המחירון, ייקבעו הנתונים לפי אומד דעתו של מנהל הרשות.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, תעריף ההפקה וההולכה לבעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה ושלא נקבע לו תעריף בתוספת השנייה, יהיה תעריף ההפקה שנקבע לו לפי פרק ב׳ בתוספת 0.171 שקלים חדשים למ״ק.
התאמות לנוסחת המחירון [תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3]
(א)
בסעיף זה ובסעיף 17 –
”גובה הרמה ממוצע“ – ההפרש בין הממוצע המשוכלל של גובה מקורות המים שבהם הופקו המים לבין הממוצע המשוכלל של גובה נקודות ההספקה של המים, לפי כמויות המים שהופקו וסופקו בהם, לפי העניין;
”מקדם ההון“ – 0.2 בתוספת מכפלה של 0.8 בשיעור ההשקעה בתשתיות;
”עלות הון למ״ק“ – כהגדרתו בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית, ובתוספת עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש לפי סעיף קטן (ג), ואולם יקראו כאילו במקום:
(1)
”הכמות השנתית“ נכתב ”כמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף“;
(2)
המקדם לחיוב שלצד שער הריבית בפרט 1 בתוספת הראשונה לכללי שירותי תשתית נכתב ”התשואה השנתית, כהגדרתה בסעיף 47 לכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011, בתוספת 4.38%“;
(3)
”עלות הון שנתית“ נכתב ”עלות הון שנתית, ולעניין תשתיות שהוקמו עד יום התחילה – 50% מעלות ההון השנתית“;
”ספק בעל שונות גבוהה“ – ספק שגובה ההרמה הממוצע שלו עשוי להשתנות ביותר מ־300 מטרים משנה לשנה, כתוצאה מהמצב ההידרולוגי;
”שיעור ההשקעה בתשתיות“ – ממוצע משוקלל של היחסים האלה, בהתאם לשווי תשתיות ההולכה של בעל הרישיון שבעדן הם מחושבים, לפי נוסחת המחירון:
(1)
בעד תשתיות שהוקמו עד יום התחילה – היחס בין שווי התשתיות לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
(2)
בעד תשתיות שהוקמו אחרי יום התחילה ונוספו למצאי התשתיות של בעל הרישיון לפי סעיף 18(ב) – היחס בין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון בניכוי מענקים, לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
(ב)
רכיב ההון בתעריף ההולכה יחושב כמכפלה של עלות ההון למ״ק במקדם ההון.
(ג)
לעלות ההון למ״ק שחושבה לפי נוסחת המחירון ייווספו עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש בשיעור של 20%.
(ד)
רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה לא יעלה על עלות האנרגיה לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון בתוספת 10%.
(ה)
רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה יהיה שווה, בכל שנה, לעלות האנרגיה למ״ק, כהגדרתה בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית, מחושבת לפי גובה ההרמה הממוצע באותה השנה; עלה תעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה בשנה מסוימת על תעריף ההספקה שנקבע לו בכללי מקורות, יעמוד תעריף ההולכה שלו באותה שנה על תעריף ההספקה כאמור, ולתעריף ההולכה בשנה הבאה ייווסף סכום השווה למכפלה של הסכום שבו הופחת תעריף ההולכה, ואם שולם בדרך של קיזוז מקדמה לפי סעיף קטן (ו) – הסכום שנותר לאחר הקיזוז, ביחס בין כמות המים שהפיק בשנה לגביה נקבע התעריף לבין כמות המים בשנה שקדמה לה.
(ו)
על אף האמור בכללים אלה ובכללי שירותי תשתית, ספק בעל שונות גבוהה שחל עליו סעיף 10 לכללי שירותי תשתית, לא יעביר לרשות המים הארצית את התשלום הקבוע שעליו לשלם לפי סעיף 10(1) לכללי שירותי תשתית וחלק מדמי המים שעליו לשלם לפי סעיף 33א(ב) לחוק השווה לסכום היטל ההפקה הממוצע למ״ק שבו חויב בשנת 2016, בעד התקופה שמיום התחילה עד כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019), וסכום זה ייוותר בידיו וישמש כמקדמה על חשבון התוספת לתעריף ההולכה לפי סעיף קטן (ה) ויקוזז ממנה.
קבלת מידע
(א)
בעל רישיון יגיש למנהל הרשות, בתוך 30 ימים ממועד דרישתו, נתונים ומסמכים בדבר התשתית המשמשת אותו להולכה והעלויות הכרוכות בביצועה, במתכונת שעליה הורה לו מנהל הרשות.
(ב)
לא הגיש בעל רישיון נתונים ומסמכים לפי סעיף קטן (א), יקבע מנהל הרשות את תעריף ההולכה לפי אומד דעתו, ובלבד שלא יעלה על 80% מהתעריף שחישב לפי סעיף 11.
