ביאור:ספרי דברים/שופטים/טז

ספרי דברים לפרשת שופטים פרק טז

פיסקה קמד

על דברים טז יח-כ
(דברים טז יח) "שפטים ושוטרים", מנין שממנים בית דין לכל ישראל סנהדרין גדולה? תלמוד לומר "שפטים... תתן לך"
ומנין שממנים שוטרים לכל ישראל? תלמוד לומר "שטרים תתן לך"

רבי יהודה אומר: מנין שממנים אחד על גבי כולם? תלמוד לומר "תתן לך",

ר' יהודה קובע שבתי הדין אינם מקבילים אלא יש בי"ד מרכזי של 70 זקנים. וראו סנהדרין א ה. הפסוק מדבהי"ב מזכיר את השוטרים כחלק מהעוזרים לשפיטת הסנהדרין.

ואומר (דברי הימים ב יט יא) "ושטרים הלוים לפניכם"

ומנין שממנים בית דין לכל עיר ועיר? תלמוד לומר "שפטים... בכל שעריך",

לעניין מינוי הסנהדרין הקטנות בכל עיר ובכל שבט ראו תוספתא סנהדרין ג ה

ומנין שממנים שוטרים לכל עיר ועיר? תלמוד לומר "ושטרים... בכל שעריך"
ומנין שממנים בית דין לכל שבט ושבט? תלמוד לומר "ושופטים... לשבטיך"
ומנין שממנים שוטרים לכל שבט ושבט? תלמוד לומר "ושטרים... לשבטיך"

רבן שמעון בן גמליאל אומר: "לשבטיך ושפטו" - מצוה על כל שבט ושבט להיות דן את שבטו.

ראו הוריות א ה, שנותנת מקום לסנהדרין השבטית.

"בכל שעריך", בא להקיש סנהדרי גדולה לסנהדרי קטנה

ראו סנהדרין א ד.

מה גדולה דנה והורגת אף קטנה דנה והורגת.

"ושפטו את העם" - בעל כרחם.

המערכת הנדונה כאן אינה תלויה ברצון בעלי הדין, בניגוד למצב בדיני ממונות, ראו סנהדרין ג א, אלא היא כפויה על בעלי הדין.
הביטוי 'משפט צדק' אינו קשור לדין ספציפי אלא ליכולתם של השופטים הממונים לסנהדרין לשפוט בצדק.

"משפט צדק", והלא כבר נאמר (דברים טז יט) "לא תטה משפט"!
מה תלמוד לומר "משפט צדק"? - זה מנוי הדיינים.

(דברים טז יט) "לא תטה משפט", שלא תאמר איש פלוני נאה, איש פלוני קרובי.

השוו לעיל פיסקה יז: שם מדובר על מינוי הדיינים וכאן על הדיינים עצמם – ראו בדרשה הקודמת.
והשוו גם מכילתא כספא כ לפס' ח.

"לא תכיר פנים", שלא תאמר איש פלוני עני, איש פלוני עשיר.
"ולא תקח שוחד", אין צריך לומר לזכות את החייב ולחייב את הזכיי
אלא אפילו לזכות את הזכיי ולחייב את החייב!
"כי השוחד יעור עיני חכמים" - ואין צריך לומר עיני טפשים.
"ויסלף דברי צדיקים" - ואין צריך לומר דברי רשעים.

דבר אחר: "כי השוחד יעור עיני חכמים", אומרים על טמא טהור ועל טהור טמא,

ראו מכילתא שם 'טירוף דעת בתורה' הוא ענשו של הנוטל שוחד.

"ויסלף דברי צדיקים", אומרים על אסור מותר ועל מותר אסור.

דבר אחר: "כי השוחד יעור עיני חכמים" אין יוצא ידי עולמו עד שיורה צדק בהוראתו.

הנוטל שוחד – סופו שיורה הוראת טעות, כדלעיל, או שידבר הבלים חסרי מובן. דורש 'דברי צדיקים'.

