לדלג לתוכן

מ"ג יחזקאל כג ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג יחזקאל · כג · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּזְנֶינָה בְמִצְרַיִם בִּנְעוּרֵיהֶן זָנוּ שָׁמָּה מֹעֲכוּ שְׁדֵיהֶן וְשָׁם עִשּׂוּ דַּדֵּי בְּתוּלֵיהֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּזְנֶ֣ינָה בְמִצְרַ֔יִם בִּנְעוּרֵיהֶ֖ן זָנ֑וּ שָׁ֚מָּה מֹעֲכ֣וּ שְׁדֵיהֶ֔ן וְשָׁ֣ם עִשּׂ֔וּ דַּדֵּ֖י בְּתוּלֵיהֶֽן׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְטַעֲאָה בְמִצְרַיִם בָּתַר פּוּלְחַן טַעֲוָתְהוֹן טִעֲאָה תַּמָן פַּלְחָא לְטַעֲוָתָא וְתַמָן קִלְקְלָא עוֹבְדֵיהֶן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמה מועכו" - בני מצרים את שדיהם ל' ומעוך (ויקרא כב) "ושם עשו" - המצריים את דדי בתוליהן כלומר למדום את דרכי תועבותם עשו איטיינירי"ש בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מעכו" - ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד ודוגמתו ומעוך וכתות (ויקרא כב)

"שדיהן" - הם דדי האשה

"עשו" - גם הוא ענין סחיטה וכתישה במשמוש היד וכן הנני עושה את כל מעניך (צפניה ג

מצודת דוד

"עשו" - המצרים משמשו וכתשו הדדים בעודן בתולות והוא כפל ענין במ"ש ור"ל עוד היו במצרים התחילו לעבוד עבודת כוכבים של מצרים ולפי שעשו שם דבר מועט לכן אמר מעכו ועשו שאין בה זנות ממש

"שמה" - בהיותן במצרים מעכו הנואפים את שדיהן והוא ענין התחלת הזנות ובדרז"ל וכי מה עשה לה ערבי הלז וכי מפני שמיעך לה בין דדיה וגו' (כתובות לו)

"ותזנינה" - בעת נעוריהן כשהיו במצרים זנו עמהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותזנינה" ועוד במצרים התחילו לזנות מאחרי ה', והיה להם אז ע"ז ג' תירוצים,
  • א) מצד שהיו "במצרים" מקום הזימה ר"ל ששם סרו מאחרי ה' מפני שמצרים היתה מלאה תועבות,
  • ב) "שמסבת נעוריהן זנו" שהיה הזנות ע"י רתיחת התאוה וקוצר השכל שבימי הנעורים, ר"ל שאז עדיין לא קבלו את התורה והאמונה כראוי,
  • ג) "שם מעכו שדיהן" שהם ענינים שהיו עושים במצרים לעורר תאות המשגל, היינו שהמצרים התעו אותם במעשהם ובמנהגיהם אל עבודת נכר:

ביאור המילות

"עשו". מענין ועסותם רשעים, מיעוך וכתישה, ומזה שם עיסה בלשון המשנה, ושם עריסה במקרא, ראשית עריסותיכם, שהרי"ש נוסף כמו שרביט שבט, סרעף סעיף וכדומה. ושדים הם העליונים, ודדים במקרא הם במקום הבתולים, כמ"ש בפי' משלי על דדיה ירווך בכל עת:
 

<< · מ"ג יחזקאל · כג · ג · >>