(ג)
מנהל הרשות יודיע לבעל הרישיון על החלטתו לפי סעיף קטן (ב); בעל רישיון רשאי להשיג לפני מועצת הרשות הממשלתית על החלטת מנהל הרשות בתוך 30 ימים.
הולכה של מים מותפלים [תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]
תעריף ההולכה בעד הפקת מים מותפלים רכים שסופקו לאחרים – 0.250 שקלים חדשים.
הולכה של הפקת סילוק [תיקון: תשע״ח־3, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]
(א)
תעריף ההולכה בעד מים שהופקו בהפקת סילוק, למעט הפקת סילוק שסווגה ברישיון כהפקת שיקום –
(1)
אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם למיתקן טיפול בשפכים – התעריף בעד הזרמת אותם מים לביוב, בתוספת 1.097 ש״ח למ״ק;
(2)
אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם לנחל וקבע כי יש לטפל בהם קודם להזרמתם – סכום למ״ק שיחושב לפי סעיף 8.
(ב)
בעד הפקת סילוק שאינה בתנאים שבסעיף קטן (א) לא יוכר תעריף הולכה.
הולכה לא מוכרת [תיקון: תשפ״ד]
בעד הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הולכה.
פרק ד׳: הוראות שונות
קרן שיקום [תיקון: תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]
(א)
בעל רישיון יעביר בתום כל רבעון, לחשבון בנק נפרד שבבעלותו, סכום שישמש בעד השקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח תשתיות, לרבות פירעון אשראי שהתקבל ממלווה למטרה כאמור –
(1)
בעד כל מ״ק שסיפק, לרבות לצריכה עצמית, שנקבע לגביהם תעריף הולכה – סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ״ק שנקבע בתעריף ההולכה בשיעור קרן השיקום;
(2)
בעד כל מ״ק מים עיליים שהפיק – סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ״ק שנקבע בתעריף ההפקה בשיעור קרן השיקום;
(3)
בעד כמות המים הבסיסית שהפיק מקידוח – 0.509 שקלים חדשים, ובעד כמות הכרה בהקמה לפי סעיף 4(ב) – הסכום הקבוע בתוספת השלישית לפי הספיקה המוכרת לקידוח ולעומק הקידוח; בעד הכמות שמעבר לכמות הבסיסית – 0.156 ש״ח למ״ק.
(ב)
בעל רישיון לא יעשה כל שימוש בכספים שעליו להעביר לפי סעיף זה שלא למטרה שנועדו לה, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא אם כן השעבוד, ההמחאה או זכות הקיזוז משמשים למטרה שנועדו לה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שלא נקבעה לו בתעריף עלות הון למ״ק, רשאי להעביר את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לפיקדון נפרד בחשבון בנק שבבעלותו.
עדכון תעריפים וסכומים [תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט־2]
(א)
התעריפים, התעריפים המחושבים והתוספות לכללים לפי סעיף 11, עלות ההון למ״ק ושיעור קרן השיקום יעודכנו ביום י״ח בתמוז התשע״ח (1 ביולי 2018) וב־1 בינואר של כל שנה לאחר מכן לפי סעיף קטן זה.
(ב)
בכל עדכון תעריפים לפי סעיף קטן (א), יעודכן מצאי התשתיות בתוספת תשתיות הולכה חדשות שנכללו בתכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיף 20, ושפורטו בדוח השנתי האחרון שהגיש בעל הרישיון לרשות הממשלתית לפי סעיף 26 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014, לפני מועד עדכון התעריפים, ובניכוי תשתיות הולכה שאינן פעילות ותשתיות הולכה שנגרעו לפי אותו דוח שנתי.
(ג)
אירע שינוי מבני בבעל רישיון, יעודכנו לגביו הפרטים שבסעיף קטן (א) לא יאוחר ממועד עדכון התעריפים לפי סעיף 112א לחוק.
אישור הכרה בהפקות טיוב, מיהול ושיקום
(א)
מועצת הרשות הממשלתית תקבע את סכומי ההכרה השנתיים המרביים בהפקות טיוב ומיהול ובהפקות שיקום לפי תכנית שיציג לה מנהל הרשות הממשלתית.
(ב)
מנהל הרשות לא יקבע ברישיון הפקת טיוב, הפקת מיהול או הפקת שיקום, אם סכום ההכרה השנתי המרבי שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (א) קטן מאלה:
(1)
בהפקת טיוב ובהפקת מיהול – המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת טיוב וכהפקת מיהול באותה השנה, בתעריף ההפקה להפקת טיוב ולהפקת מיהול, לפי העניין;
(2)
בהפקת שיקום – המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת שיקום באותה השנה בתעריף שבהגדרה ”R2“ שבסעיף 7(3)(א) לכללי מקורות.
