תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים) מתוך

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ריסוס בקרבת מקורות מים), התשנ״א–1991

ק״ת תשנ״א, 776; תשנ״ה, 1503.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 20ד(א)(2) ו־(4) לחוק המים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם מועצת המים ועם שר הבריאות ובהסכמת שר התחבורה, אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ה]

בתקנות אלה –

”השר“ – השר לאיכות הסביבה או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה;

”מזמין“ – אדם המזמין פעולת ריסוס מהאויר או מי שנמצא בשטח מטעמו;

”מיתקן ריסוס“ – מיתקן לפיזור תכשירים;

”מפעיל“ – כמשמעותו בסעיף 1 לחוק רישוי שירותי תעופה, התשכ״ג–1963;

”מקור מים“ – מקור מים כמשמעותו בסעיף 2 לחוק, שהוא עילי;

”נחל“ – נחל זורם לרבות יובליו הזורמים;

”ריסוס“ – פיזור תכשיר;

”שטח“ – השטח המיועד לריסוס מהאויר;

”תכשיר“ – חומר כימי או ביולוגי או תערובת של חומרים כימיים או ביולוגיים המיועדים לריסוס למטרות אלה:

(1)

ויסות צמיחה, פריחה ופוריות, ומניעתן;

(2)

דישון וזיבול;

(3)

מניעת מחלות חסר ומחלות פיזיולוגיות הן בצמחים והן בבעלי חיים;

(4)

שילוך עלים;

(5)

ביעור, דחיה או משיכה של נגעים, הן בצמחים והן בבעלי חיים;

(6)

שיטוח, הדבקה והרטבה של תכשירים.

2.

ריסוס בקרבת מקור מים

לא יבצע אדם ריסוס באופן שיגרום או שעלול לגרום לתכשיר להגיע למקור מים, לא יגרום לריסוס כאמור ולא יסייע בו.

3.

הגבלת טיסה מעל מקור מים [תיקון: תשנ״ה]

לא יטיס מפעיל כלי טיס הטעון בתכשיר מעל הכנרת, אגמי המוביל הארצי או מאגר מים המשמש למי שתיה, ולאורך נחל הירדן העליון ויובליו, תעלת המוביל הארצי וכל נחל באגן ההיקוות של הכנרת.

4.

תנאי רוח מתאימים

לא יבוצע ריסוס מהאויר אלא בקיום רוח במהירות שלא תקטן מ־5 קילומטרים לשעה והנושבת מכיוון מקור המים אל השטח (להלן – תנאי רוח מתאימים), ובלבד –

(1)

שלא יצא מפעיל לשטח לביצוע ריסוס מהאויר אלא אם כן הודיע לו המזמין שקיימים תנאי רוח מתאימים בשטח;

(2)

שאם הגיע המפעיל לשטח ונמצא שאין תנאי הרוח מתאימים, או אם השתנו במהלך הריסוס, יופסק הריסוס עד לקיום תנאי רוח מתאימים; הוראה זאת תחול הן על המפעיל והן על המזמין;

(3)

שהמזמין יוודא שאבוקת עשן דולקת בשטח, לסימון תנאי הרוח, לפני ביצוע הריסוס מהאויר ובמהלכו;

(4)

שגובה טיסת הריסוס לא יעלה על 12 מטרים מהעצם המרוסס.

5.

הגבלת מרחק [תיקון: תשנ״ה]

(א)

ריסוס מהאויר יבוצע במרחק שלא יפחת מ –

(1)

300 מטרים ממקורות המים האמורים בתקנה 3 ו־200 מטרים מהנחלים כמפורט בתוספת, אלא אם כן אישר השר ריסוס במרחק פחות מהאמור, אך לא פחות מ־50 מטרים ממקורות המים האמורים;

(2)

50 מטרים מכל נחל אחר.

(ב)

לא יינתן אישור לריסוס כאמור בתקנת משנה (א)(1) אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר כי חיוני לרסס את השטח, כי לא ניתן לבצע את הריסוס מהקרקע, וכי התכשיר המיועד לריסוס אושר בידו וכן בידי מי שהסמיכו לכך שר הבריאות (להלן – שר הבריאות).

(ג)

לא יבוצע ריסוס כאמור בתקנת משנה (ב) אלא בפיקוחו של מי שמינה לכך השר.

(ד)

על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ריסוס מהאויר בדשן מגורען ובחומר ביולוגי בלתי רגיל שאינו משאיר שאריות ושאושר בידי השר וכן בידי שר הבריאות יבוצע במרחק שלא יפחת מ־50 מטרים ממקורות המים האמורים בתקנת משנה (א)(1).

6.

מילוי, הרקה ושטיפה של מיתקני ריסוס

מילוי מיתקני הריסוס, הרקתם ושטיפתם יבוצעו בידי המפעיל אך ורק במיתקן המיועד לשטיפת שאריות תכשירים ובכפוף לכל דין.

7.

פנקס ריסוס [תיקון: תשנ״ה]

(א)

המפעיל ינהל פנקס ריסוס וירשום בו פרטים מלאים על כל ריסוס מהאויר שביצע לרבות תאריך הריסוס, שעת הריסוס, המיקום והתחום המדויקים של השטח המרוסס, סוג התכשיר וכמותו וכן פרטי הטייס, לרבות שמו ומענו (להלן – פנקס הריסוס).

(ב)

המפעיל יחזיק את פנקס הריסוס ויציגו בפני מי שמינה לכך השר לאיכות הסביבה, על פי דרישתו.

(ג)

פנקס הריסוס יוחזק 24 חודשים לפחות לאחר שנעשה בו הרישום האחרון.

8.

סייג לתחולה [תיקון: תשנ״ה]

תקנות אלו לא יחולו על פעולות ריסוס אנטי־מלריות, וכן על פעולות ריסוס שמטרתן להגן על מקור מים, אם פעולות אלה אושרו מראש בידי השר.

9.

עונשין [תיקון: תשנ״ה]

העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור בסעיף 20כא לחוק.

10.

שמירת דינים