מצודות על יחזקאל כג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על יחזקאלפרק כ"ג • פסוק ג' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יחזקאל כ"ג, ג':

וַתִּזְנֶ֣ינָה בְמִצְרַ֔יִם בִּנְעוּרֵיהֶ֖ן זָנ֑וּ שָׁ֚מָּה מֹעֲכ֣וּ שְׁדֵיהֶ֔ן וְשָׁ֣ם עִשּׂ֔וּ דַּדֵּ֖י בְּתוּלֵיהֶֽן׃


 

מצודת דוד

"עשו" - המצרים משמשו וכתשו הדדים בעודן בתולות והוא כפל ענין במ"ש ור"ל עוד היו במצרים התחילו לעבוד עבודת כוכבים של מצרים ולפי שעשו שם דבר מועט לכן אמר מעכו ועשו שאין בה זנות ממש

"שמה" - בהיותן במצרים מעכו הנואפים את שדיהן והוא ענין התחלת הזנות ובדרז"ל וכי מה עשה לה ערבי הלז וכי מפני שמיעך לה בין דדיה וגו' (כתובות לו)

"ותזנינה" - בעת נעוריהן כשהיו במצרים זנו עמהם 

מצודת ציון

"מעכו" - ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד ודוגמתו ומעוך וכתות (ויקרא כב)

"שדיהן" - הם דדי האשה

"עשו" - גם הוא ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד וכן הנני עושה את כל מעניך (צפניה ג)