תכנית פיתוח [תיקון: תשע״ט־2]
בעל רישיון שנקבע לו תעריף בתוספת השנייה יגיש לאישור מועצת הרשות הממשלתית, אחת לשלוש שנים, לא יאוחר מ־30 בספטמבר, תכנית פיתוח של התשתיות לשלוש השנים הבאות; תכנית פיתוח ראשונה לשנים 2018 עד 2020 תוגש עד יום ט״ו בניסן התשע״ח (31 במרס 2018).
פריסת עלויות פיתוח [תיקון: תש״ף־2]
(א)
בסעיף זה –
”עלויות פיתוח“ – ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא שלילי;
”ריבית“ – ריבית החשב הכללי כמשמעותה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות;
”תקופת הביניים“ – התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח ועד 3 שנים מהשלמת הקמתן;
”תשתיות“ – התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)
בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה בתוספת השנייה ושהגיש עד המועד האחרון להגשה תכנית פיתוח לפי סעיף 20 שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 100 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, עד לאותו מועד, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לפרוס עלויות פיתוח על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
(ג)
מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לפרוס עלויות פיתוח, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
(1)
על פני זמן, בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
(2)
בתקופת הביניים, תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם;
(ד)
סכום הפריסה המרבי לכל תקופת הביניים לא יעלה על היקף ההשקעה המאושרת במכפלה של 9.5%;
(ה)
פריסת עלויות ההקמה בתקופת הביניים בתוספת ריבית, תקוזז מתשלום דמי המים בשנים העוקבות.
מס ערך מוסף
התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.
תחילה [תיקון: תשע״ח]
תחילתם של כללים אלה ביום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017) (להלן – יום התחילה).
סייג לתחולה
כללים אלה לא יחולו על מים שיופקו למטרות שבסעיף 6(1) ו־(3) עד (6) לחוק, מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017).
הוראת מעבר [תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ג־3]
(א)
על אף האמור בכללים אלה –
(1)
התוספת לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב לבעל רישיון שנקבעה לו ברישיון הקצאה להפקת מים בהפקת טיוב ערב תחילתם של כללים אלה, תהיה –
(א)
בתקופה שמיום התחילה עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) – 3.5 ש״ח למ״ק;
(ב)
בעד הפקת טיוב שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה ובלבד שלא תעלה על 12 שנים ממועד מתן הפטור – 2.134 ש״ח למ״ק;
(2)
התוספת לתעריף בעד הפקת מיהול שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה – 1.600 ש״ח למ״ק;
(3)
בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), לא יעלו דמי המים לפי סעיף 33א(ב) לחוק בעד מים למטרת חקלאות שישלם בעל רישיון הפקה והולכה שסיפק מים למטרת חקלאות ערב תחילתם של כללים אלה ממקור מים מסוים, על הנמוך מבין אלה:
(א)
סכום היטל ההפקה הממוצע למ״ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016 בתוספת של –
(1)
בשנת 2017 – 0.26 שקלים חדשים;
(2)
בשנת 2018 – 0.43 שקלים חדשים;
(3)
בשנת 2019 – 0.60 שקלים חדשים;
(4)
בשנת 2020 – 0.784 שקלים חדשים;
(5)
בשנת 2021 – 0.955 שקלים חדשים;
(ב)
בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019), הגבוה מבין אלה:
(1)
דמי המים לפי סעיף 33א(ב) לחוק בעד מים למטרת חקלאות שיחולו עליו בשנת 2020;
(2)
סכום היטל ההפקה הממוצע למ״ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016;
(3א)
על אף האמור בפסקה (3), עד תום התקופה הקבועה באותה פסקה, יהיו דמי המים לפי סעיף 33א(ב) לחוק בעד מים שמקורם בהפקה חורגת, דמי המים שנקבעו לפי פסקה (3) בתוספת ההפרש שבין התעריף לפי סעיף 7(1)1.1.9 לכללי מקורות ובין התעריף לפי סעיף 7(1)1.1.7 לכללים האמורים;
(4)
בתקופה שמיום התחילה עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), יהיה תעריף ההפקה בעד כל מ״ק שהפיק בעל רישיון שהוא מפיק עירוני, כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק, כנוסחה ערב ביטולה בסעיף 31 לחוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017, מקידוח מי שתייה –
(א)
לגבי הפקה בסיסית – 2.52 שקלים חדשים;
(ב)
לגבי הפקה נוספת – 0.52 שקלים חדשים.
