קטגוריה:שמות כב י
שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם.
שְׁבֻעַת יְהֹוָה תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם.
שְׁבֻעַ֣ת יְהֹוָ֗ה תִּהְיֶה֙ בֵּ֣ין שְׁנֵיהֶ֔ם אִם־לֹ֥א שָׁלַ֛ח יָד֖וֹ בִּמְלֶ֣אכֶת רֵעֵ֑הוּ וְלָקַ֥ח בְּעָלָ֖יו וְלֹ֥א יְשַׁלֵּֽם׃
שְׁבֻעַ֣ת שְׁבֻעַ֣ת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7621
מורפ': HNcfsc יְהוָ֗ה יְהוָ֗ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp תִּהְיֶה֙ תִּהְיֶה֙ - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, נקבה, יחיד
צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3fs בֵּ֣ין בֵּ֣ין - מילת יחס
צורת יסוד: 996
מורפ': HR שְׁנֵיהֶ֔ם שְׁנֵי - תואר, מספר מונה, זכר, זוגי, נסמך
הֶ֔ם - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, רבים
צורת יסוד: 8147
מורפ': HAcmdc/Sp3mp אִם אִם - ו' החיבור
צורת יסוד: 518 a
מורפ': HC־לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn שָׁלַ֛ח שָׁלַ֛ח - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7971
מורפ': HVqp3ms יָד֖וֹ יָד֖ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp3ms בִּמְלֶ֣אכֶת בִּ - מילת יחס
מְלֶ֣אכֶת - שם עצם, נקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: b/4399
מורפ': HR/Ncfsc רֵעֵ֑הוּ רֵעֵ֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
הוּ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7453
מורפ': HNcmsc/Sp3ms וְלָקַ֥ח וְ - ו' החיבור
לָקַ֥ח - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: c/3947
מורפ': HC/Vqq3ms בְּעָלָ֖יו בְּעָלָ֖י - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
ו - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 1167
מורפ': HNcmpc/Sp3ms וְלֹ֥א וְ - ו' החיבור
לֹ֥א - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn יְשַׁלֵּֽם יְשַׁלֵּֽם - פועל, פיעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 7999 a
מורפ': HVpi3ms׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
שְׁבֻעַ֣ת מונח (משרת, דרגא 5) יְהוָ֗ה רביעי (משנה, דרגא 3)
תִּהְיֶה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
בֵּ֣ין מונח (משרת, דרגא 5) שְׁנֵיהֶ֔ם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
אִם־לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) שָׁלַ֛ח תביר (משנה, דרגא 3)
יָד֖וֹ טפחא (מלך, דרגא 2)
בִּמְלֶ֣אכֶת מונח (משרת, דרגא 5) רֵעֵ֑הוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְלָקַ֥ח מרכא (משרת, דרגא 5) בְּעָלָ֖יו טפחא (מלך, דרגא 2)
וְלֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) יְשַׁלֵּֽם סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
שְׁבֻעַת יְהוָה תִּהְיֶה המפקיד משביע את השומר בֵּין שְׁנֵיהֶם, אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ, וְלָקַח את מה שנשאר מהפיקדון (למשל במקרה שהבהמה נפצעה) בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם ואין השומר חייב לשלם או נזקים כגון אלו.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | מוֹמָתָא דַּייָ תְּהֵי בֵּין תַּרְוֵיהוֹן אִם לָא אוֹשֵׁיט יְדֵיהּ בְּמָא דִּמְסַר לֵיהּ חַבְרֵיהּ וִיקַבֵּיל מָרֵיהּ מִנֵּיהּ מוֹמָתָא וְלָא יְשַׁלֵּים׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מוֹמָתָא דַיְיָ תְּהֵי בֵּין תַּרְוֵיהוֹם יוֹמֵי דְלָא אוֹשִׁיט יְדֵיהּ בְּעִיסְקָא דְחַבְרֵיהּ וִיקַבֵּל מָארֵיהּ מִנֵיהּ מוֹמָתָא וְלָא יְשַׁלֵּם: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
בין שניהם להוציא את היורשין. בין שניהם (להוציא) את שכנגדו חשוד על השבועה. בין שניהם להוציא את הדיין שלא ישביעו בעל כרחו. רבי נתן אומר, בין שניהם מגיד ששבועה חלה על שניהם.
אם לא שלח ידו במלאכת רעהו לצרכו. אתה אומר לצרכו, או אינו אלא לצרכה ושלא לצרכה. הריני דן. נאמר כאן שליחות יד ונאמר להלן שליחות יד, מה כאן שבועה ביו”ד ה”א. אף להלן שבועה ביו”ד ה”א. מה להלן בבית דין, אף כאן בבית דין. מה להלן לצרכה אף כאן לצרכה. מה להלן על כל דבר פשע, אף כאן על כל דבר פשע.
קנח. ולקח בעליו ולא ישלם מכאן אמרו, כל הנשבעין, נשבעין ולא משלמין. ולקח בעליו. מכאן אמרו בעל הנבלה מטפל בנבלתו.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנז. שבועת ה' תהיה בין שניהם . ממה שאמר ביו שניהם ולא אמר שישבע השומר, בא לדייק ,ולא בין היורשים כמו שמפרש בשבועות.
והנה חז"ל תקנו שאם חשוד על השבועה שכנגדו נשבע. ואסמכוהו על מה שנאמר בין שניהם. שמשמע שיצוייר שבועה גם להתובע. וזה על פי מה שאמרנו באילת השחר ( כלל רלו ) מענין האסמכתא. שכשרצו חכמים לגזור איזה רבר שהוא מתנגד לדיני התורה שזה אין בכחם. הראו שאינו מתנגד לדברי הכתובים כי יש מקום לרמזו בכתובים על דרך האסמכתא עי”ש. והוא כגי' הגר"א לרבות את שכנגדו חשוד.
ומה שלא אמר במה שאמרו בשומר חנם ונקרב בעל הבית אל האלהים, משום דמשם נוכל לטעות שמוטל על הבית דין להכריחו אל השבועה. לכן אמר שהשבועה רק בין שניהם. שאם תובע ממנו שבועה ישביעו אותו, לא בלא תביעה. ומה שאמר רבי נתן, מלמד ששבועה חלה על שניהם, מובא בשבועות שם שזה לרב ושמואל עיי"ש. ומה שאמרו הרי אתה דן על כל השכבעית שבתורה, וכן מה שכתוב אם לא שלח ידו לצרכו וכו', כבר נשנה למעלה ( משפטים קמז ) ונתפרש שם.
קנח. ולקח בעליו ולא ישלם . פירשו המפרשים שיקח השבועה ולא ישלם. ואמרו שבועות (דף מח) מי שעליו לשלם לו שבועה. אולם על זה די שיאמר ולא ישלם, שמזה נדע שהשבועה חלה על מי שצריך לשלם, ומהו ולקח. וכי שייך לקיחה על שבועה. לכן פי' שיקח מה שנשאר שהוא הנבלה. וכמה שאמרו בבבא קמא (דף י) שטורח נבלה על הניזק
רש"י
"ולקח בעליו" - השבועה
"ולא ישלם" - לו השומר כלום
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְלָקַח בְּעָלָיו – הַשְּׁבוּעָה (כתרגום אונקלוס: וִיקַבֵּיל מָרֵיהּ מִנֵּיהּ מוֹמָתָא וְלָא יְשַׁלֵּים).
וְלֹא יְשַׁלֵּם – לוֹ הַשּׁוֹמֵר כְּלוּם.
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות כב י"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.