"ויסלף דברי צדיקים", אין יוצא ידי עולמו עד שיודע מה שמדבר.

דבר אחר: "לא תטה משפט" – בממון, בדין אזרחי "ולא תכיר פנים" – בדין. פלילי.

דבר אחר: "לא תכיר פנים" – בכבוד, שלא תושיב הראוי למטה למעלה הראוי למעלה למטה.

בעלי הדין צריכים להיות שניהם באותו מקום.

(דברים טז כ) "צדק תרדוף",

ראו סנהדרין ד א, דיני נפשות. קורא "צדק" במשמעות של "תן צדקה", כלומר מצווה להוציא את הנאשם חי ולא להרוג אותו. כמעט הפוך ממובן "צדק" בימינו!

מנין יצא מבית דין זכיי אין מחזירים אותו לחובה? תלמוד לומר: "צדק צדק תרדוף"
יצא חייב מנין שמחזירים אותו לזכות? שנאמר "צדק צדק תרדוף".

דבר אחר: "צדק צדק תרדוף", רדוף אחר בית דין שדינו יפה

בניגוד לעולה מהדרשה דלעיל 'ושפטו את העם על כרחם', כאן נראה שיכולים בעלי הדין לבחור את בית הדין עבורם. ונראה שהדרשה הנוכחית דנה במצב שבו אין מערכת דין מרכזית.

אחר בית דינו של רבן יוחנן בן זכיי ואחר בית דינו של רבי אליעזר.

"למען תחיה וירשתה את הארץ"

אם מערכת המשפט ראויה יש בכך ברכה לכל הציבור וחוסן לאומי פנימי.

מלמד שמנוי הדיינים כדיי הוא להחיות את ישראל, ולהושיבם על אדמתם, ושלא להפילם בחרב.

פיסקה קמה

על דברים טז כא

(דברים טז כא) "לא תטע לך אשרה כל עץ", מלמד שכל הנוטע אשרה עובר בלא תעשה.

אין לטעת אשירה – עץ המשמש לפולחן – בכל מקום, אפילו לא אם יעבוד באמצעותו את הקב"ה.

ומנין לנוטע אילן בהר הבית שהוא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר "כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך".

רבי אליעזר בן יעקב אומר: מנין שאין עושים אכסדרה בעזרה?

באכסדרה אין עצים חיים, אבל היא עשויה מקרשים ור' אליעזר אוסר לבנות בהם בהר הבית. לדעתו האכסדרה שנזכרה בתמיד א ג אינה מעץ; וראו את הסתייגותו מתיאור הקמת הבימה מעץ בעזרה בתוספתא סוטה ז ח.

תלמוד לומר "כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך",

כשהוא אומר "אשר תעשה לך" - לרבות במה.

האמור לעיל על איסור נטיעה בהר הבית חל גם על במות לעבודת ה' בזמן היתר במות

"לא תטע לך אשרה", אמרה תורה (דברים יב ג) "ואשריהם תשרפון באש" קל וחומר שלא יטע!

ומנין שלא יקיים? תלמוד לומר "לא תטע לך" מכל מקום.

אסור גם להשאיר עץ שניטע בעבר, והאיסור הוא גם בלאו ולא רק במצוות עשה.

דבר אחר: אפילו בית אפילו

כר' אליעזר בן יעקב, שאוסר גם עצים כרותים.

פיסקה קמו

על דברים טז כב

(דברים טז כב) "ולא תקים לך מצבה", אין לי אלא מצבה. עבודה זרה מנין?

הדרשה דנה באיסור לקשט את המקדש בחפצים העלולים לשמש לע"ז; אבל ראו שמואל א ו טו.
לעניין המצבה שהיתה אהובה בימי האבות ראו בראשית כח יח. במתן תורה נאסר ללכת בחוקות הגויים, ולכן נאסרה המצבה.

ודין הוא: ומה מצבה, שאהובה לאבות - שנואה לבנים
עבודה זרה, ששנואה לאבות - דין הוא שתהא שנואה לבנים!