(ב)
סעיף קטן (א)(1) ו־(2) לא יחול על מים שהופקו בהפקת טיוב או בהפקת מיהול ממקור מים מסוים, שלגביו הודיע בעל הרישיון לרשות המים הארצית כי הוא מבקש להחיל את הכללים, החל במועד קבלת ההודעה.
(ג)
בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה בתוספת השנייה יגיש למנהל הרשות, עד יום י״א בתשרי התשע״ח (1 באוקטובר 2017) (להלן – מועד ההגשה), את כל אלה:
(1)
סקר נכסים של כל תשתיות ההולכה המשמשות אותו, לרבות מאפייניהם, מועד הקמתן ומיקומן;
(2)
דוחות כספיים שלו לשנים 2014 עד 2016;
(3)
ספר רכוש קבוע;
(4)
פירוט התעריפים שבהם חייב את צרכניו בכל אחת מהשנים 2014 עד 2016;
(5)
פירוט כמויות המים שסיפק בשנת 2016 לפי מקורות המים ומקומות אספקתם.
(ד)
בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה בתוספת השנייה רשאי להגיש למנהל הרשות, עד מועד ההגשה, דוחות כספיים של צרכניו המעידים על השקעות שביצעו בתשתיות ההולכה של בעל הרישיון.
(ה)
אישר מנהל הרשות נתונים ומסמכים שהגיש לו בעל רישיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), ישמשו אלה בקביעת תעריף ההולכה בעדכון התעריפים שייעשה ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
(ו)
לא הגיש בעל רישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) עד מועד ההגשה, יהיה תעריף ההולכה שלו 80% מתעריף ההולכה שנקבע לו בתוספת השנייה, החל ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
(ז)
הגיש בעל הרישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) אחרי מועד ההגשה, יחולו לגבי אותם נתונים ומסמכים הוראות סעיף קטן (ה), בעדכון התעריפים הבא שלאחר אישורם.
הוראת מעבר [תיקון: תש״ף־2]
(א)
בסעיף זה –
”ההפרש בדמי המים“ – ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא חיובי;
”חוב דמי מים“ – סכום המקדמה שבעל הרישיון לא העביר לרשות המים הארצית על דמי מים לפי סעיף 33א(ב) או סעיף 112 לחוק עד סכום המקדמה המרבי שהורה מנהל הרשות, לרבות הריבית והפרשי ההצמדה למדד שנצברו בעדו עד לפירעונו;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מקדמה“ – כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
”ריבית והפרשי הצמדה“ – מדד בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 1.16%;
”תקופת הביניים“ – התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח עד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030);
”תקופת ההקמה“ – התקופה שמיום התחילה או ממועד אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לפי המאוחר מביניהם, עד מועד השלמת הקמת התשתיות או עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), לפי המוקדם מביניהם;
”תשתיות“ – התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)
על אף האמור בסעיף 20א, בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה בתוספת השנייה, ושאושרה לו תכנית פיתוח לפי הסכם עם המדינה לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020), שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 50 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, בתוך 30 ימים מיום התחילה, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לצבור מקדמה על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
(ג)
מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לצבור במהלך תקופת ההקמה מקדמה בסכום מרבי שיורה, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
(1)
על פני זמן בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
(2)
ממועד השלמת הקמת התשתיות עד לא יאוחר מיום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030) תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם.
(ד)
סכום המקדמה לא יעלה על ההפרש בדמי המים הצפוי בתקופת הביניים.
(ה)
בעל רישיון שקיבל את אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לא יעביר לרשות המים הארצית, במהלך תקופת ההקמה, 38% מחוב דמי מים שעליו לשלם.
(ו)
ההפרש בדמי המים בתקופת הביניים יקוזז מחוב דמי המים; בעל הרישיון ישלם את חוב דמי המים שייוותר בתום תקופת הביניים או בתום השנה הראשונה שבה היו דמי מים חיוביים בתקופת הביניים, אם ייוותר, לפי המוקדם מביניהם, במלואו, עד לא יאוחר מסוף השנה העוקבת למועד תחילת התשלום.
ביטול
תקנות המים (חישוב עלות המים), התשנ״ב–1991 – בטלות.
תוספת ראשונה
(סעיף 8)
”מג״ל“ – מיליגרם לליטר;
”מזהמים אורגניים“ – החומרים המפורטים בטבלאות ב׳ ו־ג׳ בתוספת הראשונה לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה), התשע״ג–2013;
”מקג״ל“ – מיקרוגרם לליטר.
[תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]
הסכום הנוסף למ״ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה בסעיף 8(א)(1)(א) לכללים אלה, לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה –
| מדרגות של כמות המים שהופקה לפי רישיון (אלפי מ״ק לשנה) | סוג המזהם וריכוזו במים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הרחקת חנקות | הרחקת מזהמים אורגניים | הרחקת פרכלוראט | ||||||||
| עד 110 מג״ל | מעל 110 מג״ל | עד 30 מקג״ל | 31 עד 50 מקג״ל | 51 עד 75 מקג״ל | מעל 75 מקג״ל | עד 30 מקג״ל | 31 עד 50 מקג״ל | 51 עד 75 מקג״ל | מעל 75 מקג״ל | |
| עד 200 | 4.40 | 5.15 | 5.08 | 5.84 | 6.64 | 7.71 | 8.26 | 8.44 | 8.65 | 8.86 |
| מעל 200 עד 400 | 1.75 | 2.31 | 1.56 | 2.07 | 2.64 | 3.45 | 0.52 | 0.58 | 0.66 | 0.77 |
| מעל 400 עד 750 | 1.67 | 2.18 | 1.51 | 1.95 | 2.47 | 3.20 | 0.44 | 0.49 | 0.54 | 0.59 |
| מעל 750 עד 4,000 | 1.61 | 2.10 | 1.50 | 1.92 | 2.40 | 3.11 | 0.42 | 0.44 | 0.46 | 0.52 |
| מדרגות של כמות המים שהופקה לפי רישיון (אלפי מ״ק לשנה) | סוג המזהם וריכוזו במים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| הרחקת דטרגנטים | הרחקת כרומאט | ||||
| מעל 500 מקג״ל | עד 80 מקג״ל | 81 עד 110 מקג״ל | 111 עד 140 מקג״ל | מעל 140 מקג״ל | |
| עד 200 | 3.80 | 4.57 | 5.03 | 5.38 | 5.73 |
| מעל 200 עד 400 | 1.97 | 1.23 | 1.85 | 2.34 | 2.86 |
| מעל 400 עד 750 | 1.38 | 1.23 | 1.85 | 2.34 | 2.86 |
| מעל 750 עד 4,000 | 1.01 | 1.23 | 1.85 | 2.34 | 2.86 |
[תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3]
הסכום הנוסף למ״ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה בסעיף 8(א)(1)(ב) לכללים אלה, לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה –
| מדרגות של כמות המים שהופקה לפי רישיון (אלפי מ״ק לשנה) | סוג המזהם וריכוזו במים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הרחקת חנקות | הרחקת מזהמים אורגניים | הרחקת פרכלוראט | ||||||||
| עד 110 מג״ל | מעל 110 מג״ל | עד 30 מקג״ל | 31 עד 50 מקג״ל | 51 עד 75 מקג״ל | מעל 75 מקג״ל | עד 30 מקג״ל | 31 עד 50 מקג״ל | 51 עד 75 מקג״ל | מעל 75 מקג״ל | |
| עד 200 | 3.63 | 4.01 | 3.06 | 4.06 | 5.12 | 6.49 | 3.39 | 3.61 | 3.87 | 4.15 |
| מעל 200 עד 400 | 1.01 | 1.16 | 0.52 | 1.17 | 1.92 | 2.96 | 0.65 | 0.76 | 0.89 | 1.00 |
| מעל 400 עד 750 | 1.01 | 1.15 | 0.44 | 1.03 | 1.69 | 2.66 | 0.59 | 0.63 | 0.70 | 0.76 |
| מעל 750 עד 4,000 | 1.00 | 1.15 | 0.43 | 0.98 | 1.61 | 2.55 | 0.56 | 0.59 | 0.62 | 0.65 |
| מדרגות של כמות המים שהופקה לפי רישיון (אלפי מ״ק לשנה) | סוג המזהם וריכוזו במים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| הרחקת דטרגנטים | הרחקת כרומאט | ||||
| מעל 500 מקג״ל | עד 80 מקג״ל | 81 עד 110 מקג״ל | 111 עד 140 מקג״ל | מעל 140 מקג״ל | |
| עד 200 | 1.89 | 3.30 | 3.83 | 4.20 | 4.59 |
| מעל 200 עד 400 | 0.49 | 1.43 | 2.13 | 2.66 | 3.24 |
| מעל 400 עד 750 | 0.44 | 1.43 | 2.13 | 2.66 | 3.24 |
