המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"וקול המון" - של אומות רבות היו בה ולא המון של מלחמה אלא קול המון שליו
"ואל אנשים" - בשביל אנשים ושל אנשים היו אותו המון ולא של בהמה
"מרוב אדם" - שהיו בתוכה המובאים לנאוף מן המדבר
"סבאים" - שהיו דרין סביב לה משכיניה עמון ומואב וכן תרגום סבאים מסחור סחור
"ויתנו" - אהלה ואהליבה צמידים אל ידיהן להתקשט לנאוף כלומר עמון ומואב מתוך שהן רבים היא מתקשטת ומתפארת להם ומתוך שהם שכיניה מתפארת לעיניהם בקישוטיה לפיכך ויתנו אהלה ואהליבה צמידים על ידיהם כדי שיהו נאות בעיני הנואפים וי"ו של ויתנו יתירה כמו אותה של עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה (שמות יד) וכמו אותך של ואשר לא שם לבו אל דבר ה' ויעזב (שם ט)
"ויתנו צמידים" - כי נתנו צמידים על ידיהן וגו' להתקשט ביותר ומצאה חן בעיני כולם ולא עשו עמה רעה ר"ל שהיתה מתאהבת לכולן לעבוד לכל אלהי העמים
"ואל אנשים" - ר"ל עם האנשים הבאים על כי היו בני אדם מרובים היה מובא עמהם גם אנשי סבא מן היושבים במדבר וכאומר עכ"ז היה לה רוב שלוה עם כי אנשי סבא המה אכזרים ואנשי רשע
"וקול המון" - קול המיית שלוה היה נשמע בה לא קול המיית מלחמה
"וקול המון שלו בה", ר"ל ובמטה הזאת נמצא קול המון של אנשים שהם בשלוה ואין פוחדים מאומה, שלא כזונים שבאים בשתיקה ואינם שלוים כי פוחדים מבעלה, כי הם משמיעים קול המון במטה והם שלוים בלתי מתיראים, "ואל אנשים מרב אדם מובאים" ר"ל אל אנשים שהם מובאים מרוב אדם אנשים, שאנשים רבים הלכו להביאם, ומי הם האנשים "סבאים ממדבר" הם אנשים שכורים שסבאו יין הרבה ובאים ממדבר, ר"ל אנשים שכורים ופראים מדבריים (שאדם רב הביאו אותם אליך בפרהסיא גדולה) אל אנשים האלה, "ויתנו צמידים אל ידיהן" נתנו המביאים אותם צמידים על ידיהם, "ועטרת תפארת על ראשיהן" שידמה שהם שרים גדולים ונכבדים, ר"ל שהבאת אליך אנשים נבזים ושפלים, ושמת בראשם עטרות ועל ידיהם צמידים לכבדם ולנאף עמם, וכ"ז עשית בפרהסיא גדולה מאד:
ביאור המילות
"ואל אנשים ויתנו צמידים". ר"ל נתנו צמידים אל אנשים, והוי"ו כוי"ו ביום השלישי וישא אברהם את עיניו: