מצודות על יחזקאל כג מב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק כ"ג • פסוק מ"ב | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל כ"ג, מ"ב:

וְק֣וֹל הָמוֹן֮ שָׁלֵ֣ו בָֿהּ֒ וְאֶל־אֲנָשִׁים֙ מֵרֹ֣ב אָדָ֔ם מוּבָאִ֥ים סובאים סׇבָאִ֖ים מִמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּתְּנ֤וּ צְמִידִים֙ אֶל־יְדֵיהֶ֔ן וַעֲטֶ֥רֶת תִּפְאֶ֖רֶת עַל־רָאשֵׁיהֶֽן׃


 

מצודת דוד

"ויתנו צמידים" - כי נתנו צמידים על ידיהן וגו' להתקשט ביותר ומצאה חן בעיני כולם ולא עשו עמה רעה ר"ל שהיתה מתאהבת לכולן לעבוד לכל אלהי העמים

"ואל אנשים" - ר"ל עם האנשים הבאים על כי היו בני אדם מרובים היה מובא עמהם גם אנשי סבא מן היושבים במדבר וכאומר עכ"ז היה לה רוב שלוה עם כי אנשי סבא המה אכזרים ואנשי רשע

"וקול המון" - קול המיית שלוה היה נשמע בה לא קול המיית מלחמה 

מצודת ציון

"המון" - מלשון המייה

"שלו" - מלשון שלוה

"ואל" - כמו ועם וכן ואשה אל אחותה (ויקרא יח)

"סבאים" - שם אומה סבא

"צמידים" - שם העדי של הזרוע כמו ושני צמידים על ידיה (בראשית כד)