התורה והמצוה על שמות כב י
<< | התורה והמצוה על שמות • פרק כ"ב • פסוק י' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שְׁבֻעַ֣ת יְהֹוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃
פירוש מלבי"ם על מכילתא על שמות כב י:
קנז. שבועת ה' תהיה בין שניהם . ממה שאמר ביו שניהם ולא אמר שישבע השומר, בא לדייק ,ולא בין היורשים כמו שמפרש בשבועות.
והנה חז"ל תקנו שאם חשוד על השבועה שכנגדו נשבע. ואסמכוהו על מה שנאמר בין שניהם. שמשמע שיצוייר שבועה גם להתובע. וזה על פי מה שאמרנו באילת השחר ( כלל רלו ) מענין האסמכתא. שכשרצו חכמים לגזור איזה רבר שהוא מתנגד לדיני התורה שזה אין בכחם. הראו שאינו מתנגד לדברי הכתובים כי יש מקום לרמזו בכתובים על דרך האסמכתא עי”ש. והוא כגי' הגר"א לרבות את שכנגדו חשוד.
ומה שלא אמר במה שאמרו בשומר חנם ונקרב בעל הבית אל האלהים, משום דמשם נוכל לטעות שמוטל על הבית דין להכריחו אל השבועה. לכן אמר שהשבועה רק בין שניהם. שאם תובע ממנו שבועה ישביעו אותו, לא בלא תביעה. ומה שאמר רבי נתן, מלמד ששבועה חלה על שניהם, מובא בשבועות שם שזה לרב ושמואל עיי"ש. ומה שאמרו הרי אתה דן על כל השכבעית שבתורה, וכן מה שכתוב אם לא שלח ידו לצרכו וכו', כבר נשנה למעלה ( משפטים קמז ) ונתפרש שם.
קנח. ולקח בעליו ולא ישלם . פירשו המפרשים שיקח השבועה ולא ישלם. ואמרו שבועות (דף מח) מי שעליו לשלם לו שבועה. אולם על זה די שיאמר ולא ישלם, שמזה נדע שהשבועה חלה על מי שצריך לשלם, ומהו ולקח. וכי שייך לקיחה על שבועה. לכן פי' שיקח מה שנשאר שהוא הנבלה. וכמה שאמרו בבבא קמא (דף י) שטורח נבלה על הניזק
<< · התורה והמצוה על שמות · כב · י · >>
קיצור דרך: mlbim-jm-22-10