ביאור:המון
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
המון אנשים והמון קולות
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בלשון ימינו, "המון" משמעו "הרבה מאד מאד"; משמעות זו קיימת גם בלשון התורה, למשל:
- בראשית יז ד: " "אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים" . "ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך" "
- (שמואל א יד טז): "ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם... ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך"
- (שמואל ב ו יט): "ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו"
- (שמואל ב יח כט): "ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה"
- (מלכים א כ יג): "והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר ידוד הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני ידוד"... "ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר ידוד יען אשר אמרו ארם אלהי הרים ידוד ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני ידוד" "
- (מלכים ב ז יג): "ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו נא חמשה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הנם ככל ההמון ישראל אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר תמו ונשלחה ונראה"
- (מלכים ב כה יא): "ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל ואת יתר ההמון הגלה נבוזראדן רב טבחים"
- (ישעיהו טז יד): "ועתה דבר ידוד לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר"
- (ישעיהו יז יב): "הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון"
- (ישעיהו כט ה): "והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם... והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה. והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון"
- (ישעיהו לב יד): "כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים"
- (ישעיהו ס ה): "אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך"
- (ירמיהו מט לב): "והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם ידוד"
- (ירמיהו נא מב): "עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה"
- (יחזקאל ל י): "כה אמר אדני ידוד והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל"
- (יחזקאל ל טו): "ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא"
- (יחזקאל לב יח): "בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור"
- (יחזקאל לט יא): "והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה וקראו גיא המון גוג"
- (יחזקאל לט טו): "ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג"
- (דברי הימים א כט טז): "ידוד אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא ולך הכל"
- (דברי הימים ב יא כג): "ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים"
- (דברי הימים ב יג ח): "ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת ידוד ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים"
- (דברי הימים ב יד י): "ויקרא אסא אל ידוד אלהיו ויאמר ידוד אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו ידוד אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה ידוד אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש"
- (דברי הימים ב כ ב): "ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי"
- (דברי הימים ב כ יב): "אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו"
- (דברי הימים ב כ טו): "ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר ידוד לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים"
- (דברי הימים ב כ כד): "ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה"
- (דברי הימים ב לא י): "ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש לבית צדוק ויאמר מהחל התרומה לביא בית ידוד אכול ושבוע והותר עד לרוב כי ידוד ברך את עמו והנותר את ההמון הזה"
- (דברי הימים ב לב ז): "חזקו ואמצו אל תיראו ואל תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עמו כי עמנו רב מעמו"
- (תהלים לז טז): "טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים"
- (איוב לא לד): "כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח"
- (קהלת ה ט): "אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל"
- (דניאל יא י): "ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו עד מעזה. ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו. ונשא ההמון ירום לבבו והפיל רבאות ולא יעוז. ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב"
אבל בנוסף לכך ישנה משמעות הקשורה לקולות, למשל:
- (שמואל א ד יד): "וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי"
- (מלכים א יח מא): "ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם"
- (ישעיהו יג ד): "קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים ידוד צבאות מפקד צבא מלחמה"
- (ישעיהו לג ג): "מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים"
- (ישעיהו סג טו): "הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו"
- (ירמיהו י יג): "לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו", ירמיהו נא טז
- (ירמיהו מז ג): "מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים"
- (יחזקאל כג מב): "וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן"
- (יחזקאל כו יג): "והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד"
- (עמוס ה כג): "הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע"
- (תהלים מב ה): "אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג"
- (תהלים סה ח): "משביח שאון ימים שאון גליהם והמון לאמים"
- (איוב לט ז): "ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע"
- (דניאל י ו): "וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון"
מה הקשר בין המשמעויות?
1. ייתכן שהמשמעות המקורית היא "קול גדול, שוטף ומטביע" - כמשמעותו הכללית של השורש המה . כשיש הרבה מאד אנשים (או הרבה מאד מכל דבר אחר), הכמות הגדולה שוטפת ומטביעה את הפרט בתוכה, ולכן בהשאלה מכנים ריבוי זה "המון".
2. ייתכן שהמשמעות המקורית היא דווקא "ריבוי גדול", ומכיוון שכמות גדולה של אנשים (או של חיות, או של מים, וכו') משמיעה קול גדול ושוטף, משתמשים בהשאלה במילה "המון" גם כדי לתאר קול מסוג זה.
3. וייתכן שכל משמעות נובעת משורש אחר - המשמעות "ריבוי גדול" באה מהשורש של המילה "הֵם" - כינוי גוף לאנשים רבים נסתרים; והמשמעות "קול גדול" באה מהשורש "המה" = השמיע קול גדול ושוטף .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:המון אנשים והמון קולות
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hmon