| מעל 750 עד 4,000 | 0.42 | 1.43 | 2.13 | 2.66 | 3.24 |
[תיקון: תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ד־3]
הסכום במ״ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן התפלת מים מליחים, לכל תקופת פעילות המיתקן ולכל כמות מים שהופקה בכמות ובמליחות המתאימה בטבלה לפי מחזור הפעילות של המיתקן –
| כמות המים ומליחותם שנקבעה באישור מנהל הרשות ובלבד שהופקה לפי רישיון (אלפי מ״ק לשנה) | התפלת מים מליחים במחזור הפעילות הראשון של המיתקן | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מליחות (מג״ל) | |||||||||||
| עד 250 מג״ל | מעל 250 עד 500 מג״ל | מעל 500 עד 1,000 מג״ל | מעל 1,000 עד 1,500 מג״ל | מעל 1,500 עד 1,800 מג״ל | מעל 1,800 עד 2,000 מג״ל | מעל 2,000 עד 2,500 מג״ל | מעל 2,500 עד 3,000 מג״ל | מעל 3,000 עד 3,750 מג״ל | מעל 3,750 עד 4,500 מג״ל | מעל 4,500 מג״ל | |
| 200 עד 400 | 2.45 | 2.50 | 2.57 | 2.65 | 2.68 | 2.72 | 2.77 | 2.88 | 3.03 | 3.17 | 3.27 |
| מעל 400 עד 600 | 2.17 | 2.24 | 2.30 | 2.37 | 2.40 | 2.44 | 2.49 | 2.60 | 2.74 | 2.89 | 2.98 |
| מעל 600 עד 800 | 2.00 | 2.06 | 2.11 | 2.19 | 2.23 | 2.27 | 2.31 | 2.41 | 2.56 | 2.69 | 2.78 |
| מעל 800 עד 1,000 | 1.84 | 1.90 | 1.95 | 2.02 | 2.06 | 2.10 | 2.14 | 2.25 | 2.39 | 2.52 | 2.61 |
| מעל 1,000 עד 2,000 | 1.76 | 1.80 | 1.87 | 1.94 | 1.97 | 2.00 | 2.05 | 2.15 | 2.30 | 2.42 | 2.50 |
| מעל 2,000 עד 3,000 | 1.55 | 1.59 | 1.65 | 1.71 | 1.74 | 1.78 | 1.82 | 1.92 | 2.07 | 2.18 | 2.27 |
| מעל 3,000 עד 4,000 | 1.37 | 1.41 | 1.47 | 1.54 | 1.57 | 1.61 | 1.64 | 1.70 | 1.79 | 1.90 | 1.97 |
| מעל 4,000 עד 6,000 | 1.34 | 1.38 | 1.39 | 1.45 | 1.47 | 1.50 | 1.55 | 1.63 | 1.75 | 1.85 | 1.93 |
| מעל 6,000 עד 7,000 | 1.29 | 1.33 | 1.37 | 1.43 | 1.46 | 1.49 | 1.53 | 1.61 | 1.74 | 1.84 | 1.91 |
| מעל 7,000 עד 8,000 | 1.25 | 1.29 | 1.34 | 1.39 | 1.42 | 1.45 | 1.48 | 1.57 | 1.70 | 1.80 | 1.87 |
| מעל 8,000 עד 10,000 | 1.22 | 1.26 | 1.31 | 1.36 | 1.39 | 1.42 | 1.45 | 1.54 | 1.67 | 1.77 | 1.83 |
| מעל 10,000 עד 12,000 | 1.18 | 1.23 | 1.28 | 1.34 | 1.36 | 1.39 | 1.43 | 1.51 | 1.64 | 1.74 | 1.81 |
| מעל 12,000 עד 14,000 | 1.17 | 1.22 | 1.27 | 1.33 | 1.35 | 1.38 | 1.41 | 1.49 | 1.63 | 1.73 | 1.79 |
| מעל 14,000 | 1.15 | 1.20 | 1.25 | 1.31 | 1.33 | 1.36 | 1.39 | 1.48 | 1.61 | 1.71 | 1.77 |
| כמות המים ומליחותם שנקבעה באישור מנהל הרשות ובלבד שהופקה לפי רישיון (אלפי מ״ק לשנה) | התפלת מים מליחים בכל מחזור פעילות נוסף של המיתקן | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מליחות (מג״ל) | |||||||||||
| עד 250 מג״ל | מעל 250 עד 500 מג״ל | מעל 500 עד 1,000 מג״ל | מעל 1,000 עד 1,500 מג״ל | מעל 1,500 עד 1,800 מג" | מעל 1,800 עד 2,000 מג״ל | מעל 2,000 עד 2,500 מג״ל | מעל 2,500 עד 3,000 מג״ל | מעל 3,000 עד 3,750 מג״ל | מעל 3,750 עד 4,500 מג״ל | מעל 4,500 מג״ל | |
