התורה והמצוה על שמות כב ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כב ו:

קמד. כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור . התבאר באילת השחר ( כלל קל ) שהמקור בל"מד שנקשר אל פעל, יורה מעוט וגדר. ועל כן פי' שרק אם נתן לו לשמור והוא קבל עליו השמירה. אבל אם אמר לו עיניך בו, שלא קבל עלו שמירתם, אינו שומר. וכמה שאמרו בבבא מציעא (דף פא ע"ב) ומובא בתוס' (בבא קמא דף צג ד”ה ורמינהו). ושם בגמ' לשמור ולא לאבד ולא לקרוע ולא לחלק. ומה שתפס כסף או כלים, להקיש כלים לכסף. שצריך שידע מנינם. ועל זה אמר מכאן אמרו. רוצה לומר במשנה דשבועות (דף מ). וזה על פי הכלל באיילת השחר ( כלל קס ) ששני שמות הבאים במשפט אחד, הם מוקשים זל"ז. עיי"ש.

ור' נתן אומר, שכסף מרבה כסף מעשר שצריך לפדות בכסף דוקא. וסבירא ליה לר"מ כמאן דאמר דמעשר שני ממון הדיוט הוא. ולכן לא הביא הרמב"ם דבר זה מפני שפוסק (בפ"ג מה' מעשר שני הלכה כד) דמעשר שני ממון גבוה, והגונב מעשר שני אינו משלם תשלומי כפל.

וכלים מרבה כלים כל שהן, כן גי' הגר"א. וכמה שאמרו בשבועות (דף עב) לפיכך יצאו כלים למה שהן. ובירושלמי שבועות להביא כלי חרס. רוצה לומר שאינם דבר חשוב, ובכ"ז ה"ה כל דבר שנתן לו לשמור. רק מפני שפרשה זו שדבר בשומר חינם, תפס כסף או כלים שדרך לשמרם בחנם. ובפרשה שניה שמדבר בשומר שכר, תפס שור ושה שדרך לשמרם בשכר

קמה. וגונב מבית האיש . היה לו לומר .וגונב מבית., ומכללי הלשון שאין להחזיר את השם בכל פעם. ופירשו חז"ל (מובא בבבא קמא) שבא למעט הגונב מאחרי הגנב. ואין לומר שבא למעט דוקא מבית האיש השומר משלם כפל. אבל גנב מאת הבעלים לא ישלם כפל. דהא כבר באר שגם הגונב מבית הבעלים משלם כפל, במה שאמרו אם המצא תמצא .

העתקתי גי' הגר"א כי גי' הישנה אין לה פי'. ומה שאמרו ומה ראתה תורה להחמיר וכו' מובא בבבא קמא (דף ע"א) ועין בתוספתא פ"ז.

<< · התורה והמצוה על שמות · כב · ו · >>


קיצור דרך: mlbim-jm-22-06