התורה והמצוה על שמות כב ב
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"ב • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
אִם־זָרְחָ֥ה הַשֶּׁ֛מֶשׁ עָלָ֖יו דָּמִ֣ים ל֑וֹ שַׁלֵּ֣ם יְשַׁלֵּ֔ם אִם־אֵ֣ין ל֔וֹ וְנִמְכַּ֖ר בִּגְנֵבָתֽוֹ׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כב ב:
קלג. דמים לו שלם ישלם , למה כפל שלם ישלם, שכפל המקור עם הפעל, ואמר שנית שנים ישלם . מזה למדו חז"ל שתחלה אומר שחיייב בתשלומין על כל נזק שעשה, אף חוץ מהגנבה. כגון ששבר כלים, שאם אין לו דמים, פטור משום דקם ליה בדרבה מינה. ואם דמים לו, אף שהרגו נתחייב בתשלומי הזיקות שעשה ונפרעין מנכסיו (וכמה שאמרו בסנהדרין דף עב) והוסיף שעל הגנבה עצמה, שנים ישלם.
קלד. ונמכר בגנבתו . הנה למעלה באר שהנמכר בב"ד על גנבתו, שש שנים יעבוד. וזהו שאמרו במכלתא, שומע אני לעולם, ת"ל שש שנים יעבד לא פחות ולא יותר. רצונם לומר, לא פחות משש ולא יותר על שש. ומה שאמרו ונמכר בגנבתו לא פחות, קאי השנים. ויותר נראה שצריך למחקו, כי אין כאן ג' דעות. רק רבי יהודה ורבי אליעזר. ובמה שאמרו ונמכר בגנבתו ממילא אם גנב פחות ממה ששוה אינו נמכר, לכ"ע. רק אם גנב יותר ממה ששוה, דעת ר' אליעזר שצריך למחול יתר החוב. ודעת רבי יהודה שהמותר נשאר עליו חוב.
ובזה תראה שנכונים דברי המקנה שפי' במה שאמרו לר' אליעזר (קדושין דף יח) דאם אין גנבו נגד ממכרו, אינו נמכר. אין פירושו שאינו נמכר כלל, רק רצו לומר שאינו נמכר עד שימחול יתר החוב. והוא כתב זאת מסברתו, וזה מוכרח להשוות דברי המכלתא עם דברי הש”ס.
ורבי יהודה סבירא ליה שאין צריך למחול יתר החוב. אבל מודה דאינו חוזר ונמכר. וכן פסק הרמב”ם, ומבואר שהרמב"ם פסק כר' יהודה דמכלתין. ואפשר היה גורס בדברי הש"ס בדברי ה"ק נכמר ואינו חוזר ונמכר. לא כרש”י שהגיה שחוזר ונמכר עיי"ש.
<< · התורה והמצוה על שמות · כב · ב · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-22-02