| 200 עד 400 | 2.14 | 2.19 | 2.26 | 2.33 | 2.36 | 2.39 | 2.44 | 2.55 | 2.69 | 2.82 | 2.91 |
| מעל 400 עד 600 | 1.90 | 1.94 | 2.00 | 2.08 | 2.11 | 2.15 | 2.19 | 2.30 | 2.44 | 2.57 | 2.66 |
| מעל 600 עד 800 | 1.75 | 1.79 | 1.85 | 1.93 | 1.95 | 1.99 | 2.05 | 2.14 | 2.29 | 2.42 | 2.49 |
| מעל 800 עד 1,000 | 1.63 | 1.68 | 1.73 | 1.79 | 1.83 | 1.88 | 1.91 | 2.00 | 2.15 | 2.28 | 2.36 |
| מעל 1,000 עד 2,000 | 1.58 | 1.62 | 1.68 | 1.74 | 1.77 | 1.80 | 1.85 | 1.94 | 2.10 | 2.21 | 2.29 |
| מעל 2,000 עד 3,000 | 1.38 | 1.42 | 1.48 | 1.55 | 1.58 | 1.61 | 1.65 | 1.74 | 1.89 | 2.00 | 2.08 |
| מעל 3,000 עד 4,000 | 1.31 | 1.35 | 1.40 | 1.47 | 1.49 | 1.54 | 1.57 | 1.65 | 1.75 | 1.87 | 1.94 |
| מעל 4,000 עד 6,000 | 1.23 | 1.27 | 1.32 | 1.39 | 1.41 | 1.45 | 1.49 | 1.55 | 1.63 | 1.73 | 1.79 |
| מעל 6,000 עד 7,000 | 1.20 | 1.24 | 1.25 | 1.31 | 1.33 | 1.36 | 1.39 | 1.48 | 1.60 | 1.70 | 1.76 |
| מעל 7,000 עד 8,000 | 1.14 | 1.18 | 1.23 | 1.29 | 1.32 | 1.35 | 1.38 | 1.45 | 1.59 | 1.68 | 1.75 |
| מעל 8,000 עד 10,000 | 1.11 | 1.15 | 1.20 | 1.26 | 1.28 | 1.32 | 1.35 | 1.42 | 1.56 | 1.65 | 1.72 |
| מעל 10,000 עד 12,000 | 1.08 | 1.12 | 1.17 | 1.23 | 1.25 | 1.28 | 1.32 | 1.40 | 1.53 | 1.62 | 1.68 |
| מעל 12,000 עד 14,000 | 1.06 | 1.09 | 1.14 | 1.21 | 1.23 | 1.26 | 1.29 | 1.37 | 1.49 | 1.60 | 1.66 |
| מעל 14,000 | 1.04 | 1.08 | 1.13 | 1.20 | 1.22 | 1.25 | 1.28 | 1.36 | 1.48 | 1.58 | 1.64 |
על אף האמור בפרטים (2) ו־(3), הסכום הנוסף למ״ק בעד טיפול בכמה סוגי מזהמים, שווה לסכום הנוסף למ״ק לפי פרט (2) או (3), לפי העניין, בעד סוג המזהם היקר ביותר בתוספת מכפלה של עד 0.7, לפי קביעת מנהל הרשות, לפי העלות הנדרשת לטיפול באותו זיהום, בסך כל הסכום הנוסף למ״ק בעד כל המזהמים האחרים.
תוספת שנייה
[תיקון: תשע״ח, תש״ף־2]
(סעיפים 6, 11, 20, 20א ו־24)
[תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג, תשפ״ג־3, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4]
| פרט | שם בעל הרישיון | סוג התעריף | תעריף | עלות ההון למ״ק | שיעור קרן השיקום |
|---|---|---|---|---|---|
| 1. | אפיקי מים מליחים | הולכה | 1.103 | 0.395 | 25% |
| אפיקי מים שפירים | הולכה | 1.628 | 0.383 | 25% | |
| 2. | עמק הירדן | הולכה | 1.674 | 0.855 | 21% |
| 3. | מים בגליל | הולכה | 0.994 | 0.791 | 32% |
| 4. | מי גולן | הולכה לבית | 1.285 | 1.089 | 35% |
| הולכה לחקלאות | 1.264 בתוספת עלות אנרגיה למ״ק | 1.464 | 29% | ||
| 5. | עמק חרוד | הולכה | 1.484 | 1.167 | 30% |
| 6. | עין גדי | הפקת מים עיליים | 2.412 | 2.468 | 29% |
| 7. | כברי קיבוץ | הפקת מים עיליים | 1.032 | 0.573 | 44% |
| 8. | דן קיבוץ | הפקת מים עיליים | 2.250 | 2.155 | 26% |
| 9. | מפעל הדן אג׳ שת׳ חק׳ להספקת מים בע״מ | הפקת מים עיליים | 1.432 | 1.060 | 38% |
| 15. | גונן בית | הפקת מים עיליים | 2.870 | 2.731 | 35% |
| 16. | שמיר קיבוץ | הפקת מים עיליים | 1.516 | 1.179 | 35% |
