התורה והמצוה על שמות כב ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | התורה והמצוה על שמותפרק כ"ב • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ"ב, ג':

אִֽם־הִמָּצֵא֩ תִמָּצֵ֨א בְיָד֜וֹ הַגְּנֵבָ֗ה מִשּׁ֧וֹר עַד־חֲמ֛וֹר עַד־שֶׂ֖ה חַיִּ֑ים שְׁנַ֖יִם יְשַׁלֵּֽם׃



פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כב ג:

קלה. אם המצא תמצא בידו כבר בארתי למעלה ( משפטים סג ) שמציאה שנאמר בענינים אלה, הוא על ידי עדים. וכמה שאמרו בבבא קמא (דף סד ע"ב ודף עה).

ובידו היינו ברשותו. דאין צריך דוקא שיאחז הגנבה בידו. ובבבא קמא שם ובככמה מקומות בש"ס, למד ממה שאמרו ימצא תמצא. שהמקור הבא לפני כפל יורה שבכל אופן שתמצא. ועיין מה שאמרתי משפטים סג .

קלו. משור עד חמור ועד שה חיים . לפי פשטות הכתובים משמע שמה שאמרו אם המצא תמצא בידו תמצא הוא ההפך של ומכרו. ומה שאמרו חיים הוא ההפך של טבחו. אולם חז”ל לא רצו לפרש כן, כי חיים אינו תנאי שאף גנב מתה או שמת ביד הגנב, אינו משלם ד' וה'. וכן שלענין כפל חייב אף בכל דבר, אף שגנב בלתי בע"ח. ועל כן פירשו שמה שנאמר חיים, רוצה לומר כל בע"ח להביא אף החיה. והוא כתנא דבי חזקיה בבבא קמא (דף סג ע”ב), יאמר שור וגנבה והכל בכלל וכו'. יאמר שור וחמור שה וגנבה והכל בכלל, אלו כן הייתי אומר הפרט מפורש בע”ח וכו' כשהוא אומר חיים הרי חיים אמור, ומה אני מקים גנבה, לרבות כל דבר.

ומה שאמרו חיים ולא מתים, אתיא כמ"ד חד בגנב וחד בטוען טענת גנב. וידעינן לרבות כל דבר ממה שאמרו על כל דבר פשע וכו'. לכן מפרש שרצונם לומר, אם היתה הגנבה חיים, ישלם חיים ולא מתים. רוצה לומר שאזלינן בתר טעת הגנבה לא בתר שעת מציאת הגנגה בידו. (וכמה שאמרו בבבא קמא דף סה) ומה שבא טעם מפסיק על חיים. כי הוא מוסב גם למעלה אם היתה הגנבה חיים, חיים ישלם.

ושבעה גנבים הם 1 א) הגונב דעת הבריות, ב) גונב איסורי הנאה וכו' ג) גונב כסות וכלים ד) גונב עבדים וכו' ה) גונב פטר חמור, ו) גונב שור ושה, ז) גונב נפש, ומובא בתוספתא דבבא קמא עיי"ש.





קיצור דרך: mlbim-jm-22-03