| 17. | שדה יואב | הולכה | 0.735 | 0.000 | |
| 18. | מגדל | הפקת מים עיליים | 0.819 | 0.457 | 35% |
| 19. | גינוסר | הפקת מים עיליים | 0.800 | 0.556 | 35% |
| 20. | כפר סאלד בית | הפקת מים עיליים | 2.688 | 2.317 | 35% |
| 21. | בקעת הירדן | הולכה | 2.039 | 1.686 | 35% |
| 22. | שער העמקים | הפקת מים עיליים | 0.994 | 0.729 | 35% |
| 23. | עמיעד | הפקת מים עיליים | 0.988 | 0.816 | 35% |
| 24. | בן עמי | הפקת מים עיליים | 0.561 | 0.467 | 35% |
| 25. | נחלת המושבים | הפקת מים עיליים | 0.530 | 0.360 | 35% |
[תיקון: תשפ״ג]
תוספת שלישית
[תיקון: תשפ״ג־3]
(סעיפים 3(ב) ו־17(א)(3))
[תיקון: תשפ״ד־3, תשפ״ד־4]
| עומק קידוח | עד 25 מק״ש | מעל 25 עד 50 מק״ש | מעל 50 עד 75 מק״ש | מעל 75 עד 100 מק״ש | מעל 100 עד 125 מק״ש | מעל 125 עד 150 מק״ש | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| (1) | 0 עד 25 | 1.48 | 1.13 | 0.88 | 0.65 | 0.44 | 0.25 |
| (2) | מעל 25 עד 50 | 1.57 | 1.24 | 1.01 | 0.81 | 0.63 | 0.46 |
| (3) | מעל 50 עד 75 | 1.64 | 1.33 | 1.11 | 0.93 | 0.77 | 0.61 |
| (4) | מעל 75 עד 100 | 1.71 | 1.40 | 1.19 | 1.02 | 0.87 | 0.73 |
| (5) | מעל 100 עד 125 | 1.76 | 1.46 | 1.26 | 1.10 | 0.96 | 0.83 |
| (6) | מעל 125 עד 150 | 1.80 | 1.51 | 1.32 | 1.17 | 1.03 | 0.91 |
| (7) | מעל 150 עד 175 | 1.84 | 1.56 | 1.37 | 1.22 | 1.09 | 0.98 |
| (8) | מעל 175 עד 200 | 1.88 | 1.60 | 1.41 | 1.27 | 1.15 | 1.04 |
| עומק קידוח | מעל 125 עד 150 מק״ש | מעל 150 עד 175 מק״ש | מעל 175 עד 200 מק״ש | מעל 200 עד 225 מק״ש | מעל 225 עד 250 מק״ש | מעל 250 עד 275 מק״ש | מעל 275 עד 300 מק״ש | מעל 300 עד 325 מק״ש | מעל 325 עד 350 מק״ש | מעל 350 עד 375 מק״ש | מעל 375 עד 400 מק״ש | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| (1) | מעל 175 עד 200 | 1.04 | 0.94 | 0.84 | 0.75 | 0.66 | 0.57 | 0.49 | 0.41 | 0.32 | 0.24 | 0.16 |
| (2) | מעל 200 עד 225 | 1.09 | 0.99 | 0.90 | 0.81 | 0.73 | 0.65 | 0.57 | 0.49 | 0.41 | 0.34 | 0.27 |
| (3) | מעל 225 עד 250 | 1.14 | 1.04 | 0.96 | 0.87 | 0.79 | 0.72 | 0.64 | 0.57 | 0.49 | 0.42 | 0.35 |
| (4) | מעל 250 עד 275 | 1.18 | 1.09 | 1.00 | 0.92 | 0.85 | 0.77 | 0.70 | 0.63 | 0.56 | 0.50 | 0.43 |
| (5) | מעל 275 עד 300 | 1.21 | 1.13 | 1.05 | 0.97 | 0.90 | 0.83 | 0.76 | 0.69 | 0.63 | 0.56 | 0.50 |
| (6) | מעל 300 עד 325 | 1.25 | 1.16 | 1.09 | 1.01 | 0.94 | 0.87 | 0.81 | 0.74 | 0.68 | 0.62 | 0.56 |
| (7) | מעל 325 עד 350 | 1.28 | 1.20 | 1.12 | 1.05 | 0.98 | 0.92 | 0.85 | 0.79 | 0.73 | 0.67 | 0.61 |
| (8) | מעל 350 עד 375 | 1.31 | 1.23 | 1.15 | 1.08 | 1.02 | 0.96 | 0.89 | 0.83 | 0.78 | 0.72 | 0.67 |
| (9) | מעל 375 עד 400 | 1.34 | 1.26 | 1.18 | 1.12 | 1.05 | 0.99 | 0.93 | 0.87 | 0.82 | 0.76 | 0.71 |
כ״א בסיוון התשע״ז (15 ביוני 2017)
- משה גראזי
יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (בפועל)
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.